בבג"ץ 3638/99 אמנון בלומנטל נ' עיריית רחובות, פ"ד נ"ד(4), 220 (2000) נקבע כי הדין מסמיך את העיריה לעשות פעולות שונות בקרקע שבבעלותה. בין היתר, מוסמכת העיריה למכור קרקע, להשכירה ולהרשות שימוש בה (סעיף 188 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות")). העירייה משמשת כנאמן הציבור בכל פעולותיו ונאמנות זו מחייבת את העיריה להפעיל את סמכותה מתוך דאגה לאינטרס הציבורי (ראה: בג"צ 3638/99 הנ"ל; בג"צ 59/88 צבן נ' שר האוצר, פ"ד מב(4), 705), קל וחומר כאשר מדובר בהקצאת מקרקעין שהם המשאב החשוב שבמשאביה של העירייה. בבג"ץ 3638/99 הנ"ל נקבע כי החלטותיה של רשות מקומית לעניין הקצאת קרקע, הן החלטות מנהליות והליך קבלתן כפוף לכללי הנוהל התקין. גם בהיעדר הוראה בדין ובנוהל בדבר המדיניות הראויה וההליך התקין בו יש לנקוט לצורך הקצאת קרקעות, עדיין כפופה הרשות המקומית לכללי המנהל התקין והקצאת קרקעות צריכה להעשות על פי כללים וקריטריונים הוגנים, שוויוניים, ברורים, ענייניים וגלויים ועל פי שיקולים ענייניים סבירים ומידתיים. אלה מהווים אבן פינה בקיומו של מנהל תקין המשרת את הציבור נאמנה. הקצאת משאבי ציבור לצורכי ציבור, נועדה לקדם פעילות לטובת הציבור ועל הרשות לבדוק את צורכי הציבור בטרם מוקצים על ידה משאבים לגופים אלה או אחרים, זאת לאחר בירור מה הם צרכי הציבור באזור בו מצוי הנכס להקצאה, ולבחור בגוף המתאים ביותר למילוי הצרכים הציבוריים על הצד הטוב ביותר. ראה: בג"צ 3638/99 הנ"ל. ראו גם לעניין התנאים הנדרשים ליצירת הקדש, תנאים שלא התקימו במקרה שבפני, ברשימה של אברהם קפלן, "תיקחו את תרומתי" - להקדש הציבורי בישראל, פורסם במסגרת "פרשת השבוע" גליון מס' 158 תשמ"ד המתפרסם באתר משרד המשפטים: רשויות מקומיותהקצאת קרקעות