בית משפט אינו מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי על ידי פסיקת הוצאות. לפיכך אם מבקש בעל דין להעלות, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי. כך, למשל, אם תבע פלוני חברה אלמונית באחריות שילוחית, לא תהא, בדרך כלל, במקרה הרגיל, מניעה לתקן את כתב התביעה על ידי יחוס אחריות לנתבעת במישרין: ע"א 41/59 אריה זילברמן, ו- 3 אח' נגד המוסד לביטוח לאומי, ו- 2 אח', פ"ד יג 613; פ"ע לטו 190. מה שאין כן כאשר בתקופת הביניים התישנה התובענה: ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה רביעית, סעיף 284, ע' 270. באותו אופן נקבע בפרשת Finnegan v. Cementation Co. Ltd. (1953) 1 All E.R. 1130; (1953) 1 Q.B. 688; (1953) 2 W.L.R. 1015, שאשה אשר תבעה דמי נזק כמנהלת העיזבון של בעלה המנוח, בטרם ניתן לה המינוי, לא תוכל להשיג את מבוקשה על דרך של תיקון לאחר שהשיגה את המינוי, כאשר בתקופת הביניים התישנה התובענה. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםהתיישנות