הטענה העיקרית של המבקשת אשר הגישה בקשת התנגדות לביצוע השיק הינה טענת כשלון תמורה מלא ואי קיום ההסכם עמה ע"י הנפרעת, אשר על פיו נמסר השיק. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת כשלון תמורה מלא: 1. המשיב, שהוא תאגיד בנקאי, הגיש לביצוע כנגד המבקשת שיק שחולל ע"ס 80,300 ₪ ז.פ. 19/3/09 החתום בחתימת המבקשת ומשוך על חשבונה המתנהל בבנק מזרחי טפחות סניף פל-ים חיפה והרשום לפקודת חברת "מיטב חקלאות בע"מ (להלן: "הנפרעת") ומוסב למשיב (להלן: "השיק"). 2. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השיק וטענה, בין היתר, כדלקמן: א. המבקשת הינה אגודה שיתופית בע"מ העוסקת בשיווק תערבות וגידול להקות פרגיות לפיטום ואילו הנפרעת עוסקת, בין היתר, באספקת ציוד לולים וביצי רביה. ב. בין המבקשת והנפרעת שררו יחסי אימון מוחלטים לאור שנים רבות של פעילות עסקית משותפת. ג. בתחילת חודש ספטמבר 2007 הושג בעל פה ובלחיצת יד, הסכם בין המבקשת לנפרעת לפיו הנפרעת תספק למבקשת כ-2 מליון ביצי רביה במהלך חודש אוגוסט 2008 וכי תיערך התחשבנות סופית בין הצדדים לאחר אספקת הסחורות. הובהר בהתנגדות כי משך הזמן בין מועד כריתת ההסכם לאספקת סחורות הינו 9 חודשים, השווה למשך הזמן שעוברת להקת רביה מיום התחלת הפעלתה ועד למועד בו היא מטילה. ד. לפרעון הסחורות אשר עתידה היתה הנפרעת לספק למבקשת, סמוך אך בטרם מועד האספקה, מסרה המבקשת לנפרעת המחאות דחויות, בין היתר, השיק נשוא תיק זה, בסך כולל של 500,000 ₪, בהתאם למחיר 0.25 אג' לא כולל מע"מ לכל ביצה. ה. מאחר והנפרעת לא סיפקה למבקשת סחורות בכלל ובפרט לא במועד המוסכם, בוטל גם השיק נשוא התיק. ו. עפ"י ההצהרה עליה חתמה הנפרעת (נספח א' להתנגדות) המתייחסת אף למבקשת, הטעם לאי אספקת הסחורה הינו שהנפרעת נקלעה לקשיים כלכליים עקב מבצע עופרת יצוקה ובשל קשיים כלכליים אלה, סיחרה הנפרעת את ההמחאות חרף כשלון התמורה וההסכמות ולפיכך עומדת למבקשת טענת כשלון תמורה מלא של השיק. הנפרעת נתבקשה ע"י המבקשת לחתום על תצהיר בפני עו"ד בו תפורט השתלשלות הארועים, אלא שהנפרעת סירבה לאמור. ז. המבקשת טענה גם שהמשיב אינו אוחז בשיק כשורה וכי קיבל את השיק בחוסר תום לב, ולאחר כשלון התמורה, והשיק סוחר למשיב תוך ידיעת המשיב על כשלון התמורה והוא לא נתן תמורה בגינו. ח. בסעיף 15 להתנגדות המבקשת טענה שבשלב הדיון בהתנגדות יש לבחון אם המבקשת הראתה הגנה לכאורה בפני התביעה, וכי השאלה אם המשיב אוחז בשיק כשורה, אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בהתנגדות. בשלב מקדמי זה לא דנים האם המשיב אוחז כשורה, אם לאו. 3. המשיב הגיש תגובה להתנגדות בהתאם להחלטתי מיום 12/8/10 וטען כדלקמן: א. המבקשת איננה מפרטת ולו פירוט מינטימלי אודות העסקה הנטענת. כל מה שמפרטת המבקשת היא כי נכרת הסכם בעל פה ובלחיצת יד על אספקת סחורה בחודש 8/08 בסך של 500,000 ₪. ב. המבקשת איננה מפרטת כל הפרטים אודות ההסכם ותמוהה הטענה כי הסכם בסכום הנ"ל נערך בעל פה ללא כל אסמכתאות וכי המבקשת מסרה שיקים על הסך הנ"ל מבלי לקבל מהנפרעת מסמך בכתב או חשבונית או אישור. ג. המבקשת איננה מפרטת כמה שיקים נמסרו על ידה לנפרעת, באיזה סכומים ולאיזה תאריכים, וכך לא ניתן כלל לקשור את השיק לעסקה הנטענת. ד. המבקשת איננה מפרטת לענין כשלון העסקה הנטען, מתי נודע לה הדבר ומתי פעלה לביטול השיקים, מה עלה בגורל יתר השיקים ולא צירפה טופס בקשת ביטול השיקים. ה. המבקשת לא צירפה ולו ראשית ראיה או הוכחה כי השיק הינו חלק מהעסקה הנטענת, אף לא באמצעות הצגת הפירוט המלא או תצהיר מטעם הנפרעת. ו. המבקשת לא עמדה בנטל הפירוט ולא פירטה את גרסתה בפירוט הנדרש עפ"י הפסיקה. ז. השיק הינו תקין ושלם למראהו. המבקשת לא הביאה כל ראיה בדבר מועד מסירת השיק לנפרעת, המועד שבו בוטל או בוטל ההסכם. ח. השיק הינו סחיר והבנק הנסב הינו אוחז והמשיב לא ידע ולא היה עליו לדעת וכי איננו צד למערכת היחסים בין המבקשת לבין הנפרעת וכי קיבל את השיק מהנפרעת בתום לב והוא אוחז בו כשורה. 4. העלאת טענה מקדמית חדשה ע"י המבקשת בתחילת הדיון שהיה קבוע ליום 9/2/11: בתחילת הדיון בהתנגדות שהיה קבוע ליום 9/2/11, ב"כ המבקשת העלתה טענה חדשה שלא נטענה בהתנגדות לפיה ניתן כנגד הנפרעת צו פירוק והמשיב לא הגיש הוכחת חוב במועד שהסתיים ביום 20/11/10. ב"כ המבקשת טענה שלאחר הגשת ההתנגדות חלף המועד להגשת תביעות חוב כנגד הנפרעת והעדר הגשת הוכחת חוב מטעם המשיב מחזקת את הטענה שהמשיב למעשה לא נתן תמורה לנפרעת בגין ההמחאה וטענה שמי שמחזיק כשורה בהמחאה הוא מי שנתן תמורה בעדה. ב"כ המבקשת עמדה על טענתה המשפטית לפיה מאחר והנפרעת פורקה ומאחר והמשיב לא הגיש תביעת חוב בגין השיק, המשיב אינו יכול להמשיך בהליכים המשפטיים כנגד מושכת השיק. לטענתה, אם אין חוב של הנפרעת כלפי המשיב, הרי שהמשיב אינו יכול להגיש תביעה גם כנגד המבקשת. ב"כ המשיב התנגד להרחבת חזית וטען שראוי היה שהמבקשת תגיש בקשתה זו בעוד מועד ותפרט את טענותיה ותצרף את המסמכים הרלוונטיים על מנת שב"כ המשיב יוכל להיערך לטענה ולהגיב לה מבחינה עובדתית. בדיון הנ"ל הוחלט שב"כ המבקשת תמציא מסמכים רלוונטיים אודות פירוק הנפרעת וכי ב"כ המשיב יגיש את תגובתו בכתב ולאחר הגשת תגובתו, היא הועברה לתגובת ב"כ המבקשת אשר הוגשה. דיון והכרעה: דיון בטענה המקדמית: 5. המסקנה אליה הגיעה ב"כ המבקשת בתגובתה מיום 24/5/11 הסתכמה בכך: "משהמשיב לא הגיש תביעת חוב כנגד חברת מיטב, ופועל יוצא מכך אין לזכותו כל חוב חלוט כנגד חברת מיטב בגין ההמחאה נשוא תיק ההוצל"פ ו/או בכלל, הרי שבוודאי אינו הוא יכול להמשיך ולנקוט בהליכים כנגד המבקשת בגין חוב לכאורי של חברת מיטב". המסקנה הנ"ל זהה לטענה של אי מתן תמורה ע"י המשיב לנפרעת בגין השיק, טענה שאין לבררה בשלב הדיון בהתנגדות לביצוע השיק ובוודאי לא בטרם תחילת הדיון בהתנגדות. עניין מתן תמורה ע"י המשיב לנפרע בגין השיק הוא אחד היסודות של הענקת מעמד למשיב של "אוחז כשורה בשיק". בסעיף 15 של ההתנגדות ב"כ המבקשת ציינה, באותיות מודגשות ומתחת נמתח קו עבה רציף, את ההלכה וציינה כדלקמן: "הלכה היא כי: בשלב ההתנגדות יש לבחון האם המבקשת הראתה הגנה לכאורה בה יכולה היתה להתגונן בפני התביעה של הנפרע אשר נטל ממנה את השיק וכי השאלה אם המשיב הוא אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת דיון בהתנגדות בשלב מקדמי זה לא דנים האם המשיב אוחז כשורה אם לאו". (ההדגשה במקור - נ. מוראני). אם זו ההלכה הפסוקה, הרי אין כל רלוונטיות בשלב זה של הדיון לשאלה אם המשיב נתן תמורה לנפרעת בגין השיק או לא. יוצא, שאם יתברר שלא עומדת למבקשת הגנה של ממש כנגד הצד הקרוב שלה (הנפרעת) והיא חייבת עפ"י השיק כלפי הנפרעת, אי מתן תמורה ע"י המשיב לנפרעת עבור השיק אינו פוטר את המבקשת מתשלום חובה עפ"י השיק למשיב והיחסים בין הנפרעת לבין המשיב יוסדרו ביניהם בהליכים אחרים, או בהסכמות אחרות. המבקשת אינה יכולה להיבנות מהיחסים שבין הנפרעת לבין המשיב בכדי לפטור את עצמה מחובה ומהתחייבותה עפ"י השיק לנפרעת. על המבקשת קודם להראות שיש לה הגנה כלפי הנפרעת ואם לא תצליח בכך, הרי אין לה הגנה אף כלפי המשיב. מה שנכתב בסעיף 22 להחלטתי בתיק 33126-09-10 שעליו מסתמכת ב"כ המבקשת אינו רלוונטי לענייננו. שם צויין במפורש שהחייבים עפ"י תיק ההוצל"פ הינם חייבים ביחד ולחוד (כעושי השטר) וכל תשלום המבוצע ע"י מי מהחייבים משפיע על חובם של החייבים האחרים. סיכומו של דבר, בית המשפט אינו אמור להכריע בשלב זה בטענה המקדמית והיא אמורה להיות נידונה בשלב מאוחר יותר, בשלב המשפט עצמו, במידה ותינתן למבקשת רשות להתגונן בפני בקשת הביצוע. דיון בהתנגדות: 6. לאחר שעיינתי בבקשת הביצוע, בשיק ובהתנגדות, אני מחליט לדון בהתנגדות על יסוד הבקשה ומבלי להיזקק לחקירת המצהיר וזאת מכח סמכותי עפ"י הוראת תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984. 7. הטענה העיקרית של המבקשת הינה טענת כשלון תמורה מלא ואי קיום ההסכם עמה ע"י הנפרעת, אשר על פיו נמסר השיק. 8. גרסת המבקשת, כפי שהובאה בהתנגדות מעלה שאלות ותהיות רבות כגון: א. איך יתכן שעסקה כגון העסקה המתוארת ובהיקף כזה נעשתה בעל פה ובלחיצת יד?! ב. המבקשת לא פירטה בהתנגדותה מועדים רלוונטיים כמו מועד מדוייק של עריכת העיסקה, כמה שיקים דחויים נמסרו ע"י המבקשת עפ"י ההסכם ולאיזה מועדים ומה סכום כל אחד מהם. ג. אם השיק הינו ע"ח עסקה בסך 500,000 ₪ מדוע הסכום של השיק הוא 80,300 ₪ ולא סכום עגול של 80,000 ₪. ד. אם השיק הינו עבור עסקה עתידית ואמורה להתקיים כעבור 9 חודשים מיום עריכתה, מדוע המבקשת הוסיפה בשיק את המילה "לפקודה" כאשר בהדפסה המקורית המילה הנ"ל אינה מופיעה. ה. המבקשת לא צירפה להתנגדותה מסמכים כלשהם הקשורים לעסקה, קבלות, חשבוניות, הוראות ביטול שיקים, התכתבויות בין הצדדים, הודעה על ביטול ההסכם ועוד. ו. הנספח א' שצורף לכתב ההתנגדות אינו מזכיר כהוא זה את שמה של המבקשת ואינו מתייחס לשיק נשוא התיק באופן ספיציפי!! המסמך אינו נושא תאריך ומתייחס למונח "מושכת" ללא פירוט שמה וכתובתה, והוא מופנה "לכל מאן דבעי" ולא למבקשת!!! ז. גירסת המבקשת, כפי שפורטה בהתנגדות, אינה מבוססת על כל הגיון כלכלי או עסקי. 9. לאור האמור לעיל, סיכויי ההגנה של המבקשת כנגד ביצוע השיק נגדה הינם קלושים. 10. על אף זאת, אין לנעול את שערי בית המשפט כנגדה בשלב מקדמי כזה ויש לתת לה את יומה בית המשפט. 11. תוך הפעלת שיקולי איזון בין האינרטסים, אני מחליט לתת למבקשת רשות להתגונן בפני בקשת הביצוע בכפוף לכך שהיא תפקיד בקופת בית המשפט סך של 25,000 ₪ וזאת תוך 40 יום מיום קבלת העתק מהחלטה זו, שאם לא כן, ההתנגדות תידחה והמבקשת תחוייב בהוצאות. 12. הוצאות הבקשה יוטלו ע"י בית המשפט אשר יכריע בתיק העיקרי ועפ"י שיקול דעתו. כשלון תמורה