קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מנהל בית ספר שקיבל התקף לב: 1. התובע עתר בתביעה להכיר באירוע מיום 11/04/07 כפגיעה בעבודה: במועד האמור התעורר בין התובע, אשר שימש כמנהל בית ספר, לבין אחת המורות, ויכוח קולני נוקב ולא שגרתי ולטענת התובע הוא החל לחוש כאבים בחזה, קוצר נשימה, יובש בשפתיים וכאבים בכתף שמאל בסמוך לאחר אותו ויכוח, וכעבור שעות אחדות אושפז בבית חולים ועבר צינתור לב. 2. בפסק דין חלקי שניתן על ידינו ביום 21/01/2010 קבענו כי "התובע הרים את נטל ההוכחה בדבר קיומו של אירוע חריג בעבודתו ביום 11/04/07... " . לבחינת השאלה אם ישנו קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין מצבו הרפואי של התובע לאחריו, מונה מומחה-יועץ רפואי, פרופ' קרן אנדרי. 3. להלן יפורטו השאלות שנשאל המומחה הרפואי ע"י ביה"ד ותמצית תשובותיו: א. כיצד יש להגדיר או לכנות את המצב הרפואי-קרדיאלי שאובחן אצל התובע בעת קבלתו ואשפוזו בביה"ח "וולפסון" ביום 11/04/07? תשובת המומחה: ב- 11/04/07 התובע אובחן כסובל מכאבים בחזה, ללא דינמיקה אלקטרוקרדיוגרפית וללא עליה באנזים טרופונין. בהמשך, בעקבות ממצא של מבחן מאמץ חיובי הופנה לצינתור, בו נמצאה היצרות בענף משני של עורק כלילי, שטופל על ידי השתלת תומכון. אצל התובע לא אובחן במועד זה או בעת אישפוזיו ופניותיו הרבות לחדרי מיון לפני האירוע בעבודה או לאחריו אוטם חריף של שריר הלב. ב. האם ישנו קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ..., לבין מצבו הרפואי-קרדיאלי של התובע כפי שיוגדר בתשובה לשאלה א'? תשובת המומחה: בתוע קיננו גורמי סיכון למחלת לב כלילית... בנוסף לכך, היה לו סיפור משפחתי למחלת לב כלילית... על פי התיעוד הרפואי הרב, התובע סבל מכאבים בחזה, בלתי טיפוסיים לתעוקת לב, ופנה לטיפול פעמים רבות בשל כך, אך לא נמצא קשר בין מחושיו למאמצים... יש לציין כי גם לפני האשפוז מ- 11/04/07 התובע עבר צנתור כלילי ראשון ב- 16/01/2001 ללא ממצא של מחלת לב כלילית משמעותית. על סמך מכלול נתונים אלה, ניתן לקבוע כי לאחר האירוע מ- 11/04/2007 התובע לא לקה באוטם חריף של שריר הלב. הוא סבל מכאבים בחזה, בדומה לכאבים שפקדו אותו לפני וגם לאחר מועד האירוע החריג בעבודתו. אין כל ראיה לכך שהיה קשר בין הכאבים בחזה לאחר האירוע החריג לנגע הטרשתי אשר התגלה בצינתור שבוצע ב- 17/04/2007... אי לכך, לאחר ששקלתי את כל הנתונים העובדתיים והרפואיים שעמדו בפני, אני מגיע למסקנה כי לא קיים קשר בין האירוע החריג בעבודתו של התובע לנגע הטרשתי שהתגלה בעת אשפוזו ואשר טופל על ידי תומכון. סביר יותר כי הנגע הופיע על רקע גורמי הסיכון שקיננו בו... בתיעוד הרפואי מצויין גם אירוע של הופעת מחושים בעקבות התרגשות בעבר, ויתכן וגם הפעם ההתרגזות גרמה לכאבים חולפים, אשר חלפו עד להגעתו לבית החולים ולא גרמו לנזק ללבו. ג. האם יש לומר שהאירוע החריג בעבודה החיש את בואו של המצב הקרדיאלי הנ"ל, שאלמלא התרחשותו של האירוע החריג בעבודה על השפעתו של הופעת המצב הקרדיאלי, אפילו היתה השפעה כזו, היתה פחותה בהרבה מהשפעת נתוניו האישיים של התובע (גורמי הסיכון שלו) - אם היו כאלה? תשובת המומחה: לאירוע החריג בעבודתו של התובע לא היתה כל השפעה על מחלתו הכלילית הקלה אשר התפתחה במהלך השנים ללא קשר לתנאי עבודתו, על רקע גורמי הסיכון שקיננו בו. כמו כן לאירוע בעבודה לא היתה כל השפעה על כאבים בחזה מהם סבל במשך שנים רבות לפני האירוע החריג וגם המשיך לסבול לאחר האירוע החריג בעבודתו, מבלי שלקה באוטם שריר הלב לפני האירוע החריג בעבודה ולאחריו. אי לכך, האירוע בעבודה לא החיש את בוא המצב הקרדיאלי על התובע. לא היתה לו כל השפעה על מהלך מחלתו לפני האירוע החריג בעבודה ולאחריו. אם כן, השפעת האירוע היתה פחותה בהרבה מהגורמים האישיים אשר קיננו בתוע. 4. לאחר שעיינו בכל החומר שבתיק, בתשובותיו וחוות-דעתו של המומחה הרפואי ובסיכומי הטענות של הצדדים, אנו פוסקים כדלקמן: א. חוות דעתו ותשובותיו של המומחה הן חד משמעיות, קוהרנטיות ומנומקות כדבעי, תוך ביסוסן על פי התיעוד הרפואי המלא של התובע, שהועבר לעיונו של המומחה. ב. המומחה קבע כי לא זו בלבד שהתובע לא לקה באוטם שריר הלב לאחר האירוע החריג בעבודה, אלא שגם הכאבים בחזה שעליהם התלונן התובע, היו תופעה ממנה סבל שנים רבות לפני האירוע החריג בעבודה ואף בתקופה שלאחר האירוע הנ"ל ולאירוע בעבודה לא היתה כל השפעה על כאבים בחזה והאירוע אף לא החיש את בוא המצב הקרדיאלי של התובע. עוד קבעה מומחה כי סיבת הכאבים בחזה (שעליהם הרבה התלונן התובע לפני מועד האירוע החריג וגם לאחריו) - אינה ברורה. על כל האמור לעיל יש להוסיף גם את קביעתו של המומחה כי "השפעת האירוע היתה פחותה בהרבה מהגורמים האישיים אשר קיננו בתובע". כמו כן קבע המומחה כי "לא קיים קשר בין האירוע שהתגלה בעת אשפוזו ואשר טופל על ידי תומכון. סביר יותר כי הנגע הופיע על רקע גורמי הסיכון שקיננו בו ". ג. לאור כל האמור לעיל ועפ"י חוו"ד המומחה הרפואי, אנו קובעים כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת תביעתו להכיר במצבו הרפואי-קרדיאלי לאחר האירוע החריג בעבודתו - כפגיעה בעבודה ועל כן התביעה נדחית. ד. אין צו להוצאות. דיני חינוךהתקף לב / אוטם שריר הלבבית ספרמנהל בית ספר