כניסה לדירה לצורך פינוי מטרד תברואתי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כניסה לדירה לצורך פינוי מטרד תברואתי: בפני ערעור שהוגש על החלטת כב' השופטת קמיר ויס שניתנה ביום 25/8/2010, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת להחזרת חפצים ומטלטלים, עוד במסגרת ההחלטה קיבל בית משפט קמא נימוקי המשיבה בתיק חע"ק 20359-09-09 וזאת ללא קיום דיון בבקשה להחזרת חפצים שנלקחו ונעלמו מדירת המערערת על ידי עובדי המועצה. הערעור גופו הוגש ביום 7/12/2010 יחד עם בקשה למתן אורכה להגשת ערעור. במסגרת הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מציינת המבקשת כדלקמן: 1. ביום 18/3/2010 הורשעה המבקשת בעבירות לפי חוק העזר למועצה מקומית גני תקווה (מניעת מפגעים ושמירה על הסדר והנקיון) התש"ס-2000, וביום 23/3/2010 ניתן צו המורה על כניסת המשיבה לדירת המבקשת ובמידת הצורך לפנות מטרדים תברואתיים. עוד נטען, כי המבקשת לא היתה מיוצגת בהליך זה בבית משפט קמא ועל אף שלא הודתה בעבירות, הורשעה. 2. המבקשת משוכנעת כי קיים סיכוי רב שתזכה בערעור, זאת מאחר והמשיבה לא התייחסה להחלטת בית המשפט המורה למשיבה ביום 16/5/2010 לשלוח תגובה לבקשת המערערת מיום 14/4/2010 בדבר החזרת החפצים שנלקחו ו/או הועלמו ע"י עובדי המועצה. 3. ביום 22/7/2010 הגישה המערערת בקשה דחופה להחזרת החפצים, בית משפט קמא הורה ביום 25/7/2010 למשיבה להגיב לבקשה להחזרת חפצים. התגובה הוגשה ביום 9/8/2010, בתגובה התייחסה המשיבה לאורח חיי המערערת והעלתה טענות אחרות שאינן רלבנטיות לבקשה להחזרת חפצים. ביום 25/8/2010 קיבל בית משפט קמא נימוקי המשיבה ודחה בקשת המערערת להחזרת החפצים. 4. לאור השלכת כל חפצי המערערת לאשפה, וכתוצאה מהליך אחר שהתנהל כנגד המערערת (המערערת לא מציינת מהו ההליך, מה מספרו, באיזה בית משפט מתנהל, מה תוכן ההחלטה עליה מדובר בסעיף זה). לצורך הבטחת התחייבות חשבונות המערערת עוקלו יחד עם הדירה בה מתגוררת המערערת, כאשר הדירה עצמה שייכת לאחות המערערת. המערערת נותרה בטראומה נפשית ולא היה בידיה לשלם הוצאות כבדות משקל לצורך ייצוג משפטי. רק לאחרונה הצליחה המערערת לאסוף כוחותיה ועל כן מבוקש מבית המשפט ליתן אורכה למערערת. ב"כ המשיבה הגיבה בכתב לבקשה להארכת מועד וטענותיה כדלקמן: 1. ההחלטה נשוא הערעור ניתנה ביום 25/8/2010. בהליך זה המערערת היתה מיוצגת ע"י עורכת הדין אופיר. הערעור יחד עם הבקשה להארכת מועד הוגשו בחלוף 105 ימים ממתן ההחלטה נשוא הערעור. לא רק זאת, טוענת המשיבה כי אף הבקשה להחזרת החפצים שהוגשה ביום 22/7/2010, הרי זו הוגשה באיחור רב ממועד ביצוע צו בית משפט קמא בפועל. קרי ביום 8/4/2010. 2. הבקשה להארכת מועד אינה מגובה במסמכים. מדובר בפסק דין חלוט והמערערת מעלה שוב ושוב טענות שנידחו הן על ידי בית משפט קמא והן בערעור. לגופו של עניין דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור להידחות מטעמים כדלקמן: 1. הערעור שהוגש בגינו הבקשה להארכת מועד הינו ערעור על החלטה הדוחה בקשה להחזרת חפצים שנדחתה בבית משפט קמא כאמור ביום 25/8/2010. טבעה של החלטה זו אינה ברורה - נוכח קיומו של פסק דין חלוט שניתן בבית משפט קמא במרץ 2010 וערעור על הכרעת הדין וגזר הדין נדחה בבית משפט מחוזי מרכז (כב' השופט דותן) מיום 14/6/2010. 2. בית משפט קמא נתן צו מכח סעיף 25 וסעיף 145 לחוק העזר לגני תקווה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון התש"ס-2000, שעיקר המטרה לסלק בפועל אשפה ופסולת שנערמה בדירת מגורי המערערת (פסולת שכללה שקי אשפה, עיתונים רטובים הספוגים בצואה ושתן, אוכל חתולים עבש אשר יצרו ריח חריף בשטחים המשותפים של הבית המשותף בו היא מתגוררת, דהיינו, לא מדובר בצו לתפיסת חפצים, אלא סילוק אשפה, צו שבוצע בפועל ע"י המשיבה. 3. טענת המערערת כי לא היתה מיוצגת בבית משפט קמא בהליך העיקרי אין לה מקום ואין בה כדי לתרום לקבלת הבקשה להארכת מועד. טענה זו חזרה ונשנתה בפני כב' השופט דותן במסגרת הערעור על פסק הדין שניתן ב-18/3/2010 ונדחתה על ידו בזו הלשון: מעיון בפרוטוקול הדיון בפני בית משפט קמא (ישיבת 10/3/10 עמ' 3 לפרוטוקול) עולה כי בית משפט קמא לא התעלם מזכויותיה של המערערת. בית משפט קמא ציין כי נעתר לבקשות המערערת ודחה פעמיים את מועד דיון ההוכחות תוך שהבהיר לה כי הדיון הקבוע ליום 10/3/10 לא ידחה פעם נוספת. משום כך, לא נעתר בית משפט קמא לבקשת המערערת לדחות את הדיון פעם נוספת על מנת לשכור שירותי עו"ד, ובדין עשה כן, לאחר שכדבריו האפשרות לשכור שירותי עו"ד ניתנה לה, אולם היא לא ניצלה אותה. כאמור, לא פעם אחת אלא פעמיים נדחה מועד ההוכחות בבית משפט קמא, ואינני סבור שבית משפט קמא טעה בכך שהחליט לא לדחות את הדיון פעם שלישית". 4. עיון בערעור מלמד כי סיכויי הערעור נמוכים אם בכלל, שכן מדובר בביצוע צו שיפוטי לאחר מתן הכרעת דין וגזר דין שבוצע ביום 8/4/10, ערעור על פסק הדין נדחה ביום 14/6/2010 בבית משפט מחוזי מחוז מרכז. במסגרת הערעור מעלה המערערת טענות נוספות שאינן רלבנטיות כלל לבקשה להחזרת חפצים שהוצאו בצו שיפוטי ביום 8/4/10, כמו פעולות נוספות שביצעה המשיבה להסרת מפגעים נוספים לאחר המועד הנקוב, שיצרה המבקשת ביום 17/8/10. בנסיבות אלה יש לומר כי אין לערעור סיכויי הצלחה. מתוך כל המסמכים שהוצגו בערעור אשר צורף לבקשה להארכת מועד, ניתן ללמוד כי כל שביקשה המשיבה היה להסיר מפגעי אשפה ופסולת, טינופת, שהכל יחד העלו צחנה נוראית כפי שעולה מתוך עדות הגב' ברכה לברן, עו"ס מנהלת מחלקת שירותי רווחה במועצה, הרי שמביתה של המערערת עלה ריח של בשר מקולקל: "סירים לא ראו בכלל שזה סיר, לא ראו גז, המטבח מלא צלחות עם שיירי אוכל, מלא חתולים הסתובבו בתוך הבית" (מתוך הכרעת הדין) ואכן המפגעים הוסרו בפועל. מתוך תשובת המשיבה אני למדה כי הצו בוצע בליווי שוטר ממשטרת ישראל, פקחי המשיבה, עובדי נקיון אצל המשיבה, הפעולות תועדו בתמונות ובסרטוני וידיאו. חלק מהתמונות הוצג לבית המשפט במהלך הדיון. הנראה בתמונות מתיישב עם עדות העו"ס הגב' ברכה לברן ועם עדות עד תביעה מס' 1 גב' יעל לקסמן. 5. המערערת בבקשה להארכת מועד מפרטת הסיבה לאי הגשת הערעור במועד כפי שפורטו ברישא להחלטה זו, אלא שאף לא טענה אחת משלל הטענות אינן מגובות במסמך כלשהוא ממנו עולה חוסר יכולת כלכלית ו/או עיקולי חשבונות ו/או עיקול על דירה, ועל כן אין לקבל טענותיה לעניין חוסר היכולת להגשת הערעור. זאת ועוד, בהליך שעניינו בקשה להחזרת חפצים היתה המערערת מיוצגת ע"י עו"ד אופיר שבוודאי מודעת למועדי הגשת ערעור. לסיכום - לאור כל האמור לעיל לא מצאתי להאריך המועד להגשת הערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 25/8/2010. נוכח כל האמור לעיל מצאתי להטיל הוצאות על המערערת לטובת המשיבה בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.מטרדכניסה לדירהתברואהמקרקעיןפינוי