סילוק על הסף העדר עילה

מה הדין בסוגיית סילוק על הסף העדר עילה ? סילוק תביעה על הסף מפאת העדר עילה הוא צעד דרסטי אשר יינקט במקרים חריגים, בהם עולה בבירור מכתב התביעה, כי לא קיימת עילת תביעה. בהקשר דברים זה, קבע כב' השופט דנציגר בבע"מ 8329/10 פלוני נ' פלונית (16/12/10): "...אציין כי סילוק על הסף של תביעה מהווה צעד דרסטי בו ינקוט בית המשפט במשורה [ראו למשל: רע"א 8862/08 צין טורס חרשה נ' אהרוני (1.12.2008)]. במקרה זה נשענות טענות המבקש על מסמכים אשר לא צורפו לכתב התביעה. העובדה כי יש צורך להישען על מסמכים כאמור מלמדת כי אין לסלק על הסף את התביעה מחמת העדר עילה: "הכלל הוא, שהעדר עילה צריך להתגלות על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל-פי העובדות, המהוות את עילת התביעה, יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תמחק באיבה" [ראו: ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז4) 721, 724 (1983), וכן השוו: רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פסקה 19 לפסק הדין; משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי-הלכה למעשה, כרך א' 645-646 (מהדורה 15, 2007)]". באופן דומה, קבעה כב' השופטת נחמה נצר בת"א (מחוזי באר שבע) 3115-09 זרובבלי נ' עלומים, קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית (8/12/10), כי הגישה השיפוטית שלפיה אין לסלק תובענות על הסף מבוססת על הצורך ליתן לתובע את יומו בבית המשפט, שעה שחסימת דרכו לערכאות שיפוטיות היא בגדר פגיעה בזכות חוקתית. חשש מפגיעה זו, הביא את בתי המשפט, כעניין שבמדיניות, שלא לחסום את זכות הגישה לערכאות, אלא אם כן מדובר בהליך סרק, שכל מטרתו היא הטרדת בעל הדין שכנגד. העדר עילהסילוק על הסף