מה הדין בסוגיית התיישנות פיצויי הפקעה ? תביעה לפיצויי הפקעה כפופה להוראות חוק ההתיישנות, והיא מתיישנת בחלוף 7 שנים מיום לידתה של עילת התובענה, בהיותה תביעה שאינה במקרקעין ( ראה ע"א 5964/03 הנ"ל). מה שאין לגביו דעה אחידה בפסיקת בתי המשפט, הוא המועד בו מתחיל המירוץ של תקופת ההתיישנות. או במלים אחרות, מהו המועד בו מתגבשת עילת התביעה של בעל הזכויות במקרקעין שהופקעו. בע"א 5946/03 הנ"ל, הביע כב' השופט חשין את הדעה, כי כספי הפיצויים עבור הקרקע שהופקעה, מוחזקים במעין נאמנות קונסטרוקטיבית ע"י הרשות המפקיעה לטובת הנפקע, ועל כן כל עוד והרשות לא הודיעה על סירובה לשלם את כספי הפיצויים, עילת התביעה טרם התגבשה, וממילא מנין תקופת ההתיישנות טרם החל. לגישתו של כב' השופט חשין, תקופת ההתיישנות מתחילה רק מהמועד בו סירבה הרשות לשלם את סכום הפיצויים. לעומת זאת, השופטת ארבל ראתה במימוש מטרת ההפקעה, מועד התגבשות תביעת הנפקע, משום שעם מימוש מטרת ההפקעה, נוכח הנפקע, כי אין הוא יכול עוד להחזיר לעצמו את הקרקע שהופקעה. על כן, לדעתה תחילת מירוץ תקופת ההתיישנות הינו מיום זה. לעומת זאת, השופט גרוניס סבר באותו פסק דין כי עילת התביעה מתגבשת עם מסירת החזקה במקרקעין לרשות שהפקיעה, על כן תקופת ההתיישנות הינה ממועד זה. עקב המחלוקת שנפלה בין שלושת שופטי ההרכב שדן בע"א 5946/03, הוחלט באותו פס"ד על קיום דיון נוסף בעניין בפני הרכב מורחב, אולם עד היום, לא התקיים הדיון הנוסף וביהמ"ש העליון טרם אמר את דברו בעניין מחלוקת זו. קרקעותפיצוייםהפקעההתיישנות