קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין פרסום בקטלוג / ביטול צ'קים תשלום על פרסום: 1. התובעת הגישה תביעה כספית על סך 43,445.56 ₪ כנגד הנתבעת. לטענת התובעת, הנתבעת היתה המוציא לאור של קטלוג קניות מקומי בשם "עסקה כדאית". ביום 31.7.96, חתמה התובעת על הזמנה לפיה, הזמינה 6 פרסומים בקטלוג תמורת סכום של 6,750 ₪ בתוספת מע"מ. בגין כך הפקידה בידי הנתבעת 10 שיקים מעותדים, כל אחד על סך 789.70 ₪ החל מ-30.8.96 וכלה ב-30.5.97. בהזמנה צויין מפורשות תוך הדגשה, כי הפרסום יהיה בעמוד 30. עם זאת יש להוסיף, כי בתחתית ההזמנה מצויין "הנהלת פ.ר.ח. אינה מתחייבת לפרסם הודעה מתאריך, בעמוד או במקום המותנה על ידי המזמין . אי מילוי בקשת המפרסם בנדון, אינה יכולה לשמש עילה לאי תשלום". לטענת התובעת, הסוכנת מטעם הנתבעת (להלן: "הסוכנת"), אשר באמצעותה בוצעה ההזמנה הבטיחה לתובעת, כי הקטלוג יופץ בכל תיבות הדואר באזור השרון, כולל רמת השרון, הרצליה, רעננה וכפר סבא. בנוסף, הוסבר לתובעת ע"י הסוכנת, כי הקטלוג יופץ חינם בעיתוני הערב. בכתב תביעתה טענה התובעת, כי "בכל תאריך מהתאריכים שצויינו לעיל, הקטלוג לא הופץ על ידי נתבעת... כפי שהובטח על ידי הסוכנת". יתר על כן, מסתבר שהעתון הלך והצטמק. בנוסף טוענת התובעת, כי הטריחה עצמה למערכת הקטלוג ולאחר שגילתה "כי רומתה" על ידי הנתבעת, ביטלה חלק מהשיקים תוך שהיא מתארת תשלומים בגין השיקים שבוטלו ודחיית התנגדותה, בעת שהוגשו חלק מהשיקים, לביצוע. התובעת עותרת לפיצוי בגין סכום העיסקה המשוערך, פרסום שנמנע, הוצאות משפטיות בגין הליכי הוצל"פ ועוגמת נפש. 2. הנתבעת בכתב ההגנה מכחישה התחייבותה לפרסם במועדים ספציפיים ובעמוד ספציפי וזאת בהסתמך על ההערה שבהזמנה עצמה. כן היא טוענת, כי הובטח לתובעת , כי הקטלוג יופץ בתיבות הדואר "באזור השרון". לטענתה, תביעת התובעת הינה קנטרנית ותוך נסיון שלא לשלם לנתבעת בגין שירותי הפרסום. 3. הצדדים עצמם הגישו תצהירי עדות ראשית, כשהעדים הינם הצדדים בלבד. מחד, לא טרחה התובעת להעיד את בעלה שמסתבר, שהוא זה שפנה למערכת הקטלוג, כלשונה, כדי להיווכח בפרסום לאחר שלא ראתה את הקטלוג בתוך תיבת הדואר. מאידך, הנתבעת לא טרחה לזמן לעדות את הסוכנת, חרף זאת שלדבריה, יכולה היתה לזמנה לעדות "אני יכולה להביא את רונית אם יהיה צורך בזה. היא גם חברה מאוד טובה שלנו, היא חברה יקרה והיא חלק מהמשפחה. לא רציתי להטריח אותה". (עמ' 5). התובעת מודה, כי בתאריכים 13.9.96 וכן ב-27.9.96, אכן פורסם עיסקה בקטלוג וכן עולה, כי נערך פרסום נוסף ב-30.8.96. דהיינו, תימוכין להכללת עיסקה של התובעת בקטלוג מצויים אך ורק ביחס ל-3 פרסומים. בנוסף, יש לציין, כי למעט חשבוניות על הפצה, לא הובא עד כלשהו, על עצם ההפצה של הקטלוג בהתאם למובטח. 4. התובעת, בתצהירה כעדות ראשית, חוזרת למעשה על הנטען בכתב התביעה ואילו הנתבעת, בתצהירה כעדות ראשית מציינת, כי נערך פרסום בהתאם להזמנה אולם, "מאחר ועברו מספר שנים, ומאחר וסגרתי את הקטלוג, אין בידי העתקי הקטלוגים הרלבנטים...". כן מציינת הנתבעת, כי מעולם לא הופץ הקטלוג בתוך עיתונים וכי מעולם לא התחייבה לעשות כן. בחקירתה הנגדית מציינת התובעת, כי שאלה את השכנים, את החברים ואת הלקוחות וכי אף בעלה הלך לברר אם אכן הקטלוג מחולק, אולם, הסתבר, כי הקטלוג לא חולק כלל. הנתבעת בחקירתה הנגדית, נשאלה שאלות שונות ביחס לאמור בכתב הגנתה שהגישה בזמנו, לאחר שהתובעת תבעה אותה בביהמ"ש לתביעות קטנות, אולם מי מהצדדים לא טרח לצרף את כתב ההגנה כחלק מחומר הראיות. עם זאת עולה, כי התביעה שהגישה בזמנו הנתבעת לביהמ"ש לתביעות קטנות ואשר לאחר מכן ביקשה לבטלה, הוגשה עוד בשנת 1997. יתר על כן עולה, שחלק מהשיקים בוטלו בתחילת 1997. בנסיבות אלו, אין אנו מצויים במצב בו נמנע מצד להביא ראיותיו, נוכח הגשת תביעה במועד מאוחר. מעת שבוטלו השיקים ומעת שהוגשה תביעה על ידי הנתבעת, אף זו אם הוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות, היה על הנתבעת לשמור הנחוץ להוכחת ביצוע אשר צויין בהזמנה. בנסיבות אלו, אין להידרש לאשר נטען בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת בביהמ"ש לתביעות קטנות, אלא רק ככל שהדברים עולים מהשאלות שנשאלה הנתבעת בחקירתה הנגדית. מחקירתה הנגדית של הנתבעת עולה, כי בכתב הגנתה דנן ובתצהירה כעדות ראשית, רב הנסתר על הגלוי וכשרק בחקירתה הנגדית ניתן לדלות עובדות וטענות נוספות אשר לא בא זיכרן, לא בכתב ההגנה ולא בתצהיר עדות ראשית. כך טוענת הנתבעת, כי התובעת קיבלה "כמה בונוסים". בנוסף, "אני מציינת בפרוש, היו יותר מ-6 פרסומים". לשאלה, מדוע ניתנו הבונוסים עונה הנתבעת "לא יודעת על מה. בטח שלא על הפצה. הוא התלונן שזה לא אבד (צ.ל. - עבד) לו בחנות". כל האמור בעמ' 4 לפרוטוקול. בעמ' 5 לפרוטוקול מאשרת הנתבעת, כי אזור השרון כולל את רעננה, הרצליה, כפר סבא, רמת השרון והוד השרון אולם לשאלה, מדוע בחשבונית מצויין הפצה חלקית, עונה הנתבעת בעמ' 6, כי מדובר ב"עמודים מתחלפים. ז"א מי שבהרצליה יכול לפרסם רק בהרצליה". ואזי, מעידה הנתבעת מפורשות "התובעת היה עסק קטן ונתבקשנו לפרסם רק בהרצליה. אין לתובעת אישור לרעננה בהזמנתה. הפרסום שלה הופץ אך ורק בהרצליה, למעט הבונוסים שהיא קיבלה ואז זה פורסם רבתית". כן מוסבר על ידה, כי ישנם מחירים שונים להפצה חלקית או לכל האזור. לשאלה, מדוע אין זכר לאמור בתצהירה עונה הנתבעת "זה מה שנאמר ללקוח". אם לא די בכך, מוסיפה הנתבעת, כאילו בעלה של התובעת פנה אליה וביקש "לעשות הפקה של אגדה לפסח שהרעיון היה להפיץ אותו בצרפת. הוא האמין ביכולות שלי וכן קיבל שרות טוב ומקצועי...". לא למותר לציין, כי גם נושא זה לא בא זיכרו בתצהירה ובנוסף לכך לא נשאלה התובעת מאומה בהקשר לכך בחקירתה הנגדית. ככלל עלי לציין, כי עדותה של הנתבעת בפני לא הותירה רושם חיובי , אם להתבטא בלשון המעטה. מכל מקום, הנתבעת עצמה מצאה לנכון לציין, כי ניתנו בונוסים וכן, כי היתה פניה מצד התובעת או בעלה אליה. התרוצים, בכל הקשור לאמור, אינם מקובלים עלי. אולם, יש בעצם פניות אלו ובעצם הענקת בונוסים, כביכול, משום הודאה במקצת, בטענות התובעת. 5. מסקנתי, שהתובעת הרימה הנטל המוטל עליה, כי ההזמנה לא בוצעה כדבעי. אף ביחס לאותם 3 פרסומים שהוכחו, נראה שאכן לא עמדה הנתבעת בהתחייבויות, בכל הקשור להפצתם. אני נותן אמון בעדות התובעת בכל הקשור לכשל בהפצה בתיבת הדואר ואין אני נזקק לנושא צרוף הקטלוגים לעיתוני הערב. 6. ברור הוא, שפרסום חלקי או הפצה חלקית , בניגוד לאשר הובטח, אין בהם להועיל לעסק שמבקש לבצע, שישה פרסומים. בנסיבות אלו, לא עמדה למעשה הנתבעת בהתחייבויותיה ועליה להשיב את אשר שולם לה. ביחס לשאר פריטי הנזק הנטענים על ידי התובעת, הרי אלו לא הוכחו כדבעי. בעניין הוצאות משפטיות אלו או אחרות שנפסקו ו/או הוצאו בגין הליכים אחרים, לא זכאית הנתבעת להחזרם במסגרת ההליך דנן. יש להבדיל בין תשלום שיקים בתביעות שטריות לבין פסיקה בנושא עיסקת היסוד. יתר על כן, גם נושא זה לא הובהר דיו וחסר פירוט. 7. מסכומי ההחזר אשר זכאית להם התובעת, יש לקזז את סכום המע"מ בגין החשבונית שהוצאה בסך 573 ₪. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 7,324 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.1.97 (אמצע התקופה) ועד התשלום בפועל. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות המשפט בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מעת ההוצאה ועד התשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.פרסוםשיקים