קצבת ילד שלישי לחיילים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת ילד שלישי לחיילים: .1התובע עותר להורות לנתבע לשלם לו בגין ילדו השלישי הענקה על-פי תקנות ההענקות לחיילים ולבני משפחותיהם, תש"ל- 1970(להלן - התקנות) כיוון שהוא חייל כמשמעותו בסעיף 40(ב1) (1) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949(להלן - החוק). הענקה זו ידועה כקצבת יוצאי צבא והיא מוענקת החל מן הילד השלישי במניין ילדי החייל. עת אופן מניין הילדים נקבע בתקנה 3(ב) לתקנות הנ"ל, הקובעת לאמור: "ילד שיש לו שני הורים יבוא במניין האב הזכאי זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד". .2עובדות המקרה אינן שנויות במחלוקת ואלו הן: לתובע שני ילדים מאשתו הראשונה אשר ממנה התגרש. בנו הגדול של התובע נמצא בחזקתו, אולם בנו הקטן, נמצא עם אמו בלבד. התובע משלם מזונות הבן הנמצא בחזקת אמו ונושא בכל הוצאות מחייתו. התובע נשא אשה שניה ונולד לו בן מאשתו השניה. לתובע, איפוא, סך הכל שלושה ילדים - שניים ילדי גרושתו ואחד מאשתו השניה. .3הנתבע מסרב לשלם לתובע קצבת יוצא צבא, כיוון שבהסתמכו על תקנה 3(ב) לתקנות לא הביא במניין ילדיו את בן גרושתו הנמצא עמה, ומצא שלעניין קיצבת יוצא צבא - אין הוא בגדר "ילד" שלישי, ולתובע רק שני ילדים (הנמצאים עמו). מאידך מציב בא-כוח התובע בסיכומיו המקיפים את השאלה הבאה, באמרו: "השאלה היחידה העומדת לדיון היא, מהו פירושו הנכון והסביר של הביטוי 'נמצא עם האם' כאמור בתקנה 3(ב), ולחלופין, האם תקנה זו עומדת במבחן הסבירות הנדרשת מחקיקת משנה...". להלן מבקש בא-כוח התובע לשכנענו, כי אין התקנה כלשונה הדווקנית (נמצא עם אמו) משרתת את מטרת החוק. באותם מקרים בהם האב הוא הנושא בכל פרנסת ילדו, ואפילו נמצא הילד עם אמו, אין הדעת סובלת כי תישלל הקצבה הנדונה מהחייל המפרנס את ילדו. עוד טוען בא-כוח התובע, כי באם לא ניתן להוציא את מקרא התקנה מפשוטו ולפרש המלה "נמצא" כשקולה ל"מפרנס", הרי יש לראות את התקנה כבלתי-סבירה ועל כן בטלה ומבוטלת. .4על מנת להשיב לטענותיו של התובע אין אלא לפנות לפסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה שניתן בדב"ע לח/80- 0לא פורסם: צורף לסיכומי הנתבע), שם דן בית-הדין הארצי באותן השאלות עצמן המתעוררות בדיון הנדון, שכן נטענו אף שם מטעם התובע אותן טענות כנטען במקרה הנדון. בית-הדין הארצי לעבודה מטעים בפסק-דינו הנ"ל, כי ביכר המחוקק במפורש את הקריטריון של מקום הימצא הילד על פני הקריטריון של מיהו המפרנס היחידי (סעיף 3לפסק-הדין) אשר לעניין תשלום המזונות מהאב - קובע בית-הדין הארצי, כי זהו עניין לענות בו לערכאה המתאימה שבסמכותה לקבוע את שיעור דמי המזונות (סעיף 6לפסק-הדין הנ"ל). בתשובה לטענה, כי במקרה דנן נמצא המוסד לביטוח לאומי "מרוויח" מהימצאות הבן השלישי בחזקת האב, הרי "לא שיקולי רווח והפסד מסוג זה עומדים או צריכים לעמוד לעיני המוסד. השאלה היחידה היא מה מחייב החוק ותו לא", כדברי בית-הדין הארצי בפסק-דינו הנ"ל. משמע, אין הערכאה הרמה מוצאת בתקנה כל פגם או חוסר סבירות, והראיה, שנתקבלה עמדת המוסד לביטוח לאומי בדבר אופן מניין הילדים לעניין קצבת יוצא צבא. לאור משנתו הברורה של בית-הדין הארצי לעבודה כמפורט לעיל, נדחית תביעת התובע. אין צו להוצאות.קטיניםצבאקצבת ילדיםחיילים