קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דרמטופיברוסרקומה / דרמטו פיברו סרקומה: 1.        תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה, בגין מחלת דרמטו-פיברו-סרקומה, נדחתה ע"י הנתבע, אשר סירב להכיר במחלה האמורה, כתאונת עבודה.           לטענת התובע, הוא לקה במחלה זו, עקב עבודתו במפעל "קפרו תעשיות בע"מ", עבודה במסגרתה נחשף לחומרים מזיקים.   2.        בדיון שהתקיים ביום 16/12/08, הסכימו הצדדים בדבר מינוי מומחה רפואי (טוקסיקולוג) אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין עבודת התובע (בהתאם לעובדות המוסכמות), לבין הממצאים הרפואיים העולים מהמסמכים שצורפו, בכל הנוגע לדרמטו-פיברו-סרקומה, שנמצאה בלחי שמאל.   3.        בהחלטה מיום 29/3/09, נקבע כי הואיל ואין מומחה טוקסיקולוג ברשימת המומחים, על הצדדים להודיע האם הם נכונים לשאת בעלות חוות הדעת, או שמא ברצונם למנות מומחה מתחום אחר.   4.        בהודעה שהוגשה ביום 7/4/09, בשם שני הצדדים, צויין כדלקמן: "הצדדים מתכבדים להודיע כי הם לא נכונים לשאת בעלות חוות הדעת של הטוקסיקולוג. הצדדים מבקשים מבית הדין למנות מומחה ברפואה תעסוקתית."   5.        בהחלטה מיום 3/5/09, מונתה ד"ר תיבון-פישר, כמומחה תעסוקתי מטעם בית הדין, אולם לנוכח הודעתה כי בשל עומס עבודה לא תוכל להכין חוות דעת, מונה במקומה ד"ר גפן טמיר.   6.        ביום 15/7/09 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של ד"ר גפן טמיר, אשר קבע בין היתר כדלקמן:   "התובע בן 33, התובע עבד במפעל "קפרו" תחת חשיפה לחו מר ריסוס המכיל methylene chloride , גז propane , גז isobutane ו- methil alcohol . כמו כן, עבד בחשיפה לחומר אפוקסי, אשר הכיל polyamide resin בריכוזים אשר פורטו לעיל. שכיחות הגידול הינה 0.1% מכל הגידולים הממאירים ו-1% מסרקומה של רקמות רכות. הגידול מופיע בגילאים 50-20 שנה. גידול מסוג DFSP גודל לאט מאוד, ולפעמים האבחון מתעכב מסיבה זו, בדרך כלל הגידול מתחיל כפפולה קטנה ואיסמפטומטית (2, 1). צריך לציין כי אף אחד מהחומרים שאליהם נחשף התובע לא מוכרים כמסרטנים ודאיים על פי רשימת ה- IARC (הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן) המעו דכנת לסוף שנת 2008 (3). על פי הנתונים שבתיקו הרפואי, ניתן להגיד בסבירות גבוהה מאוד כי כבר בשנת 1998 (עוד לפני תחילת עבודתו בחשיפה לחומרים איתם עבד) היה לתובע גידול מסוג DFSP , אך בבדיקת FNA לא נעשתה האבחנה. סיכום ומסקנות : א.         התובע אובחן כסובל מגידול ממאיר מ סוג (DFSP) Dermatofibrosarocoma protuberans בלחי ובאוזן שמאל. ב.        להערכתי, מדובר בתהליך תחלואתי רגיל ללא שום קשר לחשיפה לחומרים איתם עבד התובע."   7.         חוות הדעת הועברה לצדדים ובעקבותיה, הוגשה בקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה. בהחלטה מיום 7/9/09, התבקש ה מומחה להשיב על שאלות ההבהרה כדלקמן:   "א.       בדיקת FNA בשנת 1998, העלתה שהתובע אינו סובל מגידול סרטני אלא מציסטה רגילה. כיצד קבע כב' המומחה אחרת? ב.        האם קביעתו של כב' המומחה שהתובע סבל מגידול סרטני עוד בשנת 1998, הינה קביעה על סמך השערה או על סמך בדיקות שעב ר עוד בשנת 1998?"     8.         ביום 15/10/09 התקבלו תשובות המומחה לשאלות לעיל, בנוסח הבא:   "א. כפי שציינתי בחוות דעתי, ואני מדגיש זאת שוב כיוון שיש לנתון זה חשיבות רבה, גידול מסוג DFSP גודל לאט מאוד, ולפעמים האבחון מתעכב מסיבה זו. בדרך כלל הגיד ול מתחיל כפפולה קטנה ואסימפטומטית ואין התייחסות הולמת לממצא (2, 1). בדיקת ה- FNA שביצע התובע בשנת 1998 הייתה לא אבחנתית, לכן הומלץ על בדיקה חוזרת. יש הבדל בין אבחנה של ציסטה רגילה ובדיקה לא אבחנתית. לאור אופי וטיב הגידול ישנה סבירות גבוהה כי כבר אז היה מדובר בגידול מסוג DFSP שלא אובחן. להלן ציטוט נוסף מטקסטובק למחלות עור - Fitzpatrick's , שמדבר בעד עצמו (3): The tumor is often misdiagnosed as a simple scar or cyst. ב. מדובר בהשערה ולא בקביעה על סמך ה בדיקות שעמדו לרשותי (ראה תשובה "א")."   9.          בעקבות תשובות המומחה כאמור, הגיש התובע ביום 19/1/10 בקשה נוספת להפניית שאלות הבהרה וכן בקשה חלופית למינוי מומחה רפואי נוסף מתחום אחר. בקשותיו אלה נדחו, כמפורט בהחלטת בית הדין מיום 18/2/10.               בהחלטה כאמור, התבקשו הצדדים להודיע עמדתם בתביעה, בהתייחס לחוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה וכן להגיש סיכומים, אם ברצונם לעשות כן. עוד נקבע, כי ככל שלא תוגש הודעה מטעם מי מהצדדים, יהווה הדבר הודעה מטעם אותו צד, בדבר הסכמה למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בה תאם.   10.        ביום 16.3.10, הודיע התובע כי אינו מסכים עם תוכן חוות דעתו של ד"ר גפן, וכי לדעתו אין לו את המומחיות, הסמכות והכלים להכריע בסוגיות הנתונות הכרעה. התובע הסביר בהודעתו כי סבר בטעות שרופא תעסוקתי יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת.   11. במסגרת פסק הדין שניתן על ידינו בהליך זה ביום 21/3/10, קבענו בין היתר כדלקמן: "מחוות דעתו של ד"ר גפן ומתשובותיו לשאלות ההבהרה, עולה כי בסבירות גבוהה מאוד, סבל התובע מהגידול עוד לפני תחילת עבודתו בחשיפה לחומרים איתם עבד, אלא שהגידול לא אובחן בתחילה. כן עולה מחוות הדעת, כי אף אחד מן החומרים אליהם נחשף התובע, אינם מוכרים כמסרטנים וודאיים על פי רשימת הועדה הבינלאומית לחקר הסרטן. לאור האמור, קובע המומחה, מדובר בתהליך תחלואתי רגיל, ללא שום קשר לחשיפה לחומרים איתם עבד. מכאן נובעת המסקנה כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע (דרמטו-פיברו-סרקומה שנמצאה בלחי שמאל) לבין עבודתו." 12. כנגד פסק הדין כאמור, הגיש התובע ערעור בפני בית הדין הארצי לעבודה, שם הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה יוחזר התיק לבית הדין האזורי על מנת שימנה מומחה נוסף מתחום הטוקסיקולוגיה. אכן באותה עת בה ניתנה הסכמת הצדדים בבית הדין הארצי, הורחבה באופן משמעותי רשימת המומחים המצויים במאגר בית הדין לעבודה, אלא שחרף האמור, לא התווסף ולו מומחה אחד אשר עוסק בתת התמחות של טוקסיקולוגיה. מתוך מטרה לסייע בידי הצדדים, איתר בית הדין מומחה רפואי (שאינו ברשימה ואינו מעוניין להצטרף לרשימה), אשר הביע את נכונותו לתת חוות דעת בהליך, בתעריף של בתי הדין, כך שהעלות לא תהיה על הצדדים. הצדדים נתנו הסכמתם למינוי מומחה כאמור, ובהתאם לכך, מונה בהחלטה מיום 3/3/11, פרופ' אמיתי יונה, לצורך מתן חוות דעת רפואית בהליך זה. בהזדמנות זו, נבקש לחזור ולהודות לפרופ' אמיתי יונה, על נכונותו למתן חוות דעת בהליך זה. חוות דעתו של פרופ' אמיתי הועברה לצדדים ביום 23/5/11, והם התבקשו להודיע עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת. כן נקבע, כי במידה וצד לא יגיש הודעה כאמור, יחשב הדבר כהסכמה למסקנות העולות מחוות דעת המומחה ומתן פסק דין בהתאם. עד היום לא הוגשה הודעה מטעם מי מן הצדדים. 13. בחוות דעתו, קובע פרופ' אמיתי בין היתר כדלקמן: "האפשרות שמחלתו של מר דגש נגרמה כתוצאה מחשיפתו התעסוקתית אינה סבירה כלל, כי מחלתו החלה ב-1998, לפני תחילת עבודתו במפעל. המחלה נוטה לחזור ולהתפתח במקום שבו היא מופיעה לראשונה, גם לאחר שנים, וגם לאחר ניתוח. מהלך המחלה אצל מר דגש היה אופייני למחלה זו, כולל חזרת המחלה שנים אחדות לאחר הופעתה... חשיפתו התעסוקתית של מר דגש לא הייתה קשורה כלל להופעת המחלה. לאור האמור לעיל אני קובע כי מחלת ה- Dermato Fibro Sarcoma של מר דגש אינה קשורה כלל לחשיפתו לחומרים כימיים במקום עבודתו." 14.       חוות דעתו של המומחה מטעמו של בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו דב"ע נו 244 -0 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר ,לא פורסם, 26.2.1997, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי , לא פורסם, 6.6.2005).   במקרה דנן, לא מצאנו כל סיבה לסטות מן הכלל האמור, ולפיכך, אנו מאמצים את חוות הדעת של המומחה.   15.        סוף דבר - התביעה נדחית. הואיל ומדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, איננו עושים צו להוצאות. ביטוח לאומי