קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בעבודה ברמנית בבית קפה: התובעת עבדה בבית קפה כברמנית מיום 1.4.04 עד ליום 16.10.06. לאחר סיום עבודתה הגישה תביעה לדמי פגיעה בה טענה לפגיעות במנגנון מיקרוטראומה בידה הימנית, בגבה התחתון וברגלה השמאלית. פקיד התביעות דחה את תביעת התובעת ומכאן התביעה שבפנינו. בהחלטת בית הדין מיום 31.5.09 (להלן: "ההחלטה") נקבע כי תנאי עבודתה של התובעת לא קיימו את התנאים לבחינת הקשר הסיבתי ביניהם לבין פגיעותיה בגבה וברגלה השמאלית. לעומת זאת - לגבי הפגיעה בידה הימנית נקבע כי מתקיימים התנאים למינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי בידה הימנית, אשר על פי מסמך של רופא תעסוקתי שצורף לכתב התביעה היה M/P Right Hand Tendinitis. התנועות החוזרות ונשנות באופן רציף, שעל יסודן נמצאה הצדקה למינוי מומחה, היו התנועות הקשורות להכנת קפה במכונת הקפה. הפעולות תוארו כך בסעיף 46(ו) להחלטה: "במסגרת עבודתה הכינה התובעת כמות גדולה של כוסות קפה מידי יום. פעולת הכנת הקפה כללה את השלבים הבאים: התובעת משכה את הקפה מהמטחנה לראש של מכונת הקפה, ועם יד ימין הכניסה את הראש של מכונת הקפה לתוך התושבת במכונה, בתנועה סיבובית נגד כיוון השעון (פעולת הכנסת הידית למכונה וסיבובה נגד כיוון השעון הצריכה הפעלת כוח מסויים). התובע לחצה על הכפתור, הניחה את הכוס מתחת לראש, ובזמן שקפה נשפך לתוך הכוס, הרתיחה את החלב על ידי משיכת כד החלב אחורה וקדימה, לאחר שהחלב רתח מזגה את החלב מכד החלב לתוך הכוס, והניחה את כד החלב מאחור. מכונת הקפה שהפעילה התובעת הייתה בעלת שני ראשית, ויכלה להכין עד ארבע כוסות קפה במקביל". על יסוד העובדות שפורטו בהחלטה, מינה בית הדין כמומחית - יועצת רפואית את ד"ר סוזנה הורוביץ, והיפנה לה את השאלות הבאות: א. ממה סובלת התובעת ביד ימין? ב. האם המצב הרפואי ממנו סובלת התובעת ביד ימין הוא קבוע? ג. האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת באשר לפעולות הכנת הקפה, לבין הפגיעה ביד? ד. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם פעולות הכנת הקפה פגעו פגיעות זעירות ובלתי הפיכות בידה של התובעת, או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך? ה. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם יש לתובעת גורמי סיכון אישיים להתפתחות הפגיעה בכף ידה, והאם תנאי עבודתה הנ"ל השפיעו על הפגיעה בידה הרבה פחות מאשר אותם גורמי סיכון? ביום 28.9.09 השיבה ד"ר הורוביץ לשאלות בית הדין בהאי לישנא: א. התובעת סבלה מכאבים בפרק יד ימין. בבדיקות אורטופדיות לא נמצאה הגבלה בתנועות פרק היד. צילומי הרנטגן של שורשי ידיים פוענחו כתקינים. מיפוי עצמות היה תקין. בדיקת ה-EMG של הגפיים העליונות, שבוצעה עקב תלונות על פרסטזיות בידיים, היתה תקינה. כחצי שנה לפני הפסקת העבודה הועלתה סברה, כי מדובר כגנגליון דורזלי של פרק היד עם אפשרות לנקז, אך אין בתיק הרפואי תיעוד על ביצוע פעולה כלשהי לאחר מכן. ב. היות ומאמצע שנת 07' לא המשיכה התובעת לטפל בידה, סביר כי מאז הפסקת עבודתה חלפו הכאבים בפרק יד ימין. ג. לפי התיק הרפואי, לא נמצאה "פגיעה" בידה של התובעת. סביר כי עקב עבודה מאומצת הופיע לפעמים כאבים בפרק יד ימין. גם אם היה גנגליון דורזלי בפרק ידה הימנית של התובעת כפי החשד שהועלה על ידי הרופא המטפל, אין קשר בין הופעתו לבין העבודה, כפי שתוארה על ידי כב' בית הדין, היות וגנגליון דורזלי מופיע אצל אנשים צעירים גם ללא עבודה מאומצת. ד. לא. ראה תשובה ג'. ה. ראה תשובה ד'. לבקשת התובעת ובהסכמת הנתבע, הועברו למומחית שאלות הבהרה, כדלהלן: א. בחוות דעתך מיום 28.9.09 התייחסת לאבחנה בדבר גנגליון דורזלי. ב. מה דעת לאבחנה שנעשתה על ידי הרופא התעסוקתי מיום 16.11.06 לפיה סובלת התובע מ-M/P Right Hand Tendinitis? ג. מה דעתך על כך שאותו רופא תעסוקתי ציין כי אין לשלול את הקשר בין מחלה זו לבין העבודה שהיתה קשרוה בפעילות מאומצת בידיים? ד. האם תאור עבודתה של התובעת עלול לגרום לדלקת גידים - Tendinitis? ה. האם נכון לומר כי מקורה של דלקת גידים זו הינה מקור חבלתי? ו. ישנם מקרים בהם גנגליון דורזלי מופיע כתוצאה מטראומה? ז. אם תשובתך היא כן, מדוע אין קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת להופעת ליקוי זה? ח. אם אכן סבלה התובעת מ-Tendinitis, האם יש לתובעת גורמי סיכון אישיים להתפתחות פגיעה זו? תשומת לב המומחית כי התובע צעירה, ילידת 1985. ט. האם סמיכות הזמנים בין סיום עבודתה של התובעת לבין תלונותיה הרפואית בידיה של התובעת מעידה על קשר סיבתי? י. לחילופין, האם ניתן לומר כי עבודתה של התובעת החמירה את מצבה הרפואי, אף החמרה זמנית וחולפת? תשובות המומחית לשאלות ההבהרה (מיום 27.1.10), היו כדלהלן: א. נכון. ב. הרופא התעסוקתי רשם M/P שמשמעם "קרוב לודאי" (most probably). לו היה בפני הרופא התעסוקתי תיעוד המלמד על קיום דלקת גידים כהשערתו, אבחנתו לא הייתה נרשמת בדרך זו. ג. היות והרופא התעסוקתי לא נתן אבחנה מדוייקת אלא רשם את השערתו, יש לראות באור זה גם את הנחתו כי לא ניתן לשלול את הקשר. ד. לא אצל אשה צעירה כמו התובעת. ה. לא נמצאה אצל התובעת דלקת גידים. ו. כן. ז. היות ובעובדות אשר קבע כב' בית הדין, אין איזכור להתרחשותה של טראומה. ח. ר' תשובה ה' לעיל. ט. לכשעצמה, לא. י. לא. בעקבות הגשת תשובות המומחית לשאלות ההבהרה, ביקשה התובעת כי בית הדין יורה על פסילת חוות דעתה וימנה מומחה אחר, ולחילופין, מומחה נוסף. הבקשה נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 23.3.10 ונקבע כי התובעת רשאית להפנות למומחית שאלות הבהרה נוספות. לבקשת התובעת ובהסכמת הנתבע, הופנו למומחית שאלות הבהרה נוספות, כדלהלן: א. בחוות דעתך הרפואית מיום 28.9.09, ציינת כי "סביר כי מאז הפסקת עבודתה חלפו הכאבים בפרק יד ימין". ובהמשך, "סביר כי עקב עבודה מאומצת הופיעו לפעמים כאבים בפרק יד ימין..". כיצד ניתן ליישב קביעות אלה עם קביעתך לפיה אין קשר בין הופעת גנגליון דורזלי לבין עבודתה של התובעת? ב. בתשובות ההבהרה מיום 27.1.10 קבעת, כי התובעת לא סבלה מדלקת גידים, אלא מגנגליון דורזלי. ג. האם הכאבים מהם סובלת התובעת על פי קביעתך בעקבות עבודה מאומצת לא קשורים כלל לליקוי הנ"ל? ד. לשאלה, האם גנגליון דורזלי מופיע כתוצאה מטראומה, השבת בחיוב. עם זאת, כאשר נשאלת מדוע אין קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת להופעת ליקוי זה, השבת כי "אין אזכור להתרחשותה של טראומה". כיצד מתיישבת תשובתך זו עם תורת המיקרו טראומה ותיאור עבודתה של התובעת כמפורט בהחלטת בית הדין על מינויך? ה. לשון אחרת, האם נכון לומר כי גנגליון דורזלי יכול להתפתח גם על רקע של מיקרוטראומה? ו. האם יתכן כי התובע סובלת מגנגליון דורזלי כתוצאה מתנאי עבודתה ובאופן בו תנאים אלו גרמו לטראומה זעירה, נזק זעיר, אשר הצטבר בסופו של יום לנזק ממנו סובלת התובעת? ביום 4.7.10 השיבה המומחית לשאלות ההבהרה הנוספות, כדלהלן: א. גנגליון דורזלי בפרק יד אינו מופיע עקב עבודה, ובהיעדר טראומה חריפה שיכולה לגרום להופעתו, זו תופעה טבעית. היה והופיע גנגליון דורזלי באופן טבעי, יכולים בזמן העבודה המאומצת להופיע כאבים באותה יד, אשר חולפים עם הפסקת העבודה והמאמץ הכרוך בה. ב. נכון. לפי התיק הרפואי שעמד בפניי, הרופאים המטפלים לא מצאו דלקת גידים, אלא כל שנמצא היה גנגליון דורזלי. ג. נכון. ראה תשובה א' לעיל. ד. כוונת הדברים היא כי גנגליון דורזלי יכול להופיע עקב טראומה חריפה, כגון נפילה על היד עם או בלי שבר, וכדו'. גנגליון דורזלי אינו מופיע עקב פגיעות זעירות חוזרות ונשנות על פי תורת המיקרו טראומה. ה. לא. ראה תשובה ד' לעיל. ו. לא. ראה תשובה ד' לעיל. לאחר שהתקבלו תשובות המומחית לשאלות ההבהרה הנוספות, הגישו הצדדים את סיכום טענותיהם בכתב. התובעת טוענת בסיכומיה כי חרף חוות דעתה של המומחית, יש לקבל את תביעתה ולהורות לנתבע להכיר בתובעת כנפגעת בעבודה. לטענת התובעת בסיכומיה, משקבעה המומחית כי טראומה עלולה לגרום לגנגליון דורזלי - הליקוי הרפואי ממנו סובלת התובעת - הרי שגם מיקרוטראומה הוא בכלל "טראומה". לטענת התובעת המומחית התעלמה מתורת המיקרו טראומה ולפיכך קיים ספק שמא תנאי עבודתה של התובעת לא גרמו לליקוי הרפואי ממנה התובעת סובלת, וספק זה צריך שיפעל לטובת התובעת. הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות, שכן על פי חוות דעתה של המומחית בשלמותה, מצבה הרפואי של התובעת אינו נובע מתנאי עבודתה. עיינו בחוות הדעת של המומחית ובתשובותיה לשאלות ההבהרה ולשאלות ההבהרה הנוספות, ואנו קובעים, תוך אימוץ עמדת המומחית, כי אין קשר סיבתי בין הליקוי הרפואי ממנה סובלת התובעת ביד ימין - גנגליון דורזלי - לבין תנאי עבודתה. לעניין זה מקובלת עלינו טענת הנתבע כי מחוות דעתה של המומחית בשלמותה עולה כי גננליון דורזלי אינו יכול להתפתח במנגנון מיקרוטראומה. התובעת הסבירה באופן ברור וחד משמעי כי ליקוי זה יכול להופיע בשל טראומה חריפה, להבדיל ממיקרו טראומה, או בשל גורמים טבעיים שאינם קשורים לעבודה. על פי הסברה של המומחית, כך קרה לתובעת - בהעדר טענה מצד התובעת לטראומה חריפה ובהעדר קביעה עובדתית של בית הדין בדבר התרחשות טראומה חריפה, התפתח אצל התובעת גנגליון דורזלי ביד ימין באופן טבעי, והעובדה שהיא עבדה בעבודה מאומצת תוך הפעלת כוח מסויים בידה הימנית, גרמה לכאבים עליהם התלוננה התובעת ואשר תועדו ברשומות הרפואיות. על פי הפסיקה העקבית של בית הדין הארצי, על בית הדין לסמוך את ידיו על חוות המומחה שמונה על ידו, ובהעדר טעמים מיוחדים שלא לעשות כן, לא יסטה בית הדין מקביעות המומחה (עבל 243/07 אברהם בן אהרון נ. המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.08). לא מצאנו הצדקה לסטייה מחוות דעתה של ד"ר הורוביץ. הטענה היחידה שהעלתה התובעת להצדקת סטייה מחוות דעתה היתה שהמומחית התעלמה מתורת המיקרו טראומה. לטענת התובעת, משקבעה המומחית כי גנגליון דורזלי יכול להגרם על ידי טראומה, המסקנה המשפטית המתבקשת היא כי גם מיקרוטראומה הוא בכלל "טראומה". אין בסיס לטענת התובעת, באשר המומחית נשאלה באופן מפורש בשאלות ההבהרה הנוספות אם אין לקבוע, בעקבות הקביעה כי גנגליון דורזלי יכול להגרם מטראומה, כי הוא יכול להיגרם גם ממיקרו טראומה (שאלות ד'-ו'), ותשובת המומחית היתה שלילית וחד משמעית ואין כל בסיס לטענה בדבר התעלמות המומחית מתורת המיקרו טראומה. אשר על כן אנו קובעים כי לא התקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקויים מהם סבלה ביד ימין. התביעה נדחית. לעניין הליקויים בגבה וברגלה של התובעת - מן הטעמים המפורטים בהחלטה מיום 31.5.09. לעניין הליקוי ביד ימין - מן הטעמים המפורטים בפסק דין זה לעיל. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה - תוך 30 ימים. בית קפהתאונת עבודה