נישואים לפני חוק יחסי ממון

הלכת השיתוף אינה חלה בין בני זוג אשר חוק יחסי ממון חל עליהם. הגם שכך, יכול ומכח הוראות דין שונות, יכול ויוכח לגבי נכס ספציפי כוונת שיתוף ספציפית בין בני הזוג (ע"א 1915/91 יעקובי נ. יעקובי פ"ד מט(3) 29). הכלל הינו כי נכסים אשר הינם בבעלות אחד מבני הזוג, אינם נכסים משותפים ועל כן על הטוען אחרת, נטל ההוכחה. לכל האמור יש להוסיף את אשר נקבע בע"א 4374/98 עצמון נ. עו"ד אורי רפ . באותה פרשה הגם שבני הזוג נשאו טרם חוק יחסי ממון, נקבע כי רשאים בני זוג להסכים על הפרדה בנכסים ספצפיים באופן שהבעלות בהם תהא לאחד מבני הזוג, יהיה המניע אשר יהיה, גם אם מדובר במניע של סיכון עתידי של ירידה לנכסים אלו מצד נושים. די בהסכמה שכזאת לסתור את חזקת השיתוף. וכפי שצויין שם "כללים אלה המאפשרים לבני הזוג ליתן ביטוי מעשי לרצונם ההדדי ולבחירתם ליצור הפרדה רכושית ביניהם, אינם סותרים את הלכת השיתוף, כי אם מתקיימים לצידה..." (פיסקה 11). יתר על כן "מקום ברורה כוונתם זו של שני בני הזוג ליצור הסדר קנייני מעין זה, אין מוטלת עליהם עוד החובה להציג "הסבר" צידוק או מניע סביר לרצונם זה... גם כאשר יצירת ההפרדה ברכוש והעברת הבעלות בו נבעו מרצון של בני הזוג לחסן מבעוד מועד נכסים אלו מפני נושי החיייב..." (פיסקה 14). בנוסף ראו רע"א 2071/00 פקיד שומה ת"א 3 נ. אינגביר פ"ד נה(3) 189, אודות הנדרש להוכחת סתירת חזקת בעלות כתוצאה מרישום. נישואין / חתונהיחסי ממון