קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת שירותים מיוחדים לחולה אפילפסיה / קצבה מביטוח לאומי לחולה אפילפסיה: .1זו תביעה למתן קצבת שירותים מיוחדים. .2הנתבע בכתב הגנתו טוען, כי יש לדחות את התביעה, הואיל והתובעת אינה תלויה בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום-יום. .3באיבחון רפואי שנעשה לתובעת בתאריך 8.11.1981, נקבעו לה % 10נכות רפואית בגין כפיון (אפילפסיה) ו-% 65בגין פיגור שכלי. .4בתאריך 8.12.1981ערכה אחות בריאות הציבור ביקור בבית התובעת על מנת לבדוק זכאותה לקצבת שירותים מיוחדים ומצאה, כי התובעת אינה זקוקה לעזרת הזולת בניידות, בהלבשה ובהיגיינה אישית, אך זקוקה לעזרה חלקית ברחצה, באשר לדבריה היא מתקשה "לרחוץ את הגב ולכן נעזרת באמה, ופוחדת שמא תקבל התקף באמבטיה", וזקוקה לעזרה בהכנת האוכל ובחימומו. בדו"ח שערכה לסיכום הביקור (בעמוד אחרון, בפרק "הערות") רשמה האחות: "חנה אינה זוכרת מתי היה לה התקף. אמה מספרת שיכול להיות לה התקף אחד בחודש ויכול להיות ארבעה. אף פעם לא יודעים. לא זכרה מתי היה לה התקף אחרון ואמה הוסיפה שבחודש יוני היה לה התקף אחרון". .5כתוצאה ממסקנותיה הנ"ל של האחות נדחתה כאמור תביעת התובעת. .6בעדותה בפנינו חזרה האחות על מסקנותיה הנ"ל ואף הוסיפה ואמרה, כי כאשר אין תדירות של התקפי אפילפסיה, אין היא נותנת ניקוד לצורך השגחה על הנכה. .7מטעם התובעת העידה היא עצמה ואמה. התובעת, ילידת 4.2.1956, נתגרשה מבעלה, היא מתגוררת יחד עם אמה ומטופלת בתינוקת, ילידת .4.10.1981לדבריה היא מפחדת להתרחץ לבד באשר חוששת מהתקף, אינה זוכרת באיזו תדירות באים ההתקפים וכאשר היא נתקפת בהתקף כפיון, היא נופלת ואינה יודעת מה נעשה איתה. לדברי אמה של התובעת לא היו לבתה התקפים מאז גיל 15ועד גיל 19או 20 (היינו לכל המאוחר 1976) ומאז (בחקירה ראשית): "היו לה התקפי נפילה. היא נפלה פעם בשבוע, פעמיים בשבוע. לפני 7 חודשים נפלה 3פעמים בלילה". ובחקירה נגדית: "עד לפני שנה היו לה התקפים אחת לשבוע, אחת לשבועיים ולפעמים אחת לכמה חודשים". "עד לפני שנה" מתייחס למועד בו ערכה אחות בריאות הציבור ביקור בבית התובעת. לעניין הרחצה אמרה, שהיא משגיחה על בתה כדי שלא תיפול באמבטיה בשעת התקף. .8בעניין פעולות היום-יום האחרות לא היתה מחלוקת בין אחות בריאות הציבור לבין התובעת ואמה בדבר יכולתה של התובעת לבצען ללא עזרת הזולת. .9עולה, איפוא, מחומר הראיות, כי התובעת הינה חולה הסובלת מהתקפי אפילפסיה בתדירות לא קבועה ושאינם ניתנים לצפיה מראש (בין אחת לשבוע לבין אחת לכמה חודשים). ברור שאדם בשעת התקף אפילפסיה מסכן את עצמו (כגון נופל על תנור חימום) ואין על כך צורך להרחיב את הדיבור. .10בתקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים), תשל"ט-1978, מוגדרת "השגחה" כדלקמן: "השגחה ופיקוח על הנכה למניעת סכנה לעצמו ולאחרים". ואילו בתקנה 3(א) נקבע, כי נכה הזקוק להשגחה מתמדת זכאי לקצבה בסכום השווה ל-% 50מקצבת יחיד מלאה. .11מאחר ובפני נכה אשר התקפיה אינם קבועים (אף כי ייתכן ואינם באים בתדירות גבוהה) ואינם ניתנים לצפיה מראש, הרי שהיא זקוקה להשגחה באופן מתמיד מפני הסיכון שהיא עלולה לסכן עצמה בשעת התקף, אם תהיה בבית לבדה ללא השגחה. יש טעם גם להוסיף, כי כאמור התובעת מטופלת בתינוקת ואם היא תקבל התקף נפילה כאשר בתה בידיה או בטיפולה, היא עלולה להוות סכנה ממשית גם לגביה (כגון שתיפול על התינוקת וכו'). .12מכל האמור לעיל אני קובעת, כי התובעת נכנסת לגדר תקנה 3(א) לתקנות הנ"ל בגלל היותה זקוקה להשגחה מתמדת. .13אי לכך אני מחייבת את הנתבע להעניק לתובעת קצבת שירותים מיוחדים כאמור בתקנה זו.רפואהשירותים מיוחדיםאפילפסיה