אי עמידה בתנאי סף במכרז - עתירה מנהלית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי עמידה בתנאי סף במכרז - עתירה מנהלית: זוהי עתירה מינהלית שבה מתבקש ביהמ"ש ליתן פסק דין הצהרתי, כי נפל פגם מהותי בהחלטת ועדת המכרזים אשר קבעה שהעותרת לא עמדה בתנאי הסף שנקבעו בתנאי מכרז להפעלת בית דיור גיל הזהב בקרית ביאליק שמספרו 40/45015 (להלן: "המכרז"). כמו כן, מתבקש צו המונע התקשרות עם חברת עמידר שהוכרזה כזוכה במכרז. ביום 21.12.00 ניתן על ידי צו ביניים. הדיון היום נקבע הן בצו הביניים והן דיון מקדמי בעתירה העיקרית ובהסכמת הצדדים ניתן בזה פסק דין בעתירה לגופה. במרכז הדיון, עומד התנאי בתנאי המכרז המצוי בסעיף 2(ב) לתנאי המכרז שלפיו המציע צריך להיות "בעל ניסיון מוכח בהפעלת וניהול מעונות כדין במשך שנתיים לפחות במהלך תקופת 5 השנים האחרונות". לענין זה ההפעלה וניהול מעונות - הפעלה פיזית והפעלה וניהול חברתי לענין זה ניהול מעונות כולל מרכזי יום. כדי להבין את משמעותו של תנאי זה, יש לקראו על רקע מטרות המכרז כפי שהן הובאו בפרק "ההסבר הכללי" שבסעיף 1 לתנאי המכרז שבו נאמר בין היתר: "הזוכה במכרז יידרש להפעיל ולתחזק את בית דיור גיל הזהב ולספק בו שירותים לרווחת השוכרים לפי כל דין ובהתאם לתנאי המכרז ותנאי החוזה בין הזוכה והמדינה על כל מסמכיהם ונספחיהם לתקופה של שלוש שנים. למדינה שמורה זכות ברירה (אופציה) להאריך את החוזה עם הזוכה לשלוש שנים נוספות באותם תנאים בשינויים המחויבים וזאת בכפוף להחלטות ועדת מכרזים, למגבלות התקציב ולחוק התקציב ותקנותיו. המבנה הוא בבעלות המדינה והזוכה במכרז, לא ירכוש זכויות בו ובמקרקעין, לבד מן הזכות להפעיל את בית דיור גיל הזהב לתקופת החוזה שיחתם עם המשרדים. במבנה 161 יחידות דיור; מהן 120 דירות בנות חדר וחצי ו- 40 יחידות דיור בנות 2 חדרים ודירת 3 חדרים לאם הבית. במסגרת ניהול בית דיור גיל הזהב יבצע הזוכה במכרז, בין היתר, את הפעולות הבאות, הכל בכפוף לאמור ולמפורט בחוזה ונספחיו. - קבלת הדירות מהחברה הבונה/המאכלסת. - תחזוקה שוטפת ונאותה של הדירות, הרכוש המשותף, המבנה החיצוני, הגינון והציוד. - שמירה, השמשה ושיפוץ הדירות והמבנה, לרבות לצורך איכלוס חוזר. - איכלוס הדירות וכל הקשור בטיפול מול השוכרים. - גביית שכר הדירה מהדיירים. - מתן שירותי רווחה לדיירים (אם בית, עו"ס, מועדון תרבות, פעילות חברתית ועוד). על הזוכה לנהל את בית דיור גיל הזהב כמשק סגור". יצוין גם, שבסעיף 7 לתנאי המכרז הקובע את אמות המידה לשיפוט ההצעות, נאמר: "בבחירת הזוכה יקח המשרד בחשבון את הקריטריונים הבאים: א. ניסיונו וכישוריו של המציע ויכולתו לעמוד בתנאי המכרז בתחומים הבאים: רמת התחזוקה הפיסית - לרבות תחזוקת הדירות, תחזוקת השטחים הציבוריים והמבנה החיצוני והניקיון. איכות הניהול - לרבות אמינותו של המציע, כישוריו, ניסיונו ומומחיותו, הרכב כוח אדם ומשאבים אחרים העומדים לרשות המציע, ההמלצות ושביעות רצון דיירים. כן אמינות מנהל הפרוייקט כישוריו, ניסיונו, מומחיותו והיקף משרתו. פעילות חברה ורווחה - לרבות כוח אדם ורמתו המקצועית ורמת הפעילות החברתית והיקפה. ב. הצעת מחיר". בסיור הקבלנים פורט סעיף 7.3 והוסבר, כי: "בבחירת החברה הזוכה ייקח המשרד בחשבון את הקריטריונים של: ונסיונו וכישוריו של המציע הכוללים: רמת תחזוקה, איכות הניהול, פעילות חברה ורווחה. הצעת המחיר". העותרת, הגישה הצעה ובה פירטה את ניסיונה בהפעלת מעונות וניהולם. הובאו מועדונים לקשישים, מרכזי יום לקשיש, מועדוני קשישים ובית מוגן. ועדת המכרזים מיד עם פתיחת תיבת ההצעות ועריכת דו"ח בדיקת שלימות ההצעה, כתבה בצדה של הצעת העותרת בפריט "נסיון מוכח של שנתיים", כי ההצעה תועבר לבדיקה בישיבה מיום 11.12.00. לאחר בדיקה הגיעה ועדת המכרזים למסקנה, כי העותרת לא עמדה בתנאי הסף של נסיון מוכח, מן הטעם: "מועדונים אינם בקריטריונים של דרישות מעו"ר; מרכזי יום מנוהלים על ידי העמותה ולא על ידי העירה. בית דיור מוגן - בית ברנר, לאחר בדיקה מתברר כי הדירות הינן בבעלות חברת עמיגור וכי לחברה חוזי שכירות עם כל דייר בנפרד". בנוסף, המבנה איננו מוגדר כדיור מוגן עפ"י אמות המידה המחייבות של משרד העבודה והרווחה למעט עובדת אחת המשמשת כאם בית ורכזת מועדון, לא קיימים כל השירותים והצרכים הפיזים (מעין מעליות, אין מכשירי קשר) המאפשרים והמחייבים קיום ניהול בית דיור לקשיש. יתרה מכך הבנין לא הוכרז ע"י משהב"ש כדיור מוגן לצורך אי מכירת הדירות במסגרת מעבר משכירות לרכישה. העירייה מקצה במבנה רק עובדת אחת המשמשת כאם בית ורכזת מועדון. בהמשך, בחרה הועדה את עמידר כזוכה לפי הדירוג בציוני עלות/תועלת. העותרת טוענת, כי ועדת המכרזים הביאה בחשבון שיקוליה דרישות שאינן מופיעות בתנאי הסף של המכרז. נראה לי, כי דין העתירה להדחות. ואלה נימוקי: מקובל עלי העקרון, כי תנאי סף יש לפרש באופן ליברלי ע"מ לאפשר למספר גדול ככל האפשר של מציעים להשתתף במכרז (ע"א 4605/99; 5010/99 אלישרא נ. רשות שדות התעופה דינים עליון נ"ז 297). עם זאת, יש לפרש את תנאי המכרז כמו כל מסמך משפטי אחר לפי תכליתו כשהלשון משרתת תכלית זו ולא להיפך. בשימי אל לב כלל זה, נראה, שיש חשיבות רבה לא רק לניהול הפיזי אלא גם לניהול שירותי רווחה לדיירים. עוד יש לשים לב לכך שמדובר על נסיון בניהול מעונות לשון רבים. המושג מעונות אינו מוגדר הגדרה ממצה, אך מדובר על ניהול מעונות כדין ולכאורה יש בכך הפניה להגדרה מעון בחוק, כאשר החוק הרלבנטי הוא חוק הפיקוח על מעונות התשכ"ה1965-. בחוק זה מוגדר "מעון" כדלהלן: "מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או חלקו, מקום מגורים או מקום שהיה לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני, או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם, מוסד כמשמעותו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, המשמש או שנועד לשמש לטיפול (להלן - חוסים)". הגדרה זו בבירור אינה כוללת מועדון כגון מועדון קשישים או עיוורים העוסק במשחקי חברה, טיולים, מסיבות וכו'. אך גם אם תאמר שיש לקחת בחשבון את המשמעות המילונית, הרי מעון הוא מקום שגרים בו (ראה הגדרת המושג במלון אבן שושן). לכן, לכאורה, מועדוני קשישים אינם במסגרת ההגדרה. לעומת זאת, כלל המזמין במסגרת ההגדרה באופן ספציפי מרכזי יום. לדעתי, אין להתערב בקביעת הועדה, כי מרכזי היום מנוהלים ע"י העמותה (הכוונה לעומתת א.ש.ק) ולא ע"י העיריה. אמנם לגבי המועדונים נאמר בהחלטת הועדה שאין הם עומדים בדרישות משרדי העבודה והרווחה וקיימת שאלה אם ניתן להכניס דרישה זו במסגרת הביטוי "כדין" המופיעה בתנאי המכרז בצמידות לניהול מעונות, אך כאמור אין צורך להכריע בכך, שכן מועדון אינו מעון, לא במשמעות שבחוק הפיקוח על מעונות ולא במשמעות המילונית. אשר לבית מוגן ברח' ברנר, הרי לכל היותר מדובר במעון אחד ולא מעונות לשון רבים כנדרש בתנאי המכרז. אינני סבור שניתן לפרש את תנאי הסף כמכוונים לפעילות העותרת בבית זה. אין בבית זה "הפעלה פיזית והפעלה וניהול חברתי". המקום לא "מופעל" באופן פיזי ע"י העותרת, שכן השירותים הפיזיים ניתנים ע"י עמיגור. יתכן אמנם ש"אם הבית" עוסקת בניהול חברתי, אך אין די בכך שכן נדרשת גם הפעלה פיזית וגם הפעלה חברתית במצטבר. אך גם אם טועה אני בפרשנות שאני נותן לתנאי הסף ולסוג הפעילות של העותרת בדיור שברח' ברנר, עדיין אני סבור שאין מקום להענקת הסעד המבוקש, שכן גם אם עמדה העותרת בתנאי הסף, הרי מבחינת אמות המידה לשיפוט ההצעות, עדיפה הצעת עמידר באופן בולט ומכריעה מבחינת הניסיון שיש לה בניהול מעונות ולכן הסיכוי של העותרת לזכות במכרז לגופו, היה ממילא קלוש ביותר. בנסיבות האמורות, אין מקום להענקת הסעד הבוקש. אשר על כן, נדחית העתירה. העיריה תשלם למשיבים 1-3 וכן למשיבה 4 (לכל אחת מקבוצות אלה) הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. מכרזתנאי סף במכרזעתירה מנהלית