תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

המערער טען כי חוק הסדרת הלוואות חוץ- בנקאיות, התשנ"ג- 1993, אשר מטרתו המוצהרת והעיקרית הינה ההגנה לווים בשוק האפור, ואשר אף הוחל רטרואקטיבית על הלוואות שניתנו ובוצעו לפני חקיקת החוק (סעיף 19(ב) לחוק ההלוואות ) חל במקרה שלפנינו. המערער טען, כי לא היה בידיו סיפק להעלות ולהוכיח את טענותיו בעניין תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ- בנקאיות בשעת הדיון בהתנגדות המקורית, וזאת מהסיבה שהחוק טרם בא לעולם. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות: בפניי ערעור על החלטתו של ראש ההוצל"פ בחדרה מיום 14.12.99 (מר מ. מסארווה), שניתנה בתיק הוצל"פ 12-06926-93-8 (המ' 58/96) ואשר על פיה נדחתה בקשת המערער לקבוע, כי אין הוא חייב למלא עוד אחר פסק הדין שהוגש לביצוע בתיק האמור, כאמור בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (להלן "חוק ההוצל"פ" ), וכן בקשה כי ראש ההוצל"פ יסרב לנקוט הליכים כנגד המערער בתיק האמור, עפ"י סמכותו לפי סעיף 10(ב) לחוק הסדרת הלוואות חוץ- בנקאיות, התשנ"ג- 1993, ( להלן "חוק ההלוואות"), ולחילופין, בקשת המערער כי ראש ההוצל"פ יורה על העברת העניין לבית המשפט המוסמך בירושלים. העובדות הצריכות לעניין: במהלך עסקים שהיו בין המערער למשיב, נתן המערער למשיב שיק מס' 125654 משוך על בנק לאומי לישראל, סניף ראשי חיפה, ע"ס 17196.20 ש"ח, ושזמן פרעונו הוא 6.11.87, משוך על חשבונה של החברה "מוצרי בעלי כנף בע"מ" לפקודת המערער, אשר הסב אותו ומסרו למשיב. השיק הוצג לפרעון ומשלא נפרע, הגיש המשיב את השיק לביצוע בתיק הוצל"פ, ובתביעה שטרית, תבע המשיב את הקרן, הריבית והפרשי ההצמדה. המערער הגיש התנגדות בתיק המרצה 7148/89 אשר נידונה בפני כב' השופטת וסרקרוג בבית משפט השלום בחיפה, כאשר טענותיו התמקדו בשלושה דברים: השיק הוא שיק בטחון שניתן להחזר הלוואה. המערער נותר חייב רק סך של 8000 ש"ח. כי הוא פרע את יתרת החוב, פרעון זה ופרטיו רשומים על גבי השיק. השיק הוצג בפני בית המשפט ולא נמצא עליו רישומים של פרעון כלשהו, ולא בוצעו מחיקות כלשהן. ההתנגדות נדחתה והמערער חוייב בהוצאות. המערער המשיך בנסיונותיו לעכב הליכי ביצוע, אולם יחד עם זאת הגיש בקשות לפריסת החוב בתשלומים נוחים. בשלב מסויים חוייב המערער ע"י ראש ההוצל"פ בהחלטתו מיום 24.6.91 לשלם תשלום ראשוני של 5000 ש"ח, ותשלום יתרת החוב בתשלומים חודשיים של 1000 ש"ח, על החלטה זו הגיש המערער בקשה לערער אשר נדונה בפני כב' השופטת גילאור, שדחתה את הבקשה לרשות לערער וגם את הבקשה לעיכוב ההליכים. המערער הגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל, להימנע מנקיטת הליכים בתיק ההוצל"פ הנדון, בהיות החוב, הלוואה שניתנה בשוק האפור בניגוד להוראות חוק ההלוואות, ובנוסף, ביקש להעביר את העניין לבית המשפט המוסמך, בקשתו זו של המערער נדחתה ביום 14.12.99, והמערער חוייב בהוצאות ושכ"ט עו"ד. בין היתר, נקבע בהחלטה הנ"ל : ".. לאור האמור לעיל אני דוחה את בקשת המבקש על כל פרטיה ומחייבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד...... אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק, ההליכים יינקטו כסדרם" החלטה זו הינה נשוא הערעור שבפני. טענות הצדדים: המערער טען כי חוק ההלוואות, אשר מטרתו המוצהרת והעיקרית הינה ההגנה לווים בשוק האפור, ואשר אף הוחל רטרואקטיבית על הלוואות שניתנו ובוצעו לפני חקיקת החוק (סעיף 19(ב) לחוק ההלוואות ) חל במקרה שלפנינו. המערער טען, כי לא היה בידיו סיפק להעלות ולהוכיח את טענותיו בעניין תחולת חוק ההלוואות בשעת הדיון בהתנגדות המקורית, וזאת מהסיבה שהחוק טרם בא לעולם. עוד טען המערער, כי רק לאחרונה, עלה בידיו לאתר את אישור ההפקדה המקורי, הנושא תאריך 4.11.86 ממנו עולה העברת הסכום של 16000 ש"ח, לזכות חשבונה של חברת מוצרי בעלי כנף בע"מ, והוא מדגיש כי אין מניעה לפי הדין, בהליך של ערעור לפי תקנות ההוצאה לפועל, מלהעלות עובדות ו/או ראיות חדשות שלא היו בפני הערכאה קמא. המערער הוסיף וטען כי גירסתו הינה מפורטת, אשר ניתנה סמוך לאירועים עצמם, ואת טענתו בעניין השוק האפור הוא העלה בשנת 1989, עוד בטרם החוק נולד. עוד טען כי גרסת המשיב בעניין "שיק טובה" אין לה ידיים ורגליים, והמשיב לא הציג שום ראיה להוכחת טענתו זו, מה עוד שהמשיב שינה גירסאות, כך שהחליף את הגירסה של "שיק טובה" לגירסה של "שיק תמורת מזומן" עוד טען המערער, כי הוא עמד בכל התנאים של סעיף 19(ב) לחוק ההלוואות, אשר מחיל את הוראות סעיפים 7 עד 14 לחוק גם על ההלוואה בענייננו. המערער, הוסיף וטען, כי אילו חושבה ההלוואה לפי שיעור הריבית המירבית המותרת על פי חוק ההלוואות היה עולה כי המערער פרע כבר את ההלוואה במלואה, כולל ריבית סבירה ובשעור מותר על פי חוק, ולכן לטענתו ההלוואה למשיב נפרעה כדין . ולכן, המערער מבקש לקבל את ערועורו ולקבוע כי הוא אינו חייב למלא עוד אחר פסק הדין שהוגש לביצוע בתיק זה, בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצל"פ. לחילופין, הוא מבקש להורות על אי נקיטת הליכים כנגדו, לפי סעיף 10(ב) לחוק ההלוואות. עוד ביקש המערער כי העניין יועבר לדיון בבית המשפט המוסמך, לפי סעיף 10(ד) לחוק ההלוואות, כמו כן, לחייב את המשיב בהוצאות המערער בהליך זה ובהליכי ההוצל"פ. מנגד, טען ב"כ המשיב כי טענתו של המערער בעניין ההלוואה בשוק האפור, הינה טענת סרק משוללת כל יסוד וכי ראש ההוצל"פ דחה את טענותיו בעניין זה. עוד טען ב"כ המשיב כי ראש ההוצל"פ, ניתח באופן מדוייק את המצב המשפטי ודחה כדין את כל הטענות שהעלה המערער על מנת להתחמק מתשלום החוב. ב"כ המשיב, הוסיף וטען, כי תיק ההוצל"פ נפתח ב 19.1.1989 על בסיס הפרשי הצמדה וריבית חוקית בצירוף הוצאות שכ"ט עו"ד בלבד, ולכן כל טענותיו המערער בדבר ההלוואה בשוק האפור הינם חסרי בסיס. ב"כ המשיב עוד הוסיף, כי ראש ההוצל"פ קבע, כי המשיב אינו עוסק במתן הלוואות בשוק האפור ומעולם לא עסק בכך, ובנוסף, לא מדובר בריבית דולרית אלא שהסכום הנתבע הינו סכום השיק בצירוף ריבית והצמדה. ב"כ המשיב עוד טען, כי מדובר בבקשה לביצוע שיק שחולל ולא בביצוע פסק דין ולא בביצוע שטר הקשור לחוזה הלוואה. ב"כ המשיב טען, כי כל טענותיו של המערער הינן טענות סתמיות, ובעלמא, ללא כל ביסוס עובדתי או חוקי ומן הדין לדחותן על הסף. ב”כ המשיב ביקש לדחות את הערעור, ולחייב את המערער בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, וכן להורות על המשך הליכי הגבייה. דיון לאחר עיון בהודעת הערעור, בהחלטת ראש ההוצאה לפועל ובסיכומי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. החלטתו של ראש ההוצאה לפועל מנומקת ומבוססת היטב, ולא מצאתי מקום להתערב בה. טענתו העיקרית של המערער היא כי חוק ההלוואות חל במקרה דנן. לפי סעיף 2 לחוק זה, "חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב", דהיינו על מנת להיכנס לגדרו של חוק זה, צריכים להתקיים שלושה תנאים : א. מלווה ב. לווה ג. מסמך בכתב. כאשר מלווה ולווה הינם לפי ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק הנ"ל. בענייננו, המערער לא הציג שום מסמך בכתב אשר מעיד על קיומו של חוזה הלוואה בין השניים. כל אשר הציג הוא בהודעת הערעור הינו אישור על הפקדה בסך 16000 ש"ח לזכותה של מוצרי בעלי כנף בע"מ. אישור זה אינו יכול להיות "מסמך בכתב" כאמור בסעיף 2 לחוק ההלוואות, כי הוא אינו מעיד על קיומו של הסכם הלוואה בין השניים, וכל אשר מעיד האישור הוא, רק על הפקדת הסכום המצויין בו, ותו לא. ולכן אפילו אם נקבל את האישור כראיה, וצודק המערער בטענתו כי ערכאת הערעור רשאית לדון בטענות עובדתיות, גם אם טענות אלה לא הובאו כלל בפני ראש ההוצאה לפועל, או אם לא הוכחו בפניו באורח משביע רצון, לא תצמח למערער כל תועלת. כי בהעדר מסמך כזה ולאור קביעת ראש ההוצאה לפועל כי לא הובאו ראיות למילוי הוראות החוק בדבר היות השיק החזר הלוואה שניתנה במסגרת עסקיו של המשיב במתן הלוואות בשוק האפור. ולכן, כתוצאה מכך נשמט הבסיס מתחת לטענתו המרכזית של המערער. משקבעתי שהמקרה דנן אינו נופל לגדרו של חוק ההלוואות, לא ראיתי צורך לדון בטענותיו של המערער בעניין תחולת הוראות סעיף 15 לחוק ההלוואות על השיק נשוא הערעור. טענה נוספת בפי המערער כי יש לקבל את הערעור כיוון שטענותיו לא נדונו לגופו של עניין ע"י ראש ההוצאה לפועל, גם טענה זו דינה להידחות. טענתו של המערער כי הוא פרע את החוב , נדונה ונדחתה, כאשר גם בהודעת הערעור ובסיכומים לא טרח המערער לפרט את פרטי ההלוואה או את פרטי הפרעון שנטען על ידו. מכוח ההוראה המפורשת שבסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, מוטל על החייב נטל השכנוע להוכחת טענותיו. טענת "פרעתי" היא בדרך כלל טענת הודאה והדחה שבה רובץ נטל השכנוע עד הסוף על החייב ואיננו עובר לזוכה, במילים אחרות סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל מטיל את נטל השכנוע על החייב על פי פסק הדין, וכל הטוען כי איננו חייב עוד למלא אחר פסק הדין- עליו הראיה (ע"א (ת"א) 983/85 פס"מ תשמ"ז (א) 180), אמנם במהלך הדיון יכול לעבור אל הזוכה הנטל המשני להביא ראיות לסתור , וזאת כאשר החייב מביא למשל מסמכים אשר תומכים לכאורה בטענותיו. הסבת הנטל המשני אל הזוכה מתרחשת לאחר שהחייב הביא ראיה לכאורה לתמיכת גירסתו (השופט דוד בר אופיר, "הוצאה לפועל, הליכים והלכות" , עדכון 2, עמ' 503). בענייננו, המערער לא הביא שום ראיה לתמוך בטענת פרעון החוב, שלטענתו, נפרע על ידו, ולכן דין טענת הפירעון להידחות. עוד טען המערער כי גירסתו של המשיב הינה בדויה, בעניין "שיק טובה" וכי גירסתו הוא, היא הגירסה הנכונה, אך הוא לא הצליח להוכיח את הגירסה הנטענת על ידו, ולכן אין בידי אלא לדחות את טענתו זו של המערער. סוף דבר, החלטתי לדחות את הערעור, החלטת ראש ההוצל"פ תישאר על כנה וההליכים יימשכו כפי שנקבע ע"י ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו. אני מחייב את המערער לשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 4000 ש"ח בתוספת מע"מ. הלוואה חוץ בנקאיתבנקהלוואה