קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה בפגיעה עקב ניסיון שוד בעבודה כתאונת עבודה בביטוח לאומי: 1. ביום 01/01/08 דחה המוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה שהגישה התובעת בגין פציעתה במהלך נסיון לשדוד את התיק שבו החזיקה, ביום 25/12/06 (להלן: "ניסיון השוד" ו- "מועד הפגיעה"). בעקבות החלטת הדחייה של המוסד לביטוח לאומי הוגשה התביעה שלפנינו. 2. בכתב התביעה נטען כי ניסיון השוד ופציעת התובעת אגב ניסיונה למנוע את השוד, הינם בגדר "חזקת תאונת עבודה" כמשמעותו של מונח זה בסעיף 80 (2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), ובהתאם לאמור גם בסעיף 80 (3) לחוק. טענתה העיקרית של התובעת, כעולה גם מתצהירה ומעדותה בפנינו, היא שמאבקה בשודד היה בשל רצונה למנוע ממנו אפשרות לקחת את התיק שהחזיקה ובו טלפון סלולרי שבמאגר הזיכרון שלו היו סיסמאות של החברה בה עבדה "אופיס דיפו" (להלן: "המעבידה"), המאפשרות גישה לכל מאגרי המידע של המעבידה וכן היו בתיק כרטיס העובד של התובעת ומפתחות המשרדים של המעבידה. 3. לאחר ששמענו העדויות ועיינו בראיות ובסיכומי הטענות של הצדדים, אנו פוסקים כדלקמן: א. עדויות התובעת ועדיה היו אמינות ביותר וגרסתה באשר לניסיון השוד, מאבקה בשודד תוך מניעת לקיחתו של התיק ובו המפתחות, כרטיס העובד והטלפון הסלולרי, לרבות נפילתה תוך כדי המאבק האמור - הוכחה בפנינו כגרסה אמינה ונכונה. עם זאת, איננו מקבלים את הפרשנות שביקש ב"כ התובע ליתן להוראות סעיף 80 (2) ו- 80 (3) לחוק לצורך החלתן על האירוע נשוא התביעה. ב. כותרתו של סעיף 80 היא "חזקת תאונת עבודה" והוא קובע, במבוא, כי "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם..." וכאן באות הוראות-המשנה כאשר ההוראות הרלבנטיות לתביעה דהכא הן 80(2) ו- 80 (3) . בסעיף 80 (2) נאמר: "אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש". ניסיון השוד אירע ליד מוזיאון גוטמן בשכונת נווה צדק ברח' רוקח שמעון 21 בתל אביב: ראה תיאור הפגיעה בטופס התביעה נ/1, בסעיף 4 לכתב התביעה, בסעיף 5 לתצהיר התובעת, ובתצהירה ועדותה של גב' אורה שטיינגולד (עמ' 9 שורות 10-11 לפרוטוקול הדיון). מקום עבודתה של התובעת היה במשרדי המעבידה ברח' בן גוריון 11 בבני ברק: ראה סעיף 1 לכתב התביעה, נ/1, סעיף 2 לתצהיר התובעת. ביום הפגיעה סיימה התובעת את עבודתה בין 19:00-20:00 ואז עזבה את המשרד (ברח' בן גוריון 11 בבני ברק) וכדבריה "... הלכתי לקחת את החברה שלי שבאה מרכבת בחיפה ונסענו לנווה צדק" (עמוד 3 שורות 12-13 לפרוטוקול הדיון). בעמ' 4 שורות 5-6 לפרוטוקול הדיון כשנשאלה התובעת, השיבה: "כבר היינו בבית הקפה והלכנו להסתובב קצת". העדה שטיינגולד אישרה גירסה זו של התובעת והעידה "... אנו טיילנו ברח' בנווה צדק. היינו ליד מוזיאון נחום גוטמן, טיילנו אחרי ששתינו ואכלנו" (עמוד 9 שורות 10-11 לפרוטוקול הדיון). על פי העובדות המפורטות לעיל, שהן גירסתה של התובעת שמתקבלת על-ידינו כאמינה, הפגיעה לא אירעה תוך כדי עבודתה, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר: הפגיעה אירעה לאחר שהתובעת סיימה את עבודתה, בריחוק רב ממקום עבודתה ולא "בסביבתו הקרובה" כנדרש בסעיף 80 (2) לחוק לצורך החלת חזקת תאונת עבודה. אין כל ספק בכך שטיול התובעת עם חברתה בשכונת נווה צדק לאחר ששהו לפני כן בבית קפה באותה שכונה - אינו בגדר "תוך כדי עבודה" כנדרש בחוק. ג. התנאי שבסעיף 80 (2) לחוק, לפיו החזקה של תאונת עבודה תחול כאשר המבוטח עושה "להצלת גוף או רכוש למניעת נזק או סכנה לגוף או רכוש" - מתקשר במישרין לרישא: "תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר". בעניינה של התובעת וכמפורט לעיל, ניסיון השוד לא אירע תוך כדי עבודתה, לא במקום העבודה ואף לא בסביבתו הקרובה ביותר. אשר על כן אנו דוחים טענת התובעת בסיכומי בא-כוחה, בדבר תחולת סעיף 80 (2) לחוק על נסיבות המקרה נשוא תביעה זו. ד. בסעיף 80 (3) נאמר כי רואים תאונת עבודה אף אם "אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או חפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר ולצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה". כמבואר בפסק דיננו לעיל, ניסיון השוד והפגיעה הנטענת לא אירעה תוך כדי עבודתה של התובעת אלא זמן רב לאחר שסיימה את עבודתה, ובעת שבילתה עם חברתה בשכונת נווה צדק בתל אביב בריחוק רב ממקום עבודתה ולא ב"קרבה קרובה ביותר" למקום העבודה, כנדרש בחוק. גם התנאים הדרושים בהמשכו של סעיף 80 (3) לא מתקיימים במקרה דנן: התובעת לא נפגעה ע"י "כלי או חפץ אחר הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר ולצרכי העבודה": את תיקה ותוך כדי מאבקה בשודד למניעת הצלחתו לשדוד אותה. לפיכך דוחים אנו גם את טענת התובעת בסיכומי בא-כוחה, בדבר תחולת סעיף 80 (3) לחוק על המקרה נשוא תביעה זו. ה. גם אם נכונה היתה טענת התובעת שעבודתה נעשית לעיתים כשהיא מחוץ למשרדי המעבידה ואפילו מביתה - אין להרחיק לכת ולקבוע שישיבתה עם חברתה בבית קפה ולאחר מכן טיול ברגל בשכונת נווה צדק (שם אירע ניסיון השוד) - יש לראות בהם "תוך כדי עבודה" כנדרש בסעיפים 80 (2) ו- 80 (3) לחוק. ו. לאור כל האמור לעיל - התביעה נדחית. ז. אין צו להוצאות. משפט פליליהכרה בתאונת עבודהשודתאונת עבודה