הירדמות בעבודה

לטענת הנתבעת, התובע לא פוטר אלא הפסיק להגיע לעבודה מיוזמתו לאחר שנמצא ישן בזמן העבודה, ומכתב בגין הפרת המשמעת נמסר לו והוכנס לתיקו האישי ביום 16.6.05. עוד קודם למועד זה נערכו מספר שיחות עם התובע ובהן הועלתה ביקורת על תפקודו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים או התפטרות - טענת הירדמות בעבודה: כללי 1. התובע החל בעבודתו אצל הנתבעת בחודש 1/03 עבודתו הסתיימה במהלך חודש 6/05, כאשר מועד סיומה המדויק שנוי במחלוקת, כמו גם נסיבות סיומה. 2. לטענת התובע, לקראת סוף חודש 6/05, במועד שאינו זכור לו, לא הגיע לעבודה מפאת כאבי גב עזים. בשיחה טלפונית עם מנהל העבודה, מר מוראד מוראד, הודיע לו התובע על מצבו וכי לא יתייצב לעבודה למחרת. לטענת התובע, באותה שיחה הודיע לו מר מוראד כי הבעלים של הנתבעת מוסר לו שלא יגיע יותר לעבודה וכי "ניפגש בבית המשפט". לטענת התובע, הודעה זו הינה הודעת פיטורים, שניתנה לו ללא כל הודעה מוקדמת. 3. בתביעתו תובע התובע שכר 16 ימי עבודה שלטענתו עבד בחודש 6/05, פיצויי פיטורים, ותמורת הודעה מוקדמת. 4. לטענת הנתבעת, התובע לא פוטר אלא הפסיק להגיע לעבודה מיוזמתו לאחר שנמצא ישן בזמן העבודה, ומכתב בגין הפרת המשמעת נמסר לו והוכנס לתיקו האישי ביום 16.6.05. עוד קודם למועד זה נערכו מספר שיחות עם התובע ובהן הועלתה ביקורת על תפקודו. 5. לטענת הנתבעת, משחדל התובע להתייצב לעבודה, נשלח לביתו מנהל העבודה מוראד, לבירור היעדרותו של התובע, שגילה בחצרו של התובע רכוש שנטל מן הנתבעת (מעקות וסורגים). התובע התחייב להחזיר את הרכוש אולם לא עשה כן. בעקבות זאת נמנע התובע מלחזור לעבודה ומלבוא וליטול שכרו לחודש 6/05 וכן המתין זמן רב עד להעלאת דרישתו כלפי הנתבעת. הגשת תביעתו לאחר חלוף כ-3 שנים מדברת בעד עצמה. לטענת הנתבעת, נטישתו של התובע את העבודה הינה התפטרות. 6. הנתבעת הגישה כנגד התובע תביעה שכנגד, ובו תובעת היא תמורת הודעה מוקדמת, חוב בגין הרכוש שנטל התובע המוערך ב-5,000 ₪, ותשלום שנדרשה הנתבעת לשלם לקבלן, בגין היעלמות רתכת, שלטענת הנתבעת נלקחה אף היא על ידי התובע. הנתבעת מודה בחוב שכר עבודה לחודש 6/05 עבור 12 ימי עבודה בסך 2,892 ₪ אותו יש לקזז, לטענתה, מחוב התובע. האם התובע פוטר או התפטר? 7. כאמור, התובע טען כי פוטר לאחר שלא התייצב לעבודה בשל כאבי גב, והודיע למנהל העבודה מוראד כי לא יתייצב לעבודה גם למחרת היום. התובע לא תמך טענתו זו באישור רפואי כלשהו. 8. התובע לא זכר את מועד פיטוריו, אולם זכר כי עבד באותו חודש 16 ימי עבודה. זיכרון סלקטיבי זה אינו מהימן עלינו. 9. התובע פנה לראשונה בדרישה לתשלומים מהנתבעת בחודש 5/08, 3 שנים לאחר סיום עבודתו, דבר תמוה המחליש את גרסתו. התובע אומנם טען, כי פנה לעו"ד לשם טיפול בתביעתו בסמוך לאחר סיום עבודתו, וכי זה התרשל בטיפול ובגין כך הגיש הוא תלונה ללשכת עוה"ד, אולם מהמסמכים שצירף התובע עולה כי התלונה נגנזה. 10. מהימנה עלינו גרסת הנתבעת ועדותן של מר אדרי כי חרף הפרות המשמעת של התובע והיעדרויותיו הרבות התובע לא פוטר, אלא הפסיק להתייצב לעבודה מיוזמתו. 11. העד מוראד, אשר לטענת התובע הוא זה שהודיע לו על פיטוריו, הכחיש טענת התובע כי פוטר על ידו: "ממני לא ביקשו להודיע לו לא להגיע יותר לעבודה" (עמ' 11). וכן: "לשאלתך האם אני זוכר משפט שאדרי ביקש ממני לומר לתובע שניפגש בבית המשפט, אני משיב אף פעם לא" (עמ' 10). 12. מוראד חזר וציין בעדותו כי היו תלונות כנגד התנהלות התובע אולם התובע הוא זה שעזב את העבודה: "לשאלתך היו כל מיני תלונות של מזמיני עבודה... אני דיברתי איתם, עם זוהיר ומנסור. לא יודע באיזה תאריך זה היה, זמן קצר לפני שעזב" (עמ' 10). "לשאלתך כשהוא הפסיק לעבוד התקשרתי אליו ושאלתי מדוע אינו מגיע אני משיב שכן, הוא אמר שהוא חולה. הוא אמר שכשיפסיק להיות חולה יבוא לעבוד" (עמ' 10). "לשאלתך זוהיר היה איש מקצוע טוב. הייתה איתו בעיה שלא הגיע רצוף לעבודה, לקראת הסוף פשוט הפסיק לבוא, חשבתי שהוא חולה ויגיע אח"כ אך לא הגיע וחוץ מזה איני יודע שום דבר לגבי נסיבות הפסקת עבודתו, אני משיב שזה נכון". ובחקירה חוזרת: "...חשבתי שאולי נמאס לו להמשיך לעבוד כי לא היה מגיע בצורה סדירה ואולי החליט בסוף להפסיק לעבוד. ממני לא ביקשו להודיע לו לא להגיע יותר לעבודה" 13. אין "לחשוד" במוראד כי עדותו ניתנת לטובת הנתבעת, שכן מוראד הכחיש כי חתם על התצהיר שהוגש מטעם הנתבעת ומרוב פרטי העדות שניתנה באותו תצהיר הסתייג וחזר בו העד. 14. קובעים אנו על כן, כי התובע עבד באופן בלתי סדיר והיו כנגדו תלונות על ביצוע עבודתו. התובע אף הותרה בעניין זה ע"י הנתבעת, בשיחות שקיימה עימו, עובדה שאושרה אף היא על ידי מנהל העבודה מוראד. 15. מסיבותיו שלו בחר התובע ככל הנראה שלא להמשיך בעבודה אצל הנתבעת, והפסיק להתייצב לעבודה ללא מתן הודעה מוקדמת. 16. לא הוכח ולא שוכנענו בגרסת התובע כי פוטר בהודעה שנמסרה לו ע"י מנהל העבודה מוראד. המסקנה היא, לפיכך, כי דין תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת - להידחות. התביעה לשכר חודש 6/05 17. אין חולק כי שכר 6/05 בגין ימי עבודתו של התובע בחודש זה - לא שולם לו. לטענת התובע מדובר כ-16 ימי עבודה, ולטענת הנתבעת ב-12 ימי עבודה. 18. על פי כרטיס העבודה לחודש 6/05, התובע עבד בחודש זה סה"כ 12 ימים. התובע לא זכר מועד סיום עבודתו, כך שתמוה על סמך מה טוען כי עבד 16 יום. התובע לא המציא אישור מחלה שממנו ניתן יהיה ללמוד על מועד "פיטוריו", על פי גרסתו. זאת ועוד, הוצג בפנינו תלוש שכר שהונפק ביום 10.7.05 וממנו עולה כי שכרו של התובע לחודש 6/05 הינו בגין 12 ימי עבודה, על סך 2,892 ₪. מקבלים אנו על כן את גרסת הנתבעת כי התובע עבד בחודש 6/05 12 ימי עבודה. 19. מהימנה עלינו גרסת הנתבעת כי הכינה לתובע שיק על חשבון משכורתו, אולם הוא, מסיבותיו הוא, לא בא לקחתו. מכל מקום, משקבענו כי התובע נטש עבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת, מתקזז חוב השכר כנגד תמורת ההודעה המוקדמת שהיה על התובע ליתן טרם הפסקת עבודתו. התביעה שכנגד 20. טענות הנתבעת בתביעתה שכנגד, כי התובע נטל רכוש הנתבעת לעצמו וכן, כי נטל רתכת של הקבלן בגינה חויבה הנתבעת בתשלום לקבלן, נסמכו על דבריו של מנהל העבודה מוראד לנתבעת. ואולם, בחקירתו, חזר בו מוראד מהאמור בתצהירו לעניין זה, טען כי כלל לא היה בביתו של התובע ולא ראה שם רכוש של הנתבעת, וכן טען כי לא ניתן לדעת האם הרתכת נלקחה על ידי התובע, אם לאו. משכך, נשמט הבסיס העובדתי מתביעתה של הנתבעת בגין רכיבים אלה. 21. אף שנותנים אנו אמון בעדויותיהם של מר יעקב אדרי ומר שי אדרי כי הנתונים נמסרו להם מפי מוראד, "בזמן אמת", הרי שלנוכח גרסאותיו המשתנות של מוראד בעניין זה, לא ניתן לקבוע האם שיקר מוראד בדבריו הראשונים למר אדרי, או באלו האחרונים שבפנינו. לדידה של הנתבעת, מדובר בעדות מפי השמועה. משמוראד עצמו הכחיש בפנינו כי היה אצל התובע ומצא אצלו רכוש של הנתבעת, כמו גם הכחשתו כי התובע הוא זה שנטל את הרתכת, לא ניתן לבסס על פיו ממצא מהימן בנושא זה, ובפרט משמדובר בטענות חמורות של גניבה. על כן, טענות אלו לא הוכחו בפנינו במידה הנדרשת ודין התביעה שכנגד ברכיבים אלו - להידחות. 22. הנתבעת תבעה מהתובע תמורת הודעה מוקדמת בסך של 5240 ₪ - על פי חישוב התובע. משהסכימו הצדדים כי השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורין הינו 4,252 ₪ (לפי ממוצע שכרו), על התובע לשלם לנתבעת תמורת הודעה מוקדמת בסך זה, ממנו יש לקזז את שכר חודש 6/05 שהגיע לתובע. לסיכום 22. תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת נדחית. תביעת התובע לתשלום שכר חודש 6/05 מתקזזת כנגד אי מתן הודעה מוקדמת לנתבעת טרם הפסקת עבודתו. התביעה שכנגד, למעט ברכיב ההודעה המוקדמת - נדחית. על התובע לשלם לנתבעת יתרת תמורת הודעה מוקדמת (לאחר קיזוז שכר 6/05) בסך 1,360 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.05 ועד התשלום המלא בפועל. 23. בשים לב לכלל נסיבות העניין, לרבות דחיית רובה של התביעה שכנגד, ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט בסך 750 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה ורובית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. 24. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלתו. הירדמות