תוקף משפטי של מכתב פיטורים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוקף משפטי של מכתב פיטורים: .1לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט פליטמן - אב בית-הדין; מר ימיני והגב' הלר - נציגי ציבור; תב"ע מט/ 920- 12) שלא ליתן צו הצהרתי זמני הקובע, כי מכתב הפיטורים שנשלח למבקשת הוא חסר תוקף משפטי ואין לנהוג על פיו. .2לאחר עיון בבקשה, ובהחלטה עליה מתבקשת רשות הערעור, החלטתי לדחות את הבקשה, מבלי לבקש את תגובת הצד שכנגד, ואלה נימוקי: א) צו הצהרתי זמני, כמוהו כצו מניעה זמני, ייתנן על מנת לשמר מצב קיים; הצו בא לשמר מצב קיים בעת מתן הצו, ולא את המצב טרם ההפרה הנטענת. (זוסמן, מהדורת לוין, סעיפים 492, 493, 494). מהחומר שבתיק עולה כי הבקשה הוגשה אחרי שהפיטורים נכנסו לתוקפם; ב) פיטורים שהם בניגוד לחוזה העבודה אצל מעביד שאינו סטטוטורי, שמים קץ לחוזה העבודה, ובית-המשפט לא יחיה אותם (ע"א 413/68[1], שגם בו נדונו פיטורי עובד אצל המשיבה בניגוד לחוקת העבודה לעובדי מועצת ההסתדרות, וכן בג"צ 299/62[2]); ג) דרך המלך בפיטורים בניגוד לחוזה עבודה הינה תשלום פיצויים על הפרת חוזה (דב"ע לט/101- 3[3], ובוודאי שזאת הדרך עת יש בפיצויים כדי לענות על העוול שנגרם (דב"ע שם/ 116- 3[4]; דב"ע לג/3- 9[5]; דב"ע מד/50- 3[6]). לכאורה נראה כי במקרה זה יהיה בפיצוי כדי לפצות על העוול שנגרם, אם אכן יתברר כי הפיטורים היו שלא כדין; ד) ההבחנה אותה עושה בא-כוח המבקשת בין "האכיפה" מחד גיסא לקיום החוזה מאידך גיסא, אינה צריכה לענייננו בהליך ביניים, ולו מהטעם שאף אם צודקת המבקשת - די יהיה בפיצוי כספי; ה) ואחרון - ולאו דוקא מבחינת חשיבותו - דין הוא כי "כלל גדול הוא שההחלטה, לתת או לסרב לתת צו כזה (צו מניעה זמני - מ.ג.) ניתנת לשיקול דעתו של השופט הדן בדבר בערכאה ראשונה. בית-המשפט לערעורם לא ימהר להתערב בשיקול דעת זה של השופט" (ע"א 218/58[7], בע' 1382). אין מקום, במקרה זה, לסטות מהכלל. .3בשולי הדברים אעיר, כי לו היתה המבקשת בוחרת שלא להיזקק לבית-הדין, אלא לרשות השיפוט בהסתדרות, שאינה כפופה לדין המהותי, יתכן שאותה רשות היתה פועלת בדרך שונה. .4המבקשת תשלם לאוצר המדינה הוצאות בקשה זו בסך של 400ש"ח.מסמכיםפיטוריםמכתב פיטורים / סיום העסקה