מה הדין לגבי זכויות יוצרים על פרסומת ? אין הגנה לרעיון, כי אם לדרך הביטוי שלו על ידי היוצר ((ע"א 15/81 גולדנברג נ' בנט פ"ד לו(2) 813, 820 (1982); טוני גרינמן זכויות יוצרים 71 ואילך (כרך א, מהדורה שניה ). "אכן, טקסט שבפרסומת יכול להיחשב כיצירה ספרותית, אם הוא יצירה הראויה להגנה, בעוד שהחלק הציורי או הגראפי של אותה פרסומת יכול להיחשב כיצירה אמנותית" (ע"א 360/83 חברת סטרוסקי נ' גלידת ויטמן בע"מ פ"ד מ(3) 340, 349 (1985)). ובאשר לטקסט הכתוב נקבע שם כי- "כדי שהיצירה תהיה ראויה להגנה כ"יצירה ספרותית", צריכה היא לתת ביטוי בכתב לרעיון כלשהו, דל ככל שיהיה, וצריכה היא למקוריות ולמידת מה של מאמץ וכישרון". באותו עניין הוכר שלט פרסום כיצירה אמנותית למרות שהכיל אלמנטים שנעשה בהם שימוש פרסומי קודם לכן, ונקבע כי המקוריות היא בגין חיבורם של האלמנטים. ואולם, בהעדר מלל למעט שמה של החברה שעבורה נעשה הפרסום, לא הוכרה הפרסומת כיצירה ספרותית. בע"א (מחוזי ת"א)178/79 הלינגר נ' אסתרון (פ"מ תש"מ(2) 45, (1979) נדון מעמדו של טקסט מוקלט בפרסומת, האם בגדר יצירה הוא האם לאו, ונקבע כי: " דברי פרסומת ותעמולה יכולים להוות יצירות ספרותיות ובלבד שלא יהיו בבחינת סיסמאות". בית המשפט למד מספרו של ד"ר בלום, זכות יוצרים (ניומן, תשכ"ז) 61, כי נדרשת מקוריות בביטויו של הרעיון, ואולם אין חובה שהביטוי יהיה מקורי וחדש, אלא שיהא פרי עטו של המחבר. עם זאת, מקום שמדובר במודעה פשוטה שבחיבורה אין כל תחכום ושום ייחוד - אין זה ראוי להעניק הגנת החוק, וכך הוכרע לגבי הטקסט שנדון שם. בת"א (שלום ת"א) 49510/03 ד"ר אמנון מוסק נ' גלסקו סמיתקליין (ישראל) בע"מ (לא פורסם, 17.1.2007) דן בית המשפט בשאלה האם ראויה סיסמת פרסום להחשב ליצירה כמשמעה בחוק. מסקנת בית המשפט בעניין טקסט קצר המלווה דבר פרסום היתה כי על הביטוי הקצר לשאת עמו מידה מספקת של יצירתיות ומטען, מעבר למידה המינימלית הנדרשת של מקוריות ביצירה, ועל כן לא ראה בפרסומת "טפול בכאב בראש....ובראשונה" משום יצירה מוגנת. ערעור על פסק דין זה נדחה, תוך הסכמה עם הקביעות בבית משפט השלום ודיון בעילות נוספות (עא 1519/07 מוסק נ' גלקסו סמיתקליין (ישראל) בע"מ (לא פורסם, , 21.9.2008). על הקושי שבהענקת הגנת החוק לפרסום עמדה ד"ר שרה פרזנטי בספרה דיני זכויות יוצרים (מהדורה שלישית, כרך ראשון, 2008) עמ' 465, 468 ו-471: "מקורי- אינו מכוון לומר שינוי מילה בפתגם מוכר, אלא שילובו בציור, בגרפיקה, ביצירה מוסיקלית וכדומה. כך שהתוצאה תהיה שינוי מהותי מהיצירה שממקורותיה נשאב הרעיון לסיסמא. אין לתת הגנה לסיסמא שהשינוי בינה ולבין המקור הוא סמנטי וללא ייחוד שהוא". לפי סעיף 78(ג) בחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 נבחנת זכות ביצירה שנוצרה לפני החוק, לפי הכללים שקדמו לו, ואם יימצא שהיתה הפרה לפי הדין הקודם, אך לא לפי החוק החדש - נשללת הזכות לפיצוי. לעומת זאת, אם תמצא הפרה לפי שני הדינים, יהיה בעל הזכות שהופרה זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי התקרה שבפקודת זכות יוצרים, 1924, בין 10,000 ₪ לבין 20,000 ₪ להפרה. מוסד 'היצירה' המוגן בזכות יוצרים זכה לפרשנות מרחיבה בפסיקה, והוא כולל בין היתר שלטי פרסומת, לוח ניכויי מס הכנסה, דמויות מצוירות ואמצעי המחשה להוראת חשבון (לסקירה ראה בהרחבה: ע"א 3422/03 Krone AG נ' ענבר פלסטיק משוריין פ"ד נט(4) 365, 377 (2005)). דרישת ה"מקוריות" היא תנאי מרכזי להכרה בזכות יוצרים, והיא נבחנת באמצעות שני מבחנים מצטברים: מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה (ע"א 8485/08 The FA Premier League Limited נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט 25.1.2010 עמ' 14). שאלות משפטיותפרסומתזכויות יוצרים (הפרת)