קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין גניבת עין בבית משפט לתביעות קטנות: מסגרת הדיון 1. בפניי תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות, בגין הפרת הסכם על סך 7,300 ₪ ותביעה שכנגד, בגין "גניבת עין" על סך 18,000 ₪, שהועמדה, על פי כתב התביעה שכנגד, על תקרת סכום סמכות בית המשפט לתביעות קטנות. הצדדים 2. התובע והנתבע שכנגד (להלן: "אברהם") הוא בעליו של עסק בשם "מפתח הזהב", בנס ציונה. הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "ענת") בעלת עסק לפירסום הציעה לאברהם, לפרסם את עסקו, באמצעות רכישת משבצת פירסום בלוח "מגנט מידע למקרר" (להלן: "לוח המגנט"). העובדות 3. ביום 20/12/2000 רכש אברהם מענת, משבצת פירסום, בלוח המגנט, שיחולק ב- 10,000 בתי אב בנס ציונה תמורת סכום כולל של 1,500 ₪ (להלן: "הסכם נס ציונה"). בטרם הפצת לוח המגנט בנס ציונה, ביום 1/3/2001, רכש אברהם מענת משבצת פירסום נוספת, בלוח מגנט נוסף, שיחולק ברחובות, תמורת סך 2,000 ₪, ושילם בגינו לענת, מקדמה בסך 300 ₪ (להלן: "הסכם רחובות"). המחלוקת 4. אין מחלוקת בין הצדדים כי: א. לוח המגנט שסיפקה ענת לאברהם עשוי קרטון, שבגבו פס מגנט: לטענת ענת, על פי ההסכם; לטענת אברהם, הוסכם בין הצדדים כי כל הלוח יהא עשוי ממגנט. ב. לוחות המגנט לא חולקו ל- 10,000 בתי אב, אלא לכ- 7,800 בתי אב, שהם סך כל בתי האב בנס ציונה, על פי הערכת הצדדים. לטענת ענת, אכן במועד ההסכם סברה, בטעות, כי בנס ציונה כ- 10,000 בתי אב, ומשנתבררה לה הטעות, חילקה את יתרת לוחות המגנט (2,200 לוחות) למפרסמים, בחלוקה אישית, ומשום כך, אין לראות בהתנהגותה זו משום הפרת ההסכם. ג. "הסכם רחובות" לא יצא אל הפועל: לטענת ענת, בשל הפרת ההסכם על ידי אברהם; לטענת אברהם, בשל ביטול ההסכם על ידו, בעקבות הפרת "הסכם נס ציונה" על ידי ענת. התביעה שכנגד 5. ענת הגישה תביעה שכנגד נגד אברהם, בטענה שלאחר שהציגה בפניו דוגמה מלוח הפירסום ממגנט, העתיק אברהם אופן פירסום זה, והפיץ לוחות כאלה בעצמו. לטענת ענת, המדובר "בגניבת עין", בשל העתקת רעיון מוצר הפירסום שהציעה לאברהם, ובאמצעותו, אף "גנב" לקוחות שלה. לטענת ענת, משהפיץ אברהם את לוחות הפירסום שלו ברחובות, הפר את "הסכם רחובות", באופן המזכה אותה בפיצוי בגין הפרת ההסכם. לטענת אברהם, עשה כן, לאחר שענת הפרה את "הסכם נס ציונה", ומשום כך, אין לראות בהתנהגותו משום הפרת "הסכם רחובות". מסקנות: התביעה 6. לאחר שבחנתי עדויותיהם של אברהם וענת, ואת יתר הראיות שהוצגו בפניי, לרבות לוחות המגנט של ענת ושל אברהם, הגעתי לממצאים הבאים: א. ביחס לחומר ממנו עשוי לוח המגנט מעדיף אני את גירסת אברהם, לפיה הוסכם כי כל לוח המגנט יהיה עשוי ממגנט, על פני גירסת ענת. מעבר לכך, במכתב ב"כ של אברהם לענת, מיום 14/3/2001, טען אברהם להפרת "הסכם נס ציונה", מכיוון שהמוצר שהפיצה ענת לא היה עשוי ממגנט כולו. לפיכך, אני קובע, כי בהספקת לוח מגנט שאינו עשוי כולו מגנט, הפרה ענת את "הסכם נס ציונה", הפרה בגינה זכאי אברהם לפיצוי. לענין שיעור הפיצוי, אין להתעלם ממעשיו של אברהם, ומהעובדה שבסופו של דבר זכה לפירסום בנס ציונה, אם כי לא בדרך שהוסכם עליה. ב. חלוקה לבתי אב ענת אינה מכחישה שיצרה בפני אברהם מצג שווא, לפיו, בנס ציונה כ- 10,000 בתי אב. בהסתמך על נתון זה, הזמין אברהם מספר זה של עותקים מלוח המגנט. קרוב לוודאי, שאם אברהם היה יודע כי בנס ציונה רק 7,800 בתי אב, לא היה מזמין 10,000 עותקים, ואין בטענות ענת - כי את יתרת העותקים חילקה למפרסמים אחרים, או שעלות העותקים העודפים זניחה - בכדי לשנות עובדה זו. בגין הטעייה זו, גם אם בתום לב, זכאי אברהם לפיצוי מתאים. ג. "הסכם רחובות" כפי שיפורט בהמשך, מסקנתי היא ש"הסכם רחובות" בוטל כדין על ידי אברהם, ומשום כך, זכאי הוא להשבת דמי המקדמה בסך 300 ₪. התביעה שכנגד 7. בענין התביעה שכנגד, אכן הוצג בפניי לוח מגנט, עשוי קרטון, שבגבו פס מגנט - הזהה במהותו ללוח המגנט שהפיצה ענת - שנערך והופץ על ידי אברהם. מבחינה כרונולוגית, אין ספק שאברהם הפיץ את לוח המגנט שלו לאחר שענת הציגה בפניו דוגמת פירסום כזו. עם זאת, ענת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בעילה של "גניבת עין", שכן "הכלל הוא שעל תובע בעילה של גניבת עין מוטלת חובה להראות כי בשם, הסימן או התיאור של הטובין נושא תביעתו, רכשו להם הוקרה והכרה בקרב ציבור הצרכנים, אשר התרגל לזהות בעזרתם את עסקו או סחורתו של התובע. ואם נכשל התובע בכך, תדחה תביעתו בלי שבית המשפט ידרש לשאלה אם מעשי הנתבע מהווים גניבת עין...". (ראו, רע"א 6064/93 + 6071, מימסב נ' סידה גל, פ"ד כ'(3), 35, 41). ענת לא עמדה בנטל המתואר, ומשלא עשתה כן, הרי שדין התביעה שכנגד, בגין "גניבת עין" להדחות. 8. אין בידי לקבל טענת ענת, כי הפצת לוח המגנט על ידי אברהם ברחובות מהווה הפרת "הסכם רחובות", מהטעם הפשוט שיש לראות במכתבו של אברהם לענת מיום 4/4/2000, הודעת ביטול "הסכם רחובות". במכתב זה, נתן אברהם לענת ארכה בת 5 ימים, לקיים את "הסכם נס ציונה", ולהפיץ לוח העשוי מגנט כולו, ושאם לא תעשה כן, יבטל "כל התקשרות" עימה - דהיינו, את "הסכם רחובות" - המתייחס לאותו מוצר ממש. אין חולק שענת לא סיפקה לאברהם לוח העשוי מגנט כולו, ולפיכך, הודעת ביטול "הסכם רחובות" נכנסה לתוקפה, ו"הסכם רחובות" בוטל כדין. משבוטל "הסכם רחובות" כדין, ממילא לא יכל אברהם להפר אותו, ולפיכך אני דוחה את טענת ענת בענין זה. סוף דבר 9. לאור כל האמור, בגין הפרת "הסכם נס ציונה", אני מחייב את הנתבעת והתובעת שכנגד (ענת) לשלם לתובע ולנתבע שכנגד (אברהם) סך 900 ₪, להשיב לו סך של 300 ₪, וכן לשלם לו הוצאות משפט בסך 250 ₪, ובסה"כ 1,450 ₪. הסכום הכולל ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. אני דוחה את התביעה שכנגד. 10. בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי תוך 15 יום. תביעות קטנותגניבת עין