הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג: רקע כללי 1. ביום 29.1.08 דחה פקיד התביעות של הנתבע את תביעתו לתשלום הבטחת הכנסה מיום 29.1.08 בסתמך על סעיפים 1 ו- 6 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"ב 1982 (להלן: "החוק"). זאת, מהטעם שהתובע אינו עונה על הגדרה של אדם "החי בנפרד מבן זוג". כן קבע פקיד התביעות כי כזוג אין התובע ובת זוגו עומדים בתנאי הזכאות לתשלום הבטחת הכנסה. התובע השיג על דחיה זו בפני בית-הדין. 2. במהלך הדיון מיום 14.7.08 הוגדרו הפלוגתאות הבאות: האם התובע חי עם בת זוג או בנפרד בתקופה הרלבנטית לתביעה ? האם הוא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה ? 3. במסגרת תצהיר שהגיש התובע לבית-הדין העיד התובע כי הוא פרוד מאשתו למעלה מ- 5 שנים וכי כל אחד מהם חי בנפרד. עוד הוסיף כי בתקופה האחרונה ניתק לחלוטין הקשר עם אשתו עד כדי כך שאין הוא יודע היכן היא מתגוררת. כמו כן הוסיף והעיד כי ב- 4 השנים האחרונות הוא מתקיים אך ורק הודות לעזרת בני משפחתו: אחיו ואחותו, הלוואות וגמילות חסדים, כאשר מדי שבוע אחיו מר יהודה צמח מביא לו אוכל מאחותו ג'ינה זוארץ המספיק לו משך שבוע. בנוסף העיד כי הוא מקבל תמיכה כספית זמנית מאחיו, מר יהודה צמח. 4. בנוסף על התובע, העיד בבית הדין גם האח מר יהודה צמח. במסגרת תצהירו נכתב כי למיטב ידיעתו התובע פרוד מאשתו למעלה מ- 5 שנים וכי ב- 4 השנים האחרונות התובע מתקיים אך ורק הודות לעזרת בני משפחתו, כאשר מדי שבוע הוא [מר יהודה צמח] מביא לתובע אוכל מן האחות ג'ינה זוארץ. מר יהודה צמח הוסיף והעיד כי הוא תומך באחיו כספית על-ידי הלוואות וכי נכון למועד עריכת תצהירו 12.11.09 התובע חייב לו למעלה מ- 50,000 ש"ח. 5. הנתבע טען מנגד כי אין לקבל את גרסת התובע, לפיה הוא חי בנפרד מבת זוגתו בתקופה הרלבנטית לתביעה. שכן, מהראיות עולה כי בתחילת שנת 2006 החלו התובע ובת זוגתו להתגורר ברחוב ויצמן 3 בהרצליה, בדירה ששכרו עבורם ילדיהם. זאת, כעולה ממסמך שהוגש לבית הדין מיום 15.8.07, אשר נכתב ע"י התובע ובו הודיע כי הוא מתגורר בכתובת זו (ויצמן 3) בדירה שכורה ששכרו ילדיו לו ולאשתו. עוד הוסיף הנתבע כי בכל המסמכים שהגיש התובע לרשויות השונות מופיעה הכתובת - ברח' ויצמן 3 בהרצליה - ככתובת מגוריו, לרבות התביעות שהגיש לבתי המשפט ולבית הדין. הוסיף הנתבע וציין כי לדעתו יש למנות לתובע אפוטרופוס לדין על מנת שיטפל בעבורו בנושא הבקשה לקצבת זקנה. שכן, התובע מסרב לשתף פעולה גם בענין זה. הכרעה נקדים ונציין כי לאחר שבחנו את החומר המצוי בתיק ושמענו את עדות התובע ואחיו, הגענו למסקנה כי דין התביעה להתקבל וזאת מן הטעמים כפי שיפורטו להלן: 6. במהלך הדיון המוקדם שהתקיים ביום 14.7.08 מסר התובע לבית הדין כי הוא חי בנפרד מאשתו שהתגוררה בזמנו ברח' ויצמן 3 בהרצליה, כי הוא הגיע לביקורים על מנת לראות את הנכדים וכי דברי הדואר שלו מגיעים לדירה בה התגוררה אשתו. התובע הוסיף והעיד כי עד 2006 הוא התגורר עם אשתו ברמת השרון, כאשר כל אחד מהם התגורר בחדר נפרד. במהלך חקירתו הנגדית העיד התובע כי בדירה ברח' וייצמן 3 בהרצליה התגוררו בזמנו - בתו ואשתו וזאת, עד לשנת 2008. כמו כן העיד כי הוא אינו מתגורר בכתובת זו וכי אין לו כתובת קבועה. לדבריו, במועד מתן עדותו בבית הדין (24.4.10) הוא התגורר בנכס אליו "פרץ" לדבריו ברח' אלי כהן 2 ברמת השרון, כאשר קודם לכן התגורר במרתף בשכונת מורשה ברמת השרון ברחוב שבי ציון. משמע - מעדות התובע עלה כי הוא הוא נע ונד, ובלשונו של התובע: "לא היתה לי כתובת קבועה, לפעמים גרתי ברחוב" (ראה - עמ' 3 לפרוטוקול ש' 13-15, עמ' 4 ש' 1-9). 7. נוכח האמור המשיך התובע לדבריו לעשות שימוש בכתובת ברח' ויצמן 3 הרצליה בו התגוררו בזמנו ועד לשנת 2008 אישתו וביתו לצורך קבלת דברי דואר מאחר והיה נע ונד ובשים לב לכך שהיה מגיע לכתובת זו מעת לעת על מנת לבקר את נכדיו. בכך הסביר את השימוש בכתובת לצורך התכתבות עם הרשויות ועל רקע מכלול הראיות לא מצאנו מקום לפקפק בהסבר זה. זאת, בלא שנתבע מצידו - המצויד כיודע באמצעי חקירה - הפריך אותה בראיות מטעמו. בהמשך ובהתאם לאמור נוסיף, כי גם במסמך מיום 14.9.07 במסגרתו מסר התובע את כתובת המגורים ברח' ויצמן 3 אין כדי לשלול את גרסתו לפיה בפועל הוא לא התגורר בכתובת זו עם אשתו מאז שנת 2006. 8. בקובענו זאת, ערים אנו למסמך הנוסף שהוגש לבית הדין (נ/2), במסגרתו עתר התובע לתשלום תוספת המגיעה מקצבת הזקנה של אשתו. התובע הסביר מסמך זה בחקירתו הנגדית בציינו לאמור: "אני בן 72 ועדיין לא קיבלתי את קצבת הזקנה.אמרו לי שבגלל שעדיין לא קיבלתי הם יתנו לי את התוספת של אשתי ואני ל איודע מה הסכום. הם רימו אותי. הם אמרו שזה ילך על החוב שלי. לא קיבלתי את התוספת הזו עד היום. אמרו לי לחתום וגמרנו." יצויין כי הנתבע אינו חולק כאמור על העובדה שעד למועד הגשת סיכומיו (4.11.10) התובע לא קיבל קצבת זקנה ומטעם זה ולאור התנהלות התובע אף עתר למינוי אפוטרופוס לדין לשם טיפול בזכאותו לקבלת קצבת זקנה. זאת משום שסבר שהתובע מתקשה לפעול למימוש זכויותיו. נציין כי התרשמות זו - לפיה התובע מתקשה למצות את זכויותיו - היא גם ההתרשמות של בית הדין ולכן אף אין אנו שוללים את ההסבר שנתן התובע ל- נ/2. 10. בנסיבות הללו, בשים לב לגמלה בה מדובר, לגרסת התובע כאמור, לעמדת הנתבע ביחס לקושי של התובע לממש את זכויותיו היה על הנתבע לערוך חקירה מעמיקה יותר ביחס לשאלה - האם התובע מתגורר עם אשתו אם לאו - טרם שהחליט על שלילת זכאותו של התובע להבטחת הכנסה מטעם זה של מגורים משותפים. 11. אי לכך, ולאור עדות התובע ואחיו אשר לא נסתרה בראיות ממשיות ע"י הנתבע ובשים לב לכך שאף לא נעשה נסיון לסתור את גרסת התובע באמצעות ראיות אותן יכול היה הנתבע להשיג על נקלה, לו היה מקיים חקירה ראויה וכן לאור ההסברים שנתן התובע למסמכים שהציג הנתבע כאמור לעיל - הרי שאנו מקבלים את גרסתו של התובע וקובעים כי הוא לא התגורר עם אשתו תחת קורת גג אחת וכי הוא חי בנפרד ממנה מאז שנת 2006. 11. לאור כל האמור מאחר והטעם היחיד לדחיית התביעה היה נעוץ בקביעה של פקיד התביעות שהתובע התגורר עם אשתו ומכאן שיתר תנאי הזכאות על-פי החוק התקיימו בו - הרי שאנו מקבלים את התביעה וקובעים כי התובע היה זכאי להבטחת הכנסה בהתאם לתביעתו על-פי הוראות החוק. 12. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,500 ש"ח.הבטחת הכנסה