מחלת עיניים עקב מכה בעין

בית הדין לעבודה ציין כי מחלת עיניים יכולה להתפתח בלי קשר למכה בעין, ובמיוחד כאשר: המכה לא חזקה מספיק כדי שהנפגע יפנה לקבל עזרה רפואית מיידית. על כן, כאשר העובד טוען, כי בעיה רפואית בעין הופיעה כתוצאה מתאונה שהיה בה גורם חיצוני הנראה לעין, יישם בית-הדין את חזקת הסיבתיות של סעיף 39 לחוק, אך ורק לאחר מינוי מומחה יועץ רפואי, שיחווה את דעתו אם קיים קשר בין התאונה לבין מצבה הרפואי של העין. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחלת עיניים עקב מכה בעין: סגן הנשיא (אדלר): .1בית-הדין האזורי הצהיר, כי למשיב ארעה תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי), כאשר ביום 13.5.1988, בעת העבודה, נפגע בעינו הימנית, בעת שנתקל, תוך כדי סיבוב, בפיסת עץ שבלטה ממטען. על כך הערעור שלפנינו מטעם המוסד לביטוח לאומי. .2המשיב עובד בחברת ממ"ן העוסקת בפריקה וטעינה של מטענים ממטוסים והובלתם, בנמל התעופה בן גוריון. .3גרסת המערער בתצהירו היתה: "ביום 13.5.1988בשעה 00:11, לערך, נכנסתי עם העגלות הרתומות לטרקטור ליד מטוס מטען שהגיע לנתב"ג, וזאת על מנת לפרוק אותו. ה'היי-ליפט' הוריד פלט אחד (כלומר משטח מטען) ארוך עם חתיכת עץ שבלטה ממנו, מין מטען, לכיוון הטרקטור. בזמן הפריקה שעה שמשכתי את הפלט אלי הסתובבתי על מנת לסגור את הפינים בצד השני. לאחר שסגרתי את הפינים שבצד השני וכשגמרתי, הסתובבתי לכיוון הטרקטור על מנת לחזור אליו, ותוך כדי הסיבוב מבלי לשים לב נתקלתי בחתיכת העץ שבלטה מהמטען... חתיכת העץ פגעה בעיני הימנית וחשתי כאבים אך סברתי שהכאבים יחלפו, ואולם העין לא פסקה מלכאוב ולגרד, וכל הזמן נאלצתי לשפשף אותה עד שפניתי לטיפול רפואי במרפאת נתב"ג, ומשם הופניתי לטיפול רפואי לקופת-חולים, וב- 15.5.1988הופניתי מקופת-חולים לבית-חולים אסף הרופא, ושם אושפזתי מיד במחלקת עיניים וזאת עד ליום 23.5.1988, ולא יכולתי לחזור לעבוד עד ל-21.6.1988". .4במסמכים מיום 15.5.1988של בית-החולים "אסף הרופא" נרשם, כי המערער נתקבל "דחוף תאונת עבודה", וסובל מכאבים ואודם "מזה מספר ימים". בגליון החולה מאותו יום נרשם: "קיבל מכה בזמן העבודה". .5המשיב העיד לפני בית-הדין קמא. המערער לא הזמין עדים. מסקנת בית-הדין האזורי היתה: "מבלי שנוכל להסביר בדיוק מדוע, נתעוררה בנו תחושה של ממש כי בסופו של דבר העד-התובע הוא דובר אמת ואיננו 'ממציא גרסה'". .6לפנינו חזר בא-כוח המוסד על הטענות שנטענו נגד אמינות גרסת המשיב: העדר דיווח על תאונת עבודה למעביד; העדר עדים לתאונה; והעדר דיווח על התאונה לרופא במרפאת נתב"ג ולרופא קופת-חולים. באת-כוח המשיב תמכה בקביעות העובדתיות של בית-הדין קמא. .7אמנם קיימות תמיהות לגבי גרסת המשיב, ובעיקר העדר דיווח על תאונת עבודה למעביד. עם זאת, באמור בפסק-הדין שבערעור, לא טרח המוסד לשלוח חוקר למקום העבודה, והגיש לבית-הדין קמא רק ראיות בתחום הרפואה. יתר על כן, השופט המלומד שמע את עדות המשיב והאמין לו, אפילו אם לא יכול היה להסביר את התרשמותו. הכלל הוא, כי ערכאת ערעור איננה מתערבת בקביעות עובדתיות של הערכאה ששמעה את העד והתרשמה מעדותו. לא מצאנו מקום במקרה דנן לחרוג מן הכלל, מה עוד שבבית-החולים סיפר המשיב שקיבל מכה בעין בעת העבודה. מכל האמור לעיל עולה, כי אין אנו מתערבים בקביעת בית-הדין קמא, שהמשיב קיבל מכה בעת העבודה. .8טענתו השניה והעיקרית של בא-כוח המערער לפנינו היתה, כי לא היה מקום לקבל את התביעה מבלי למנות מומחה יועץ רפואי. תשובת באת-כוח המשיב היתה, כי במקרה דנן מדובר בתאונה שהיא תוצאה של מכה, היינו - גורם חיצוני הנראה לעין, ועל כן חלה החזקה בסעיף 39לחוק הביטוח הלאומי, ואין מקום למנות מומחה יועץ רפואי. .9הלכת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין המחלה שממנה סובל המבוטח הינה אחד מעקרונות היסוד של הוכחת "תאונה בעבודה". בדב"ע שם/96- 0[1], בע' 230, נאמר: "מכאן ל'חבלה'. אותה חבלה מהי? לעניין זה נאמר 'העקרון הכללי', המבוסס על פסיקה מתמדת אומר, כי אין תאונת עבודה אם 'העובדה התאונתית' Le fait accidentalשבה מדובר לא גררה אחריה כל חבלה באורגניזם של האדם. עת נופל פועל, במהלך עבודתו, מפיגום, וקם מבלי שנחבל - קיימת תאונה במשמעות המקובלת של המונח, אך אין תאונת עבודה; אם הוא נפצע מנפילתו - קיימת תאונת עבודה המוגנת על-ידי החוק". .10סעיף 39לחוק קובע, כי משנפגע עובד באירוע תאונתי תוך כדי העבודה, פועלת חזקה סיבתיות שהחבלה הרפואית הינה תוצאה של התאונה. .11עם זאת, מחלת עיניים יכולה להתפתח בלי קשר למכה בעין, ובמיוחד כאשר: המכה לא היתה חזקה מספיק כדי שהמשיב יפנה לקבל עזרה רפואית מיידית. על כן, כאשר העובד טוען, כי בעיה רפואית בעין הופיעה כתוצאה מתאונה שהיה בה גורם חיצוני הנראה לעין, יישם בית-הדין את חזקת הסיבתיות של סעיף 39לחוק, אך ורק לאחר מינוי מומחה יועץ רפואי, שיחווה את דעתו אם קיים קשר בין התאונה לבין מצבה הרפואי של העין (דב"ע לה/6- 0[2]; דב"ע מט/125- 0[3] דב"ע נא/169-0, גואטה - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם); מאמרו של הד"ר מ. סיילנפרוינד [4],legal aspects of" חוברת 10, ,"related eye injuries-work 1991medicine and law .12במקרה דנן אין סיבה לחרוג מן הכלל הקוע כי יש למנות מומחה יועץ רפואי. יתר על כן, אין לשלול מהמוסד את האפשרות להוכיח בדרך המקובלת בבתי-הדין לעבודה (מינוי מומחה יועץ רפואי מטעם בית-הדין), כי אין קשר סיבתי בין המכה בעין לבין מצב העין בעת האשפוז; היינו - להראות את "ההיפך", ובכך להפריך את החזקה הקבועה בסעיף 39רישה לחוק. המשיב עצמו חשב שהמכה היתה דבר של מה בכך, שכן לא דיווח עליה למעבידו, ולא פנה מיד לקבל טיפול רפואי. כמו כן, המכה היתה ביום 13.5.1988, והוא לא פנה לקבל טיפול רפואי באותו יום. בנסיבות אלו, רשאי המוסד לבקש מינוי מומחה יועץ רפואי, על מנת להבהיר את הקשר הסיבתי בין המכה לבין מצבו הרפואי של המשיב. .13התוצאה היא, שאנו מקבלים את הערעור כך, שמוחלט למנות מומחה יועץ רפואי אשר יחווה את דעתו על הקשר הסיבתי בין המכה בעין לבין מצבו הרפואי של המשיב בעת האשפוז. השאלות למומחה ינוסחו על ידי סגן הנשיא, והוא גם יקבע מי יהיה המומחה.עינייםרפואה