יסוד ההתרשלות

מהו יסוד ההתרשלות ? עוולת הרשלנות המוגדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובעת שלושה יסודות לקיומה של העוולה: התרשלות קרות הנזק קשר סיבתי בין ההתרשלות ובין קרות הנזק יסוד ההתרשלות פורש בפסיקה ככזה המורכב משני נדבכים: קיומה של חובת זהירות כלפי הניזוק הפרתה של חובה זו. בהתייחס למושג חובת הזהירות והשינויים שחלו בפסיקה במהלך השנים ביחס למבחנים להוכחתה נקבע בע"א 1617/04 כים ניר שירותי תעופה בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ (לא פורסם, 29/06/08) כך: "הגישה הרווחת בפסיקה מכירה בשני שלבים בבחינת קיומה של חובת הזהירות. במסגרת השלב הראשון, נבחן קיומה של חובת זהירות מושגית, אשר ביסודה השאלה האם המזיק, כאדם סביר, היה צריך לצפות את התרחשות הנזק. ההנחה לעניין זה הינה כי נזק הצפוי מבחינה טכנית-פיזית הינו צפוי גם מבחינה נורמטיבית, אלא אם קיימים שיקולים של מדיניות משפטית השוללים את ההכרה בחובה זו. במסגרת השלב השני, נבחן קיומה של חובת הזהירות הקונקרטית, בגדרה נבחנות נסיבות המקרה שבין המזיק לניזוק הספציפיים (ראו למשל: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113 (1982), להלן: עניין ועקנין; ע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות, פ"ד מז(1) 802 (1993). כן ראו מהעת האחרונה: ע"א 5586/03 פרימונט נ' פלוני, סעיף 8 לפסק דיני (, 29.3.2007)). לפי גישה אחרת שהובעה בפסיקה, אין להבחין בין חובת הזהירות המושגית והקונקרטית, אלא יש לבחון את השאלה כמקשה אחת (ראו למשל: ע"א 10083/04 גודר נ' המועצה המקומית מודיעים, סע' 7 לפסק דינו של השופט ריבלין (, 15.9.2005); ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, 408 (2004), להלן: עניין דורנבאום; ע"א 10078/03 שתיל נ' מדינת ישראל, סע' 17-15, 31-30 לפסק דינו של השופט לוי (, 19.3.2007), להלן: עניין שתיל). גישה זו באה לידי ביטוי בפסק הדין בע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45 (1994) (להלן: עניין לוי), שם נקבע כי חובת הזהירות תוכר בהתקיים שני יסודות: האחד, יסוד של "שכנות" או "קרבה"; השני, מסקנה שיפוטית לפיה צודק, סביר והוגן שתוטל חובת זהירות. בגדרו של היסוד הראשון נבחנת הזיקה בין המזיק לניזוק - אשר יכול ותהיה זיקה משפטית, פיזית, זיקה מכח הסתמכות ועוד - היוצרת את חובת הזהירות. בגדר היסוד השני נשקלים שיקולי מדיניות שיפוטית שונים (עניין לוי, בעמ' 70-66. ראו גם עניין דורנבאום, בעמ' 409-408)". ברע"א 5277/08 עזבון המנוח אמיר אליקשווילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28/07/09) התייחס בית המשפט לשינוי המגמה ביחס למבחן חובת הזהירות, אשר מתמקד בנסיבות המקרה הפרטני ובשאלות של מדיניות משפטית העולות ממנו. על אף שלא הכריע בדבר עדיפות למבחן זה או לקודמו, ציין בית המשפט כי על פי גישה זו על בית המשפט לפעול כדלקמן: "ראשית לבחון את ההתנהגות שנטען כי הביאה לנזק, בכדי למצוא האם מדובר בהתנהגות שאיננה סבירה, ורק לאחר מכן לבחון האם קיימת חובת זהירות שההתנהגות האמורה היוותה הפרה של סטנדרט ההתנהגות הנדרש ממנה" (פסקה 13 לפסה"ד ופס"ד הנזכרים שם). רשלנות