להלן סקירה של ההלכה בנושא תיקון כתבי טענות: תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין...". תיקון כתב התביעה, בעיקרון, נועד להשיג את מטרת היעילות, בתיק קיים, במקום, לנהל את התיק על בסיס כתב תביעה, שאינו משקף, עתה, את מלוא המידע שיש בידי התובע; במקום, למחוק את התביעה, ולהגיש כתב תביעה חדש, הדין מתיר, במסגרת סדרי הדין, לתובע, לתקן את כתב תביעתו, וכך ניתן יהיה להביא להכרעה שיפוטית את השאלות "שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין", כלשון תקנה 92 לתקנות סד"א [(בש"א 2358/08 מטב נ' צוריאל (החלטה מיום 17/4/09)]. וכך מוצגים הדברים כב' הנשיא גורן (בדימוס), סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, תל אביב, תשס"ז-2007), בעמ' 148: "סוגיית התיקון של כתבי הטענות זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדת, כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי-טענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם, וכך לייעל את ההליך המשפטי". בהמשך, מסביר הנשיא גורן את גישת הפסיקה ביחס לסוגיית תיקון כתבי הטענות: "מלשון תקנה 92 ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל-דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים. אולם, כאשר אין בתיקון תועלת לבירור הפלוגתאות - לא יהא בו צורך". כבוד השופט רובינשטיין ברע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, (החלטה מיום 25/9/08) הדגיש כי הפסיקה נוקטת "קו ליברלי", של רוחב לב, בתיקון כתבי טענות, אשר מטרתם להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ה"אמיתית" בין בעלי הדין, ואולם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהינה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (ראה גם רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427). הרציונל הרלוונטי לבקשה לתיקון כתב טענות, הוסבר באופן הבא-"ההכרעה בשאלה אם יש לתקן כתב טענות צריכה להיחתך לאור שקילת האינטרסים העומדים למבחן: האינטרס של בעל הדין מבקש התיקון, שבית המשפט לא ימנע בעדו מלהעלות על הפרק טענה אמיתית שיש באמתחתו גם אם זו לא הועלתה מלכתחילה, שאז עשויה להיחסם זכות הגישה שלו למערכת השיפוטית; האינטרס של המשיב, שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך ואינטרס הציבור שמשפטים יידונו ביעילות ושאין להקצות שלא לצורך זמן שיפוטי מיותר לבעל דין שאינו מכלכל ענייניו כהלכה (ראה ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית- מבוא ועקרונות יסוד (ירושלים, תשנ"ט-1999), בע' 110-111)". תיקון כתבי טענותמסמכיםתקסד"א 1984 (הישנות)כתבי טענות / כתבי בי דין