קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חתך ביד ביטוח לאומי: כללי 1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בתאונה מיום 8.3.06 בה נחתך בכף יד שמאל כפגיעה בעבודה. התביעה הוכרה עקרונית, אולם התביעה לתשלום דמי פגיעה לתקופה 9.3.06 ועד 15.5.06 נדחתה מאחר והאבחנות הרפואיות וימי אי הכושר שניתנו בתעודה הרפואית לנפגע בעבודה שהגיש התובע אינן קשורות לתאונה אלא לפגיעות אחרות (ראש, אף, חזה, וורטיגו) ממועד אחר. על כך התביעה שבפנינו. 2. בהחלטה מיום 1/9/10 קבענו כדלקמן: "תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה נדחתה מלכתחילה בנימוק, כי האבחנות וימי אי הכושר שניתנו במסגרת התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה אינן קשורות לתאונה אלא לפגיעות אחרות. לאחר בדיקה, התברר שנפלה טעות ברישום והתובע המציא תעודה רפואית מתוקנת. בעקבות המצאת התעודה המתוקנת הודיע הנתבע ביום 29/3/09 כי הוא עומד על הדחייה. משכך, נשמעו עדויות הרופאים הן באשר לתיקון התעודה והן באשר לאורך תקופת אי הכושר. לטענת התובע, אין מקום למינוי מומחה רפואי ויש להסתפק בעדויות שנשמעו לעניין אורך תקופת אי הכושר. משמדובר במחלוקת רפואית בעניין אורך תקופת אי הכושר שיש לאשר כתוצאה מהתאונה, הרי שיש מקום למינוי מומחה רפואי בעניין זה." 3. ביום 2/9/10 מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה מטעם בית הדין לקביעת תקופת אי הכושר בגין הפגיעה. 4. בחוו"ד מיום 14/9/10 קבע המומחה כי תקופת אי הכושר הסבירה לנוכח פגיעת התובע הינה 3 שבועות מיום הפגיעה. 5. בעקבות חווה"ד הודיע הנתבע כי מוכן הוא לאשר אי כושר של 3 שבועות מיום הפגיעה, כפי שהמליץ מומחה ביה"ד . התובע ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה, וזה עמד על קביעתו הראשונית, כי תקופת אי הכושר הסבירה במקרה זה הינה של 3 שבועות. התובע עומד על קבלת מלוא תקופת אי הכושר עפ"י התעודות הרפואיות, ולפיכך הוגשו לנו סיכומי הצדדים. המחלוקת שנותרה הינה איפוא בשאלה, האם יש להכיר בתקופת אי כושר גם לתקופה שמיום 1.4.06 ועד 15.5.06. עיקר טענות הצדדים 6. לטענת התובע, בעדויות הרופאים שהעידו מטעמו, ד"ר מוחמד יחיא (רופא המשפחה) וד"ר אמין פאר (אורטופד) הוסברו הטעויות שנפלו בתעודות הרפואיות המקוריות, ואף הוגשה תעודה רפואית מתוקנת עם תאריך התאונה הנכון, והאבחנה הנכונה. מעדויות הרופאים המטפלים עולה כי פגיעתו של התובע הייתה קשה והצדיקה מתן ימי מחלה ממושכים (21 יום ע"י רופא המשפחה ואי כושר נוסף עד ל - 15.5.06 ע"י האורטופד). 7. לטענת התובע יש להעדיף את עדויות הרופאים המטפלים על פני חוו"ד מומחה ביה"ד שכן הם בדקו את התובע בדיקה פיזית ונתנו אישורי מחלה על סמך התרשמותם האישית, שלא כמומחה ביה"ד. הרופאים אינם מכירים היכרות אישית את התובע ואין להם עניין מיוחד בבדיקתו. המומחה מונה שלא בהסכמת התובע, ואף לא התאפשר לו לחקור את המומחה בחקירה נגדית. 8. לטענת הנתבע, אין הצדקה לתקופת אי כושר ממושכת כפי שאושרה לתובע, ויש לאמץ את חוו"ד מומחה ביה"ד ותקופת אי הכושר שאושרה על ידו. הכרעה 9. התובע נפגע ביום 8/3/06 מדיסק בידו. התובע פנה לביה"ח הלל יפה בחדרה, החתך נתפר, ולתובע ניתנה חופשת מחלה בת שבועיים. 10. לטענת התובע, פנה ביום 21/4/06 לאורטופד ד"א אמין פאר וזה אישר לו תקופת אי כושר מ- 22/3/06 ועד 15/5/06. הביקור לא נרשם במערכת הממוחשבת, והתובע הציג אישור ידני של ד"ר פאר מ - 21/4/06, רשום בלשון עבר, בו נכתב כי התובע "סבל מכאבים בכף היד והגבלה ביישור האצבע. מאשר בזה כי הנ"ל היה באי כושר עבודה מ - 22/3/06 עד 15/5/06". ד"ר פאר העיד בפנינו כי "יכול להיות שהייתה נפילה של המערכת באותו יום" ולכן הביקור אינו רשום במחשב. עוד הודה ד"ר פאר כי "אני בד"כ לא רושם באישור אם יש נפילת מחשב..." (עמ' 3 לפרוטוקול). ד"ר פאר העיד, בחקירה חוזרת, כי איבחן אצל התובע פצע אחרי פציעה ביד, במהלך ריפוי, הייתה לו הגבלה בתנועות האצבעות וכאבים. 11. על סמך אישורו של ד"ר פאר, הוציא רופא המשפחה, ד"ר יחיא מוחמד, תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ביום 18.6.06, לתקופה מ- 22/3/06 עד 15/5/06. בתעודה המקורית הוזן בטעות תאריך שגוי של מועד התאונה, 8/3/05, והמערכת הממוחשבת הכניסה על כן באופן אוטומטי גם אבחנות בגין תאונה אחרת שהייתה לתובע בתאריך (שגוי) זה. במהלך הדיון הציג התובע תעודה רפואית ראשונה מתוקנת בה נרשם מועד התאונה הנכון 8/3/06 והאבחנה המתאימה לפגיעה בה נפגע התובע במועד זה. 12. על פי התיק הרפואי, ביום 14/3/06 ביקר התובע אצל ד"ר מוחמד יחיא ואז נרשם : "תאריך התאונה 6/3/06". בתלונות נרשם: "עדיין רגישות וכאבים מעט אודם. אין הגבלה בתנועות". עפ"י התיק הרפואי, במועד זה ניתן אישור - תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מתאריך 6/3/06 ועד 21/3/06. 13. ביום 22/3/06 ביקר התובע אצל ד"ר יחיא בגין תלונות אחרות (כאבי גרון, אודם בלוע) לא התלונן על הפגיעה בידו ולא ביקש הארכת תקופת אי הכושר שהסתיימה. 14. עפ"י חוו"ד ד"ר אנג'ל הנסמכת על התיק הרפואי, ביום 14/3/06 נרשם כי יש רגישות ומעט אודם וכי אין הגבלה בתנועה. אין תיאור פגיעה בסטרוקטורה עמוקה או סיבוך כלשהו לפגיעה. החלפות חבישה בוצעו ע"י האחות בקופ"ח עד 16/3/06 ולאחר מכן התובע לא קיבל כל טיפול אחר. גם בביקור אצל האורטופד ד"ר פאר לא הומלץ כל טיפול. 15. בניגוד לטענת התובע כי יש להעדיף את הרופאים המטפלים שאינם מומחים "מטעם", הרי שבתיק הרפואי נרשם תחת ביקור 18/6/06 (דף 27 לתיק הרפואי) : "מכתב מרופא אורטופד ד"ר אמין, היה בטיפול פרטי. אישר מנוחה עד 15/5/06". יתכן ורישום זה גם מסביר מדוע הביקור אצל ד"ר פאר אינו מופיע במחשב ומדוע נמסר לתובע מכתב ידני, שלא כמקובל אצל ד"ר פאר. 16. מעדיפים אנו את קביעת ד"ר אנג'ל, מומחה בית הדין, כי יש לאשר תקופת אי כושר בת 3 שבועות מהפגיעה, המתאימה לפציעה ולמהלך הטיפול בה. קביעת ד"ר פאר על הגבלה בתנועות, אינה מתיישבת עם הרישומים הרפואיים של ד"ר יחיא. הפסקת הטיפולים ביום 16.3.06 כפי שמציין ד"ר אנג'ל, ואי הארכת תקופת אי הכושר הראשונית שניתנה עד 21/3/06 מתיישבים אף הם עם קביעתו בדבר תקופת אי כושר סבירה של כ - 3 שבועות מהפגיעה. 17. לנוכח הרישום בתיק הרפואי, כי התובע נבדק אצל ד"ר פאר באופן פרטי, אי ההתאמה בממצאים בדבר קיומה של הגבלה בתנועות, העדר רישום ממוחשב של הביקור אצל ד"ר פאר ועדותו כי בד"כ אינו נותן אישורים ידניים כפי שנעשה במקרה זה, איננו מוצאים ליתן עדיפות לתקופת אי הכושר שקבע ד"ר פאר על פני זו של המומחה ד"ר אנג'ל. 18. נוסף על כך, האישור מיום 21/4/06 מנוסח בלשון עבר - "התובע סבל מכאבים"... היה באי כושר" אף על פי שתקופת אי הכושר ניתנת לעוד כ - 3 שבועות קדימה, ומבלי שמצויין כל טיפול עתידי נדרש. 19. לנוכח כל האמור, מעדיפים אנו קביעתו הניטראלית של מומחה בית הדין בחוות דעתו ובתשובות לשאלות ההבהרה, כי יש לאשר תקופת אי כושר של 3 שבועות מהפגיעה. התביעה מתקבלת על כן באופן חלקי כאמור. 20. הנתבע ישלם לתובע דמי פגיעה כחוק בגין תקופת אי הכושר. כמו כן, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 1600 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום. 21. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.תאונות (חתכים)ידייםביטוח לאומי