קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב מנהל בנק: 1. התובע עותר להכיר באוטם שריר הלב בו לקה ביום 16/4/97, בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק"). 2. בכתב ההגנה נטען כי לתובע לא ארעה כל פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק וכי לאוטם לא קדם "ארוע חריג" כמשמעותו בפסיקה; אין קשר בין עבודת התובע ומחלתו הבאה על רקע מצבו הבריאותי הקונסטיטוציונלי וכי השפעת העבודה על מחלת התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. 3. ביום 6/5/01, בתום שמיעת הראיות , ניתנה החלטת בית הדין לפיה הארועים שארעו ביום 16/4/97 במהלך עבודתו של התובע הם בגדר "ארועים חריגים" ויש הצדק למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין לקביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין הארועים הנ"ל ובין פרוץ האוטם. 4. ביום 30/8/01, מינה בית הדין את פרופ' קרן מביה"ח ביקור חולים, לשמש כמומחה יועץ בתיק (להלן - המומחה הרפואי). למומחה הרפואי הועבר החומר הרפואי וחוות דעת רפואית של פרופ' יחזקאל קישון, מומחה לרפואה פנימית ומחלות לב, מיום 7/8/01, מטעם התובע. 5. ואלה העובדות שנקבעו על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 6/5/01 והועברו למומחה הרפואי: א. התובע, יליד שנת 1944, שימש בתקופה הרלוונטית כסגן מנהל סניף בנק דיסקונט בפתח תקווה. התובע הינו עובד הבנק מאז 1964. ב. בתאריך 16/4/97, במהלך עבודתו, ארעו שני ארועים בעבודה בסמיכות זמנים. האחד - קבלת מכתב ממנהל הסניף האוסר על התובע לעבוד "שעות נוספות" והשני - חיפוש אחר מסמך עבור לקוחות הבנק. ג. שני הארועים הנ"ל גרמו לתובע התרגזות, כעס ותסכול. ד. התובע חש ברע, עזב את העבודה והגיע לביתו בשעה 12:00, תוך שהוא מרגיש כאבים ביד שמאל וצרבת. ה. בעקבות פניתו אחה"צ לקבלת טיפול רפואי בקופ"ח, הובהל לביה"ח "השרון" ליחידה לטיפול נמרץ לב, שם אובחן אוטם שריר הלב. ו. הארועים הנ"ל הוכרו על ידי בית הדין כ"ארועים חריגים". ז. התובע נהג לעשן מספר סיגריות מדי יום. 6. כבוד המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות: א. מהי המחלה שאובחנה בתובע? ב. הקיימים בתובע נתונים מוכחים המצביעים על כך שהיה בו, לפני קרות הארועים בעבודה, סיכון מיוחד לחלות באוטם שריר הלב? ג. האם קיים קשר סיבתי בין האירועים הנ"ל לבין בוא האוטם במועד שבא? ד. אם התשובה לשאלה ג' חיובית - האם השפעת הארועים בעבודה על קרות האוטם פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים על בואו? 7. בחוות הדעת מיום 12/11/01, השיב פרופ' קרן לשאלות בית הדין כדלקמן: "א. התובע סבל ב 16/4/97 מאוטם חריף של שריר הלב. ב. ...היו בתובע גורמי סיכון להופעת טרשת כלילית ואוטם חריף של שריר הלב יותר מבאדם רגיל בגילו (יתר לחץ דם ועישון כבד). העישון הכבד היה בדרגה כזו שהתובע נזקק להקזות דם כטיפול בתרופה משנית לעישון (פוליציטמיה). יתר לחץ הדם טופל ונראה מאוזן על פי מדידות בקופ"ח. ג. ...תוך שקילת מכלול הנתונים הרפואיים והעובדתיים אשר היו נוכחים בתובע בעת הופעת האוטם החריף של שריר הלב, אני מגיע למסקנה כי חשיבות הארוע בעבודתו של התובע היתה פחותה בהרבה מגורמים אחרים אשר היו נוכחים בו בעת בוא ארוע האוטם החריף של שריר הלב. נתונים אלה היו גורמי הסיכון אשר הוזכרו לעיל. על בסיס זה, התובע פיתח טרשת כלילית ואוטם חריף של שריר הלב, כמהלך טבעי של מחלתו." 8. ביום 12/12/01, הגיש ב"כ התובע בקשה לפסילת המומחה הרפואי ומינוי מומחה חלופי תחתיו מאחר ולטענתו הניח המומחה תשתית עובדתית חליפית לזו שהותוותה על ידי בית הדין לצורך מתן חוות הדעת. בהחלטת בית הדין מיום 25/2/02, נדחתה בקשת ב"כ התובע והותר לצדדים להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי. ביום 16/1/02, הוגשה בקשה נוספת ע"י ב"כ התובע לפסילת המומחה הרפואי, בעקבות הבעת דעה נחרצת ופומבית של המומחה הרפואי לפיה בתי הדין ליברליים מדי בגישתם המכירה בהתקפי לב כתאונות עבודה. עוד נטען ע"י ב"כ התובע כי המומחה הרפואי שימש כיועץ של הנתבע ו/או מעורה בהחלטות המוסד כך שיש טעם לפגם במינויו היורד לשורש חוות דעתו. בהחלטת בית הדין מיום 3/6/02, נדחתה בקשת ב"כ התובע לפסילת חווה"ד של פרופ' קרן והוחלט על מינויו של מומחה נוסף מטעם בית הדין. בהחלטתו מיום 14/7/02, מינה בית הדין את ד"ר וינטרוב משה, מביה"ח איכילוב (להלן - המומחה הרפואי הנוסף) לשמש כמומחה יועץ רפואי לצורך מתן חוות דעת רפואית נוספת בעניינו של התובע. עוד קבע בית הדין בהחלטתו כי חוות דעתו של המומחה הרפואי פרופ' קרן לא תובא בפני המומחה הנוסף. 9. בחוות הדעת מיום 4/9/02, השיב ד"ר וינטרוב לשאלות בית הדין כדלקמן: "א. ...המחלה אשר אובחנה אצל מר מחלב הינה ללא ספק אוטם חריף בשריר הלב בדופן התחתון... ב. ...לפי כל הקריטריונים מוגדר מר מחלב כמי שמצוי בסיכון גבוה לפתח אוטם שריר הלב זאת עקב ריבוי גורמי הסיכון למחלת לב שהיו לו טרם קרות האוטם והם: 1) גיל 52, מין-גבר 2) עישון כבד של סיגריות כמוגדר במסמכיו... 3) יתר לחץ דם גם הוא נחשב כגורם סיכון עיקרי. 4) פוליציטמיה - לפי המסמכים סבל מר מחלב מפוליציטמיה, מצב בו יש עודף דם, צמיגות הדם עולה והדבר מגביר סיכון למחלת לב וכלי דם... 5) רמות נמוכות מאד של HDL-C ("כולסטרול טוב")...הנחשב כגורם סיכון עצמאי להתפתחות מחלת לב. ג. ...במקרה שלפנינו, די ברור שהגורמים העיקריים להתפתחות מחלתו הם גורמי הסיכון הרבים שהיו לו וכי הארועים במקום עבודתו שמשו כטריגר בלבד... ד. ...נראה לי שלארועים שהיו בעבודה ביום קרות האוטם תפקיד קטן בלבד בהתפתחות מחלתו של מר מחלב." 10. בתאריך 31/12/02, ביקש ב"כ התובע להפנות שאלות הבהרה לד"ר וינטרוב. בית הדין בהחלטתו מיום 3/4/03, דחה את הבקשה מן הטעם שחוות הדעת, כפי שניתנה על ידי המומחה הרפואי הנוסף שמונה על ידי בית הדין, הינה ברורה ואינה דורשת הבהרה נוספת. לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחים הרפואיים מיום 1/11/01, ו - 4/9/02, ובחוות הדעת הרפואית של פרופ' קישון שהוגשה מטעם התובע, ולאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, סבורה אני כי אין מנוס מדחיית התובענה, כפי שיובהר להלן. 11. שני המומחים הרפואיים מטעם בית הדין, הגיעו באופן עצמאי לממצאים דומים באשר לגורמי סיכון שהיו קיימים בתובע ללא קשר לארועים החריגים בעבודתו, והסיקו כי השפעת הארועים החריגים היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי הסיכון על פרוץ האוטם. פרופ' קרן, מציין בחוות דעתו גורמי סיכון של עישון כבד, פוליציטמיה וצורך בהקזות דם ויתר לחץ דם. גורמי הסיכון לדעתו היוו את הבסיס להתפתחות טרשת כלילית ואוטם חריף של שריר הלב, כמהלך טבעי של מחלתו. גם פרופ' וינטרוב, המומחה הרפואי הנוסף שמונה על ידי בית הדין, מנה גורמי סיכון רבים למחלת לב אצל התובע ובינהם עישון כבד, יתר לחץ דם, פוליציטמיה ורמה נמוכה של "כולסטרול טוב" - נתון העשוי להוות גורם סיכון עצמאי להתפתחות מחלת לב. המומחה הרפואי הנוסף אמנם לא שלל את הקשר הסיבתי בין הארועים החריגים במקום עבודתו של התובע ובין הארוע של אוטם שריר הלב, לדבריו: "הספרות הרפואית מלאה דיווחים ועבודות לגבי תפקודו של לחץ נפשי בגרימת ארועי לב חריגים...מקובל בהחלט לראות קשר סיבתי ביניהם. אך מניחים כי המתח הנפשי משמש כטריגר בלבד אשר על רקע של מחלה טרשתית קיימת מהווה את "הקש ששבר את גב הגמל". למען ההגינות יש לציין כי קיימים דיווחי מקרים בהם הופיע אוטם לאחר ארוע של מתח נפשי, כאשר לחולה לא היו גורמי סיכון...במקרה שלפנינו, די ברור שהגורמים העיקריים להתפתחות מחלתו (של התובע) הם גורמי הסיכון הרבים שהיו לו וכי הארועים במקום עבודתו שימשו כטריגר בלבד." ראוי לציין כי גם פרופ' קישון בחוות הדעת הרפואית מטעם התובע, מיום 7/8/01, מונה כגורמי סיכון את יתר לחץ הדם של התובע ועישון של חפיסת סיגריות ליום. אמנם, מסקנתו היא כי יש להכיר בקשר של גרימה בין עבודתו של התובע מיום 16/4/97 ובין האוטם אשר נגרם באותו יום, אולם לאור האמור שתי חוות הדעת של המומחים הרפואיים שמונו על ידי בית הדין והמסקנות האחידות אליהם הגיעו המומחים הרפואיים לאור הממצאים הרפואיים, אני קובעת כי השפעת הארועים שארעו במהלך עבודתו של התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי הסיכון האחרים שקיננו בתובע, ועל כן אין לראות בפרוץ האוטם במועד שפרץ בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק ובפסיקה. 12. סוף דבר - התביעה נדחית. 13. אין צו להוצאות.בנקהתקף לב / אוטם שריר הלב