אמנם, נקבע בפסיקה כי ישנו צורך בטעמים מיוחדים לסטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן. בית המשפט ציין כי עורכי התסקיר, הינם אנשי מקצוע מיומנים שלהם ממומחיות בבחינת התנהגותו של הנאשם המובא בפניהם, סביבתו, משפחתו והאינטראקציה ביניהם, וכן נקבע שככלל יש לתת לעמדתם משקל משמעותי. ראו: "כבר נפסק, כי סטייה מהמלצה שלילית של שירות המבחן תעשה באופן חריג, ומקום בו קיימים לכך טעמים כבדי משקל (ראו, למשל, בש"פ 3386/07 מדינת ישראל נ' אשד (לא פורסם, 18.4.07); בש"פ 3286/07 מדינת ישראל נ' עמר (לא פורסם, (16.04.07))" [בש"פ 3201/10 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם, 6.5.10); ראו עוד: בש"פ 7593/10 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם,24.10.10), פסקה 19 להחלטת כב' השופט דנציגר; בש"פ 6626/10 פלוני נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם, 21.9.2010), פסקה 7 להחלטת כב' השופט פוגלמן.] עם זאת, נותר שיקול הדעת בהחלטה בדבר מעצרו של נאשם בידי בית המשפט, אשר רשאי שלא לאמץ את ההמלצות המובאות בתסקיר, שהינו אחרי הכול, אך אמצעי וכלי עזר לשם קבלת אינפורמציה עובר לקבלת ההחלטה, [השוו: בש"פ 9189/09 שלום ימיני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 20.11.09)], וכן נקבע שחוות דעת שירות המבחן בתסקיר המעצר הינה בגדר המלצה בלבד, ואין ביהמ"ש כבול אליה, [השוו: בש"פ 431/11 מדינת ישראל נ' יחיא מוסטפא (טרם פורסם, 18.1.11)]/ ראו עוד: " [...] השיקולים המנחים את שירות המבחן בהמלצתו והשיקולים והאינטרסים שעל בית המשפט לשקול לצורך החלטתו לא בהכרח זהים וחופפים הם." [בש"פ 5309/05 דוד צמח נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 29.6.05) פיסקה 6 להחלטת כב' השופטת ארבל]. משפט פלילישירות המבחן