התנהלות צד התוקף מומחיותו של מומחה בית-משפט לאחר שנמצאה כ"רעה לו", נתפסת על ידי בית המשפט העליון כחסרת תום לב, ונקבע כי יש בה משום ניצול לרעה של הליכי משפט. ראו רע"א 4072/06 כהן הירשפלד בע"מ נ' יאסר אלחטיב (ניתן ב- 20.2.2007), שם השהה בעל דין טענה לפסילת מומחה בית משפט (מהטעם שהוא נגוע בניגוד עניינים). רק לאחר שניתנה חוות דעתו של המומחה. ראו דברי השופט אהרון מקובר בת.א. (פ"ת) 5192/00 זילכה נ' סבג (ניתן ב- 6.8.2007): "נוהג התפשט לאחרונה במקומותינו, שבאי כוח צדדים נוברים ובודקים באמצעים שונים, לרבות באינטרנט, לגבי אמירות שנאמרו או קביעות שנקבעו בהליכים משפטיים שונים בנוגע למומחים שונים, לרבות מומחים שמתמנים על ידי בתי המשפט. מי שעושה כן, צריך להתכבד ולעשות זאת לפני או בעת מינויו של המומחה, ולא לאחר שהמומחה התמנה ונתן כבר חוות דעת ולאחר שראה את חוות הדעת אם נוחה היא לו, או לאו. העלאת בקשה מעין זו לאחר קבלת חוות הדעת וראיית תוכנה, מעלה תחושה לא נוחה של טיעון מגמתי לפי נוחות בעל הדין ולפי טובת האינטרס הפרטי שלו, והיא מחייבת, על כן, משנה זהירות מצד בית המשפט". מומחה מטעם בית המשפטמומחה