קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מורה בבית ספר שקיבל התקף לב: רקע כללי 1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באוטם שריר הלב בו לקה ביום 4/3/08 כפגיעה בעבודה וזאת לאחר שיום קודם, ביום 3/3/07, במסגרת תפקידו כמורה בביה"ס התערב לסיומה של קטטה שפרצה בין תלמידים דבר המהווה, לטענתו, אירוע חריג בעבודתו. תביעת התובע לנתבע נדחתה בנימוק כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי שהביא להתפתחות המחלה ביום 4/3/07, בנימוק כי לא הוכח מבחינה רפואית קשר סיבתי בין המחלה והאירוע הנטען וכי המחלה נובעת ממחלה טבעית שהשפעת העבודה על הופעתה, אפילו הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. על כך הוגשה התביעה שבפנינו. עיקר טענות הצדדים 2. לטענת התובע, מורה במקצועו, ביום 3/3/07 בסביבות השעה 11:30, במהלך הפסקה בין השיעורים, התחוללה קטטה המונית בין תלמידי ביה"ס לתלמידי בי"ס סמוך וזאת בכניסה לביה"ס. התובע ניגש להפריד בין הניצים והפרדה זו לוותה בדחיפות, קללות, גידופים וצרחות חריגים ובלתי רגילים מצד התלמידים. לטענת התובע, מייד לאחר מכן חש בכאבים בחזה שנעשו חזקים ובלתי נסבלים, הודיע על כך למנהל בית הספר וזה המליץ לו להפסיק עבודתו וללכת הביתה. חרף האמור, סיים התובע את יום העבודה ונסע לביתו. לטענת התובע מצבו הלך והחמיר עד שבבוקר למחרת פנה לטיפול רפואי, הופנה לביה"ח ושם אובחן כמי שלוקה בליבו, ואושפז. להוכחת אירוע התאונה וחריגותה הגיש התובע תצהיר של מנהל ביה"ס ושל מורה נוסף שבא להפריד בין התלמידים המתקוטטים באותה הקטטה ואלה נחקרו בפנינו. 3. לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח אירוע חריג בעבודתו ביום 3/3/07. אירוע הקטטה אינו מתועד במסמכים הרפואיים ובטופס 250. הקטטה הסתיימה תוך זמן קצר, לא דווחה למשטרה או לגורם כלשהו ואין בה משום אירוע חריג ביחס לשאר הקטטות שהתרחשו בבית הספר. עוד טוען הנתבע, כי על פי התיעוד הרפואי התובע מסר ביום 4/3/07 כי הינו סובל מכאבים מבוקר הקבלה בביה"ח, כאבים שהעירו אותו משנתו בבוקר קבלתו. התובע לא מסר כי כאביו החלו יום קודם- ביום האירוע הנטען- 3/3/07. לטענת הנתבע יש לדחות התביעה בשלב העובדתי ולחילופין, למנות מומחה יועץ רפואי. האם אירע לתובע אירוע חריג בעבודתו ביום 3/3/07? 4. לאחר ששקלנו הראיות שבאו בפנינו ע"י התובע, לא הרים התובע הנטל לשכנענו כי התרחש אירוע חריג בעבודתו ביום 3/3/07. להלן נפרט טעמינו. 5. הקטטה אינה מוזכרת באף לא אחד מן המסמכים סביב מועד האירוע. בכל פניותיו של התובע לקבלת טיפול רפואי מיום 4/3/07 ואילך לא מופיע אירוע הקטטה כגורם להופעת הכאבים. אפילו בתעודה הרפואית הראשונה שהוצאה ביום 30/3/07 מצויין בתיאור התאונה: "עומס עבודה והרגשת לחץ בקדמת החזה". אין אזכור לאירוע תאונתי כלל או לאירוע הספציפי של הקטטה בפרט. התובע לא נתן הסבר המניח את הדעת לעובדה כי בשום מקום לא ציין כי כאביו החלו מייד לאחר הפרדת התלמידים בקטטה. 6. במכתב שהוציא מנהל ביה"ס ביום 12/3/07 למפקח ביה"ס ולגורמים נוספים במשרד החינוך (נספח א' לתצהיר המנהל) גם כן לא מצויינת קטטה אותה נחלץ התובע להפריד ביום 3/3/07 טרם הופעת הכאבים. 7. בטופס 250 שמילא אותו מנהל בהמשך צויין בתיאור התאונה: "הנ"ל הרגיש בכאבים עזים בחזהו ופנה אלי והודיע לי על הכאב וביום ראשון 4.3.07 עבר ניתוח סינתור" (כך במקור). אין כל אזכור לאירוע חריג או קטטה כלשהי. 8. אם אכן התרחשה קטטה כה חריגה כפי שטוען התובע ועדיו, ומייד בעקבותיה חש התובע כאבים עזים בחזה והועבר לביתו, סביר כי אירוע זה מוצא היה ביטוי ולו בחלק מן התיעוד הנוגע לעניין. היעדר איזכור האירוע ללא מתן סיבה מניחה את הדעת אינו תומך בטענת התובע בדבר קיומו של אירוע ובפרט אירוע חריג. 9. מעדויות התובע ועדיו התרשמנו לצערנו, כי קטטות אינן אירוע חריג עמו נדרש צוות ביה"ס והמורים להתמודד. 10. התובע הודה כי מתרחשות קטטות אולם טען שקטטה זו הייתה מיוחדת בכך שהשתתפו בה הרבה אנשים, היו קללות ודחיפות, והשתתפו גם תלמידים מבוגרים יותר מבי"ס סמוך. 11. העד מר נימר זבידאת הודה מפורשות כי קטטות הן דבר שבשגרה, לרבות קטטות עם הרמת ידיים. קטטות כוללות קללות, הרמת ידיים, צעקות, ורדיפה של תלמידים אחד אחרי השני. לפעמים משתתפים 2, 5 תלמידים, לפעמים 10 ולפעמים 20. בקטטה המדוברת השתתפו 10,15,16 תלמידים. לעיתים יש צורך בעירוב ההורים או דיווח למשטרה, מה שלא נעשה במקרה זה. מר נימר הודה כי במקרים אחרים תמיד הוא מתערב אלא שבמקרה זה הוא נפגע ונפל כתוצאה מהתערבותו, ובכך מתבטאת מבחינתו חריגות הקטטה. עקב נפילתו הלך כל אחד מהתלמידים לדרכו והסתיימה הקטטה. בניגוד לאמור בתצהירו, הודה מר נימר בחקירתו כי כלל לא ראה את התובע במהלך הקטטה וכי רק לאחר שהתובע נעדר מהעבודה נאמר לו כי סיבת ההיעדרות היא הקטטה. 12. גם מנהל בית הספר הודה כי קטטות הן דבר שבשגרה וכי המורים מתערבים ומפייסים בין התלמידים. במקרה זה הקטטה היתה 2-3 דקות ואח"כ התפזרה. חריגות הקטטה בעיניו היתה בהתגודדות של מס' תלמידים גדול, בצעקות, צרחות ומכות עם תלמידי ביה"ס התיכון. חרף האמור והטענה כי מדובר בקטטה חריגה, לא נטען ע"י המנהל כי יצא כדי לסייע בהפרדת המתקוטטים. 13. מהעדויות לעיל לא שוכנענו כי מדובר היה באירוע חריג. המדובר בקטטה בה השתתפו מס' תלמידים שאינו גדול מקטטות אחרות, היא נמשכה פרק זמן קצר וסממניה היו צעקות, דחיפות וכד' כבכל קטטה אחרת. אף העובדה כי מנהל ביה"ס לא מצא לנכון לצאת ולסייע מעידה כי לא מדובר היה במקרה חריג וזה אכן לא תועד בכל דיווח או מסמך שהוא. להבדיל ממקרים אחרים, בקטטה זו לא ננקטו צעדים כגון עירוב הורים או משטרה, דבר שמעיד אף הוא כי לא מדובר היה במקרה חריג. 14. כפי שקבענו לעיל, אין בעדויות העדים לסייע לתובע בהוכחת האירוע החריג. זאת ועוד, מעדויות המנהל ניכר היה כי מבקש הוא לסייע בידי התובע בתביעתו. המנהל טען כי התובע סבל מכאבים בחזה ופונה לביתו. המנהל לא ידע להסביר מדוע אם כך לא הציע להזמין לתובע אמבולנס. במסמכים הרפואיים מצויין כי הכאבים החלו ביום 4/3/07 בבוקר כפי שנפרט להלן. המנהל טען כי הוא בטוח שהתובע פונה לביתו ע"י אחד המורים בעוד שהתובע עצמו העיד כי נסע הביתה בסוף היום בכוחות עצמו. עד התובע מר נימר הודה כי לא ראה את התובע בקטטה ואף לא שמע מפיו כי אינו חש בטוב. התיעוד הרפואי 15. התיעוד הרפואי אינו תומך בגרסת התובע בפנינו בדבר מועד הופעת הכאבים בסמוך לאחר הקטטה ובקיומה של הקטטה. 16. התובע פנה לקופ"ח ביום 4/3/07 בשעה 9:30 בבוקר והתלונן על כאב בקדמת החזה ללא קוצר נשימה. הביקור נרשם כביקור רגיל. התובע הופנה לחדר המיון. בתעודת חדר המיון נרשם כי התובע "התעורר בבוקר עם כאבים בחזה, ללא תופעות נוספות.." בדיווח הסיעודי נכתב: "בן 40, הופנה למיון מקופת חולים בעקבות כאבים בחזה מהבוקר". בדו"ח ההעברה ממיון למח' הפנימית נרשם: "כאבים לוחצים בחזה מבוקר קבלתו". בקבלה לאשפוז במחלקה הפנימית נרשם כי הכאב החל היום. בדף המידע הסיעודי נרשם כי סיבת האשפוז היא "כאבים בחזה שהחלו היום בבוקר וגברו לקראת הצהריים". בקבלה למח' הקרדיולוגית ביום 5/3/07 נרשם כי סובל מכאבים בחזה מאתמול בבוקר (4/3/07). במעקב הרופא מ-5/3/07 נרשם כי הכאבים הופיעו בשנתו בבוקר ונמשכו מס' שעות. במסמכים אלה ובאחרים, אין כל תיעוד לגרסה כי הכאבים החלו ביום 3/3/07 או כי החלו לאחר ארוע חריג . 17. אין מדובר במסמכים שהם בגדר "מסמכים שותקים" בנוגע לקיום האירוע החריג. במסמכים הרפואיים שפורטו לעיל, ובאחרים, מתועדת גירסה העומדת בסתירה ברורה לגרסת התובע בנוגע לקיום האירוע החריג כגורם להופעת הכאבים עוד ביום 3/3/07. 18. לנוכח האמור, משלא שוכנענו באמיתות הגרסה בדבר התרחשותו של אירוע חריג בעבודת התובע ביום 3/3/07, דין התביעה להידחות כבר בשלב העובדתי. אין צו להוצאות. 19. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. דיני חינוךהתקף לב / אוטם שריר הלבבית ספרמורים