תביעה להחזר כספי בגין תקלה בפלאפון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה להחזר כספי בגין תקלה בפלאפון: עסקינן בתביעה כספית ע"ס 28,743 ₪ שעניינה השבת תשלומים ששילם התובע לנתבעת ודרישה לפיצוי בגין אובדן הכנסה שנגרם לו, עפ"י הנטען, כתוצאה מתקלה בתקשורת אצל הנתבעת. ואלו טענותיו של התובע : התובע החזיק, בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, בשישה מכשירי טלפון סלולאריים של חברת פלאפון (להלן: "החברה" או "הנתבעת"). ביום 26.4.2009, אירעה תקלה שבעקבותיה לא הייתה תקשורת/קליטה באזור מגוריו של התובע (מושב לימן). התובע פנה למעבדה של הנתבעת, לבדיקת המכשיר וזו אישרה את תקינותו, כאשר לאחר בירורים שערך הסתבר כי לכל מנויי הנתבעת במושב לימן "אין תקשורת", ולא ניתן היה לקבל או להוציא שיחות באזור המושב. התובע פנה מספר פעמים לנציגי הנתבעת לבירור אודות התקלה ולטיפול בה ולטענתו נענה כי "הרשת עוברת לתקשורת חדשה". עפ"י הנטען, נציגי הנתבעת הציעו לו רכישת מכשירים חדשים כדי שיתאפשר שימוש בתקשורת החדשה, אלא שהתובע סירב להצעה זו מאחר והמכשירים שברשותו הם בני חצי שנה בלבד. התובע הסביר לנציגי הנתבעת כי הוא עובד כשמאי עצמאי וכי הוא מקבל הזמנות עבודה באמצעות הטלפון הסלולארי, אך נענה כי עליו להמתין עד לתיקון התקשורת. התובע טען כי התקלה מנעה את זמינותו בטלפון וגרמה לפניית לקוחות לשמאים אחרים. ביום 3.5.2009 וכעבור 8-9 ימים מתחילת התקלה ומשזו לא תוקנה החליט התובע לערוך התקשרות חדשה עם חברה מתחרה ומאז הפסיק את השימוש במכשירים שרכש מהנתבעת. על פי כתב התביעה, התקלה תוקנה כעבור שלושה שבועות וזאת לאחר פניות רבות של מנויים אחרים. התובע המשיך להחזיק בששת המכשירים שרכש, וחויב מדי חודש בתשלומים בהתאם להתחייבות שלו כלפי הנתבעת, בלא שעשה שימוש כלשהו במכשירים או בשירותי הנתבעת. במסגרת התביעה נטען כי לאחר שנודע לתובע כי בהתאם למצב החוקי החדש, ניתן לקצר את תקופת ההתקשרות, פעל לביטול הוראת הקבע בבנק ביום 1.1.11. בתביעה זו מבקש התובע לחייב את הנתבעת בהחזר מלא של כל התשלומים בהם נשא מיום התקלה 26.4.2009 ועד ליום 31.12.2010 בסך כולל של 18,743 ₪ ולפצות אותו בסכום של 10,000 ₪, בגין אובדן הכנסה שנגרם לו בתקופה שלא היתה קליטה במכשיריו (למן התקלה ועד למעבר לחברה החדשה). לכתב התביעה לא צורפו מסמכים תומכים כלשהם מלבד מסמך שנערך בכתב יד המפרט את התשלומים ששולמו לחברה מחודש 5.2009 ועד לחודש 12.2010. בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת את טענות התובע לתקלה כלשהי ברשת או בהתקשרות באזור מגוריו ואת טענות התובע באשר להצעתה כי ירכוש מכשירים חדשים. עפ"י הנטען, התובע פנה לנתבעת ביום 30.4.2009 וטען לקושי בקליטה באזור מגוריו, טענתו זו נבדקה ונמצא כי לא קיימת כל תקלה באזור זה (לכתב ההגנה צורף העתק תרשומת שיחה ודו"ח טיפול). הנתבעת הפנתה לדו"ח איכות תקשורת והזמינות של המכשירים שבבעלות התובע (נספח ב' לכתב ההגנה), וטענה כי הקליטה במכשירים אלה הייתה באיכות "טובה מאוד". לטענת הנתבעת היא לא התחייבה מעולם לרמת קליטה מלאה בכל הארץ וכי טיבו ואופיו של השירות הסלולארי נועד לאפשר ניידות ומושפע מנתונים סביבתיים רבים. הנתבעת הפנתה לפסיקה שונה בעניין וטענה כי שיבושי קליטה במכשירים הסלולאריים אינם מהווים הפרת הסכם על ידה. לגישתה, התובע נהג בחוסר תום לב ומנסה לחזור בו מן ההסכמים ומההתחייבויות כלפיה באופן חד צדדי. הנתבעת הכחישה את הנזק (אובדן ההכנסה) שנגרם לטענת התובע כתוצאה מאותה תקלה, משזה נעדר כל תימוכין לקיומו ו/או לסכומו. בדיון שמעתי את עדותם של התובע, של אשתו ושל עד נוסף מטעם התובע, בשם אשר ביטון. מנגד, שמעתי את נציג פניות הציבור של הנתבעת מר שגיא הדרי. התובע חזר על טיעוניו בכתב התביעה והעיד כי המכשירים נשוא התביעה משמשים גם את הפקידות במשרדו ואת ילדיו. לגרסתו, החל מיום 24.6.2009 הפסיק לקבל שיחות ולא הצליח להוציא שיחות ממכשיר הטלפון, בסביבת מגוריו. בפנייתו למוקד השירות הוסבר לו כי יש בעיה ברשת שכן משנים את התדר או את השיטה. נציגי הנתבעת הציעו לו לרכוש מכשירים חדשים שעובדים לפי "השיטה החדשה" וציינו שאין ביכולתם לתת לו מכשירים זמניים. כעבור 8-9 ימים, משלא נפתרה הבעייה ולאחר שהפסיד עבודה רבה, החליט לעבור לחברה אחרת ואולם על-פי עצה משפטית שקיבל, לא הפסיק את התשלומים לנתבעת מחשש שמא יחויב בסכומים יותר גבוהים. התובע העיד כי טכנאי מטעם הנתבעת ביקר במקום מגוריו ואישר כי יש תקלה ברשת, והכחיש את התיעוד הנטען מיום 3.5.2009, לפיו הוא אישר כביכול כי הקליטה השתפרה. התובע הסביר כי עד תחילת השנה הנוכחית 1.1.2011 שילם 18 חודשים ולאור "החוק החדש" (כך נטען) פנה לנתבעת וביקש להפסיק את התשלומים החודשיים ולהחזיר את הטלפונים שיש ברשותו. הנתבעת סירבה בטענה כי החוק חל על לקוחות עסקיים ולא פרטיים, דבר שנמצא לטענתו כלא נכון ולכן החליט להפסיק את התשלומים לחברה וביטל את הוראת הקבע. לגבי אובדן ההכנסה, הפנה התובע למצורפים לכתב ההגנה וביקש להשוות בין מספר השיחות הנכנסות לפני התקלה ואחריה. אשתו של התובע העידה כי בתחילת חודש מאי 2009 ביקרה 3 פעמים במוקד השירות של הנתבעת בנוסף לפניותיה הטלפוניות לחברה, בעניין התקלה וכי נציגי הנתבעת הציעו לה להחליף את המכשירים שיש ברשותה על חשבונה. מר אשר ביטון העיד מטעם התובע כמי שמנוי אצל הנתבעת ומתגורר באותו יישוב (לימן). ע"פ גרסתו, ביום 26 או 28 לאפריל התחילו "בעיות עם הנתבעת" ולא הייתה אפשרות לקבל או להוציא שיחות מהאזור בו הוא גר. לפי עדותו הוא נסע לחו"ל והתקלה נמשכה גם אחרי שחזר לארץ (אף שלא ציין את התקופה בה שהה מחוץ לארץ). נציג הנתבעת, מר שגיא הדרי חזר על טענות הנתבעת בכתב הגנתה והכחיש קיומה של תקלה או בעיית קליטה כלשהי הידועה לנתבעת. הנ"ל אף ציין כי רמת הקליטה באזור מצוינת ולטענתו התובע סירב לבדיקת טכנאי והתעקש להחליף את המכשירים ברשותו. נציג הנתבעת הוסיף כי החברה עברה לרשת חדשה כאשר סוף ההשקה הסתיים בחודש פברואר 2009, כך שלטענתו אם הייתה תקלה, היא אמורה להיות בסוף ההשקה ולא לאחר מכן. הנ"ל הכחיש את אובדן ההכנסה הנטען ע"י התובע. לגישתו היה על התובע להקטין את נזקיו, שכן הייתה לו אפשרות לעשות "עקוב אחריי" לטלפון נייח. כמו כן נטען כי התובע מחזיק ב-6 מכשירים וככל שהיתה בעייה, הרי שניתן היה להסתפק בניתוק /ניוד מנוי אחד בלבד. דיון ומסקנות הצדדים חלוקים בשאלה אם אכן אירעה תקלה בחודש אפריל 2009 שמנעה מהתובע קבלת והוצאת שיחות ממכשירו הסלולארי, אלא שגם בהנחה כי היתה תקלה כזו, נשאלת השאלה אם היא מקנה לתובע זכות לביטול החוזה עם הנתבעת, בחלוף שנה וחצי (18 חודשים) מיום אירוע התקלה, ואם הוא זכאי כיום להשבת התשלומים שביצע מאז. מחלוקת נוספת עניינה טענות התובע להפסד הכנסה עקב אותה תקלה. לאחר שמיעת הצדדים ועיון בכל המסמכים שצורפו לכתבי הטענות, מצאתי לקבל את טענת התובע לגבי אירועה של תקלה במערכת הנתבעת בחודש אפריל 2009, תקלה אשר ככל הנראה הגבילה עד מאוד את אפשרות השימוש במכשיר הסלולארי במקום מגוריו של התובע. עדותו של התובע היתה עדות מהימנה, והיא נתמכה בעדותה של אשתו ושל העד מטעמו. מעדויות אלה שוכנעתי כי התקלה שאירעה מנעה, באופן ממשי, מהתובע את השימוש במכשירים הסלוסלאריים במקום מגוריו וכי הוא התקשר עם חברת תקשורת אחרת עקב בעייה זו. אכן, אני מסכימה עם טענתה של הנתבעת כי לא ניתן להבטיח קליטה טובה בכל זמן ובכל מקום בארץ, שכן המדובר בשירות הניתן ע"י שידור באמצעות אנטנטנות הממוקמות באתרי שידור שונים ברחבי הארץ ואלה נתונים להשפעת גורמים סביבתיים שונים, חלקם אינו תלוי בנתבעת עצמה. עם זאת, בעיית קליטה חריגה בהיקפה, המונעת כל שימוש במכשיר לתקופה ממושכת ובמקום שבו מבלה הלקוח/המשתמש חלק לא מבוטל מזמנו, דוגמת בית מגוריו ו/או עסקו יכולה, לטעמי, במקרים מתאימים להיחשב כהפרה יסודית של החוזה וככזו מקנה היא זכות לביטול חוזה ההתקשרות. אולם ובענייננו, נמנע התובע מלבטל את הסכם ההתקשרות בסמוך לאירוע התקלה והוא המשיך להחזיק במכשירים ולשלם תמורת שירותי הנתבעת במשך 18 חודשים לאחר תיקון התקלה ועד להפסקת הוראת הקבע וביטול הסכם ההתקשרות בתחילת חודש ינואר 2011 ובנסיבות אלה אין הצדקה, לטעמי, להורות על השבת הכספים ששולמו על ידו משך כל התקופה שחלפה. עפ"י סע' 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1971), הודעת הביטול צריכה להינתן תוך זמן סביר לאחר שנודע למתקשר על עילת הביטול ולמעשה השימוש בתרופת הביטול כפוף למגבלת זמן, שכן הנפגע חייב להפעיל את ברירת הביטול בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו אודות קיומה של העילה לביטול החוזה ובחלוף פרק הזמן הסביר, נחשב הנפגע כמי שוויתר על ברירת הביטול ובחר להותיר את החוזה על כנו (ראה לעניין זה, ספרם של פרופ' שלו, יהודה אדר - דיני החוזים - התרופות, (תשס"ט) עמ' 650). במלים אחרות, אף אם ניתן להתייחס לתקלה בתקשורת כעילה לביטול הסכם ההתקשרות בין הצדדים, אני בדעה כי הודעת ביטול הניתנת בחלוף 18 חודשים מיום אירוע התקלה, הינה מאוחרת מדי ולא ניתן לומר כי היא ניתנה תוך "זמן סביר". בהקשר זה יודגש כי לא התובע לא טען, וממילא לא הוכיח, כי הוא הודיע לנתבעת על מעברו לחברה חהדשה בסמוך לאחר המעבר ומכאן שלא ניתן לראות, אף לא במעשיו, כביטול מכללא של החוזה. כן יצויין כי התובע מאשר כי התקלה תוקנה כעבור 3 שבועות, ולמעשה שירותי הנתבעת, כמו גם המכשירים שלה, עמדו לרשותו עד להפסקת הוראת הקבע בחודש ינואר 2011 (גם אם הוא בחר לא לעשות בהם כל שימוש). 17. התובע הפנה לסעיף 56א של הרישיון הכללי לחברת פלאפון למתן שירותי רט"ן הקובע כי: "התקשר בעל רישיון עם מנוי שאינו מנוי עסקי, בהסכם התקשורת הכולל התחייבות, לא תעלה תקופת ההתחייבות על שמונה עשר חודשים". לטענת התובע ההוראה תקפה לגבי לקוחות עסקיים ולקוחות פרטיים כאחד, אלא שגם אם יש ממש בדברים אלה (והוראת הסעיף אינה עולה בקנה אחד עם טענה זו) הרי שאין בהוראה כדי להקים לו זכות להחזר הסכומים ששילם בהתאם להסכם ההתקשרות בינו לבין הנתבעת. 18. אשר ל"חוק החדש" עליו מתבסס התובע בביטול החוזה עם הנתבעת, אומר כי ככל הנראה מתכוון התובע לתיקון מס' 46 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 (סע' 51א), אשר נכנס לתוקפו ביום 1.2.11, אולם שתיקון זה עניינו סכום הקנס אשר חברות הסלולאר יכולות לגבות במקרה של עזיבת החברה (אשר הוגבל ל"סכום התקרה" שהינו 8% מעלות החשבון הממוצע של הלקוח כפול יתרת החודשים שנותרה עד לסיום ההתחייבות) ואינו משליך על חיובים ששולמו לפני ביטול החוזה/עזיבת החברה. 19. לאור כל האמור, אני דוחה את רכיב התביעה המתייחס לדרישת ההשבה ע"ס 18,743 ₪. 20. לגבי הפיצוי בגין הפסד ההשתכרות: דו"ח איכות ההתקשורת והזמינות (שצירפה הנתבעת לכתב ההגנה), מעלה כי בהתייחס ל - 4 מהמכשירים שהחזיק התובע, מספר השיחות מתחילת שנת 2009, עלה בכל חודש לעומת קודמו ובחודש אפריל הייתה ירידה חדה של כ- 600 שיחות בהשוואה לחודש הקודם. אומנם הדו"ח מלמד על פיחות במספר השיחות היוצאות ו/או נכנסות במכשירים על שם התובע דבר שיכול להעיד על הפסד לקוחות, אולם לא ניתן לקבוע אילו פניות היו משתכללות לכדי הזמנות עבודה ואילו לא ומה ההשלכה שהיתה על הכנסותיו של התובע. התובע לא צירף מסמכים ו/או אסמכתאות המלמדים על גובה הכנסותיו ו/או על הירידה שהיתה לו בחודש 4.09 לעומת חודשים אחרים. עם זאת, שוכנעתי כי מעברו של התובע, אשר רק 6 חודשים לפני כן רכש מכשירים חדשים אצל הנתבעת, לחברה אחרת היה בשל ירידה בהזמנות העבודה ועקב כך הפסד בהכנסות ובשל חשש להתמשכות מצב זה. בנסיבות אלה, ועל דרך האומדנא, אני מעריכה את הפסדי ההכנסה שנגרמו לתובע, במהלך תקופה זו, ע"ס של 3,000 ₪. 21. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי גלובלי בגין אובדן הכנסה, בסך כולל של 3,000 ₪. סכום זה ישולם ע"י הנתבעת תוך 30 יום מיום המצאת פסה"ד, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. בנסיבות העניין, ולאור הפער בין סכום התביעה לבין החיוב בפסה"ד, איני עושה צו להוצאות. זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.פלאפוןסלולר (תביעות)החזר כספי