במהלך השנים חזר וטען המערער בהזדמנויות שונות להחמרה במצבו וכן ביקש דיון לפי תקנה 9 להכיר בנכות גם במצב כתפיים, ידיים, רגליים, בקשות שנדחו לאחר דיון קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החמרת מצב עקב ועדה רפואית משרד הביטחון: 1. המערער יליד 1958. גויס בשנת 1994 ושירת כנהג וכגשש בשירות קבע בצה"ל. המערער טען לנכות מוכרת בעקבות תאונת דרכים מיום 30.12.94 ובעקבות נפילה מיום 15.12.96. המערער טען לכאבים בצוואר ובגב תחתון. מכתב קצין התגמולים מיום 8.7.98 הודיע למערער כי נמצא שפגימותיו החמירו חלקית בתקופת שירותו הצבאי וההחמרה שעל חשבון השירות הוכרה בשיעור של 30% מהנכות הכוללת. המערער אף טען לפגיעה ראשונית בכתף עקב אירוע מיום 09.04.95, אך תביעה זו נדחתה ולא הוכרה על ידי קצין התגמולים. בשנת 2005 טען המערער לכאבי ראש כנכות מוסבת ועניין זה הוכר על ידי ועדה רפואית מחוזית ביום 15.3.05 כדי 30% על חשבון השירות. 2. במהלך השנים חזר וטען המערער בהזדמנויות שונות להחמרה במצבו וכן ביקש דיון לפי תקנה 9 להכיר בנכות גם במצב כתפיים, ידיים, רגליים, בקשות שנדחו לאחר דיון. ועדה מחוזית מיום 7.12.09 קבעה כי בגין : א. כאב בצוואר הנכות הכוללת היא 5%. לפיכך נכותו המוכרת - 1.5%. ב. כאבים כרוניים בגב תחתון - הנכות הכוללת - 1% והנכות המוכרת - 0.3%. ג. כאבי ראש ללא הפרעות תפקודיות - הנכות הכוללת 1% והנכות המוכרת - 0.3%. 3. המערער ערער לוועדה רפואית עליונה וצרף אליה חוות דעת פרופ' שטיין מיום 19.1.2010, אשר מצא מגבלה בכתף (לא הוכר כנכות מוכרת), מגבלה של הגב המותני בדרגה של 20% ומגבלה של יכולת הנעת הצוואר בדרגה של 20%. 4. הועדה הרפואית העליונה התכנסה לדיון בעניינו של המערער ביום 14.7.10. הועדה שמעה את טענותיו של עו"ד וייס, אשר צרף מכתבים מאורטופד ונוירולוג מחודש אפריל עד יולי 2010 וכן תוצאות בדיקות נוספות (בדיקת E.M.G מיום 25.5.10 ובדיקת C.T מיום 30.6.10). ב"כ המערער הפנה לחוות דעתו של פרופ' שטיין וביקש לדון מחדש בפגימה בכתף שמאל וימין. הועדה שמעה את תלונות הנבדק. הועדה בדקה את המערער ופרטה את ממצאי בדיקתה בפרוטוקול. הועדה עיינה בבדיקות שהובאו בפניה וכן בחוות הדעת של פרופ' שטיין. הועדה ציינה כי באף אחת מבדיקות הדימות לא הודגם ממצא שמקורו בחבלה. השינויים בעמוד השדרה המותני הם שינויים מבניים ניוונים ההולכים ומחמירים עם הגיל ומדובר בבעיה ניוונית שאין להם כל קשר לחבלה. הועדה ציינה כי ממצאי הבדיקה הנוירולוגית התקינה מאיינים את הממצאים הפתולוגים הקלים בבדיקת ה-E.M.G. הבדיקה האורטופדית על ידי הועדה העלתה כי קיימת הגבלה מזערית בתנועות הצוואר והגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני. הועדה לא מצאה את הממצאים המתוארים בחוות דעת פרופ' שטיין. הועדה דחתה את הערעור והשאירה את קביעת הועדה המחוזית על כנה. 5. עיקר טענת ב"כ המערער מתמקדת בכך שרק 30% ממצב הנכות הכללית בגין כל פגימה שוייך כנכות מוכרת של המערער. ענין זה הוחלט על ידי קצין התגמולים ומופיע כבר בהודעתו למערער בשנת 1998. לא הוגש על כך כל ערעור שאמור היה להיות מנותב לועדת הערעור שליד בית משפט השלום, אשר דן בערעורים על החלטות קצין התגמולים מכח החוק. בית משפט זה כדן יחיד אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות קצין התגמולים. עוד טען ב"כ המערער, כי יש להכיר בפגיעה בכתף כפגיעה מוכרת. גם החלטה לא להכיר בפגיעה בכתף כפגיעה ראשונית צויינה במכתב קצין התגמולים משנת 98'. (כמו כן בדיון לפי תקנה 9 נדחתה הטענה כי מצב הכתף הוא תוצאה של נכות מוסבת (החלטה מחוזית מיום 13.11.06 והחלטת ועדה רפואית עליונה מיום 12.7.07). על החלטה זו לא הוגש ערעור.) היום, כ- 13 שנים לאחר קביעה קצין התגמולים אין מקום להעלות מחדש נושאים אלו, ובוודאי לא בפני ערכאה שאיננה מתאימה לכך. בית משפט זה שומע ערעורים על קביעות הועדה הרפואית וזאת בנקודות משפטיות בלבד לפי סעיף 12א' לחוק הנכים תגמולים ושיקום תשי"ט - 1959. ההחלטה כאמור להכיר רק ב-30% מהנכות הכוללת כנכות על חשבון השירות או לא להכיר בפגיעה ראשונית בכתף כנכות מוכרת- היא החלטה של קצין התגמולים ואפיק הערעור בה נפרד ושונה. 6. עוד טען ב"כ המערער כי דרך עריכת הבדיקה למערער היא דרך שאיננה עומדת בקריטריונים של ספרי הלימוד וזאת הוא אומר בהסתמך על חוות דעתו של פרופ' שטיין מיום 19.1.10. אלא שפרופ' שטיין מתייחס בחוות דעתו לבדיקה ממועד אחר והיא בדיקה שנערכה בפני הועדה העליונה ביום 10.12.08 במסגרת אחד ההליכים בהם טען המערער להחמרה, ונדחה. אין חוות דעתו מתייחסת לבדיקה שהתקיימה על ידי הועדה הרפואית העליונה ביום 14.7.10. למעלה מהצורך אציין, כי אופן הבדיקה של נבדק בפני הועדה הרפואית העליונה, כפוף לשיקול דעתה ואיננו מהווה נקודה משפטית שניתן לערער עליה וראו לעניין זה רע"א 1508/04 אילן אפריאט נ' קצין התגמולים: "דרכי הבדיקה הראויות הן עניין רפואי-מקצועי, ותוצאות הבדיקה הן עניין עובדתי-רפואי. בשל כך, לא מקימים עניינים אלו זכות ערעור לבית המשפט המחוזי (סעיף 12א(א) לחוק הנכים), ולא כל שכן לבית משפט זה". 7. עוד הוסיף ב"כ המערער בנימוקי ערעורו אשר החזיקו 49 סעיפים,כהנה וכהנה טענות נוספות אשר דינן להידחות ואדון בהם בקצרה. ב"כ המערער טען כי הועדה העדיפה את הבדיקה הקלינית על בדיקות הדמייה שונות ובכך שגתה. אין לקבל טענה זו. עניין זה נמצא בשיקול הדעת הרפואי של חברי הועדה וראו לעניין זה רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". ב"כ המערער טען כי ההחלטה אינה מנומקת וגם טענה זו אין לקבל. ההחלטה מפורטת ומנומקת. אין לטעון את הטענה של העדר הנמקה כטענה סתמית, על אף שהפרוטוקול חושף בצורה מפורטת את נימוקי הועדה. הועדה ציינה שבבדיקתה הקלינית לא נמצאו ממצאים שמצא פרופ' שטיין. הועדה קבעה שיש פער בין ממצאי הבדיקה הקלינית לבין ממצאי דימות קלים, והממצאים הקליניים הם הקובעים. ואכן הבדיקה האורטופדית של הועדה גילתה כי קיימת הגבלה מזערית בתנועות הצוואר והגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני, ממצאים שגם נתגלו בישיבתה של הועדה המחוזית מיום 7.12.09. עוד טען ב"כ המערער כי ההגבלות של המערער קשות מעבר למה שנקבע על ידי הועדה. זוהי התערבות בקביעה רפואית מקצועית, ללא כל לבוש משפטי באשר הוא. הועדה היא אשר מוסמכת לקבוע את רמת המגבלה בתנועות של המערער. עניין זה איננו נתון כלל ועיקר להכרעת בית משפט זה. וראו רע"א 7481/08 פלוני נ' משרד הבטחון (24.9.08) - "המחוקק הפקיד במפורש את קביעת אחוזי הנכות בידי הועדות הרפואיות. סעיף 10 א' לחוק הנכים קובע כי ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה. הדברים ברורים כשמש - דרגת הנכות היא אחוזי הנכות והמחוקק ראה את אלה כשאלה רפואית ואכן, עצם המחלוקת שנתעוררה בתיק זה עוסקת באחוזי הנכות... הקביעה אם מגבלה או הפרעה פלונית היא קלה, בינונית או קשה ייקרא נושא משפטי? ואם כן, מה תפקיד הועדות הרפואיות? האם בתי המשפט הם שיקבעו ההפרעה או המגבלה שאל מולה קבע מחוקק המשנה את גובה אחוזי הנכות? התשובה אינה יכולה להיות בחיוב...". 8. טענות המערער כולן נדחות. לפיכך הערעור נדחה. 9. המערער יישא בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום. צבארפואהערעורהחמרת מצבמשרד הביטחוןועדה רפואית