הפרת הזכות לעבודה בישיבה - עיכוב ביצוע פסק דין

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת הזכות לעבודה בישיבה - עיכוב ביצוע פסק דין: השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בתל-אביב (הנשיאה עליה פוגל ונציגי הציבור גב' חגית פורת ומר ישראל אסא; תע"א 9515-07), בו התקבלה תביעת המשיב בחלקה והמבקשת חיובה לשלם למשיב פיצויים לדוגמה בסך 100,000 ש"ח בשל הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה, תשס"ז- 2007 (להלן- החוק), וזאת עד להכרעה בערעור. הרקע 2. המשיב עבד במבקשת, מועדון כושר, כפקיד קבלה במשך תקופות שונות. ביום 24.9.07, עת עבד המשיב בסניף המבקשת בדיזנגוף סנטר בתל-אביב, נמסר לידיו "מכתב אזהרה", החתום על ידי מנהלת סניף דיזנגוף בתל-אביב, בו פורטו תלונות שונות באשר לתפקודו. באותו היום נמסר לידי המשיב מכתב נוסף שכותרתו "התפטרות", הנושא את לוגו המבקשת, בו הודיע המשיב למבקשת על התפטרותו מעבודה, תוך מתן שלושה ימי הודעה מוקדמת. 3. בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לתשלום פיצוים בשל הפרת החוק ואף פיצוי לדוגמה בסך כולל של 200,000 ש"ח. התביעה נסבה על עבודתו של המשיב בסניף דיזנגוף סנטר בתל-אביב בתקופה האחרונה בה עבד (3.7.07- 24.9.07). בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב בחלקה. בית הדין העדיף את העדויות אשר הובאו מטעם המשיב על פני העדויות מטעם המבקשת וקבע כי המבקשת לא העמידה לרשות המשיב במקום העבודה מושב לעבודה, כמשמעותו בחוק. עוד קבע בית הדין כי המבקשת לא הוכיחה כי ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה. הואיל וההפרה בוצעה זמן קצר לאחר שחוק נכנס לתוקפו, סבר בית הדין האזורי כי אין מקום למצות עם המבקשת את מלוא חומרת הדין וחייב אותה לשלם למשיב סכום של 100,000 ש"ח כפיצוי לדוגמה בשל הפרת החוק. בנוסף חויבה המבקשת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ. 4. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 15.8.10, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שבפנינו. 5. המבקשת טוענת כי הערעור מעלה שאלה תקדימית שטרם נבחנה בערכאת הערעור. על פי הנטען, הערעור מעלה סוגיה מה הוא המבחן לבדיקת השאלה האם ביצוע הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה וישומו של המבחן. עוד טוענת המבקשת כי בית הדין האזורי לא התייחס להפרה כאל הפרה חמורה או הפרה שנסיבותיה מצדיקות הטלת פיצוי מוגדל ובכך חרג בסמכותו עת חייב המבקשת בפיצויים לדוגמה העולים על 20,000 ש"ח. מכאן שלטענת המבקשת סיכויי הערעור הינם טובים. המבקשת טוענת כי סכום הפיצוי גבוה בלמעלה מפי 50 מהשתכרותו של המשיב אצלה. מנגד, המבקשת היא תאגיד מבוסס ולא יהיה קשה בידיה לשלם את הסכום הפסוק אם הערעור ידחה. בנסיבות אלה, כך טוענת המבקשת, לא היה מקום לחייבה בפיצוי כלשהו או כל היותר יש להפחית את השיעור הפיצוי באופן מהותי. המבקשת מוסיפה וטוענת כי קיים חשש שלא ניתן יהיה להיפרע מהמשיב אם יתקבל הערעור. לטענתה, מהדיון בבית הדין האזורי עולה כי המשיב הוא סטודנט המועסק באופן חלקי. עוד נטען כי בעת עבודתו במבקשת השתכר המשיב בסכום כולל נטו של 8,842 ש"ח במשך כששה חודשי העסקה, המהווים סכום ממוצע של כ- 1,750 ש"ח לחודש. לטענת המבקשת, יש להניח, כי המשיב גם כיום הינו סטודנט ומשכורתו עומדת על סכומים דומים. לחילופין, מוכנה המבקשת להפקיד בקופת בית הדין ערבות בנקאית בגובה תשלום הפסוק במלואו או בחלקו. 6. המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוען כי יש לפעול על פי הכלל שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. בקשר לכך טוען המשיב כי סיכויי הערעור שהגישה המבקשת אינם גבוהים, שכן פסק דינו של בית הדין האזורי נכון ומנומק כראוי ואין מקום להתערב בו. עוד טוען המשיב כי גובה הפיצוי שנפסק לזכותו הינו עניין הנתון לשיקול דעתה של ערכאה הדיונית וערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בו. המשיב מוסיף וטוען כי המבקשת לא השכילה להצביע שיהיה קשה או בלתי אפשרי להיפרע ממנו אם יתקבל הערעור. לטענתו, מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובתו, שכן גובה שכרו עת עבד אצלה בעבר אינו רלבנטי. 7. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי. בעל דין המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין כספי חייב להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, כי קיימים סיכויים טובים לקבלת הערעור שהוגש על ידו והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שיהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו באם יזכה המבקש בערעורו לאחר שפסק הדין נגדו יבוצע (ע"א ע"א 4444/10 חברת דפוס מאור ולך בע"מ - עדי ( 21.6.10); ע"א 2138/10 מועצה מקומית דלית אל כרמל - סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 26.4.10). 8. במקרה הנדון יש מקום לתת תוקף לכלל בדבר הזכות ליהנות מפירות הזכייה מכח פסק הדין אך זאת באופן חלקי בלבד. השאלה המתעוררת בערעור היא, האם ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה לפי חוק הזכות לעבודה בישיבה. טענותיה של המבקשת לגופו של ערעור לגבי שאלה זו ראויות להתברר בערעור. כמו כן, פסיקת פיצוי לדוגמה בשל הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה ניתנה תוך הפעלת שיקול דעת ועל כן יכולה לעמוד במבחן הביקורת של ערכאת הערעור. בנוסף, על פני הדברים קיים חשש שיקשה על המבקשת להיפרע מן המשיב אם תשלום כל סכום הפסוק ויתקבל הערעור. זאת, בין השאר לאור העובדה שהמשיב לא הכחיש את טענת המבקשת לעניין מצבו הכלכלי. בנסיבות אלה, במאזן הנוחות שבין הצדדים, נראה לנו לנכון לעכב את ביצועו של מחצית מן הסכום הפסוק עד להכרעה בערעור. מחציתו השניה של הסכום הפסוק ישולם למשיב. 9. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 8 לעיל. המבקשת תפקיד בקופת בית הדין את מחצית הסכום הפסוק או שתפקיד את ערבות בנקאית על אותו סכום, זאת תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו. ככל שלא יופקד הסכום כאמור, לא יהיה תוקף לעיכוב הביצוע. אין צו להוצאות. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועעבודה בישיבהזכויות עובדים