עובד שכיר או קבלן עצמאי

קביעת מעמדו של אדם כעובד או כקבלן עצמאי נעשית על פי מבחנים שונים ויישום התשתית העובדתית, בחינת מכלול הסממנים והעובדות הנותנים לבית הדין תמונה כוללת (דב"ע מח/137-3 אדר - פרסום מלניק בע"מ, פד"ע כ עמ' 60. דב"ע נד/238-3 ד"ר בן-דוד - המועצה המקומית מרחבים, פד"ע כח 461). עיון בפסיקת בתי הדין לעבודה מורה כי בתי הדין נוקטים בקביעת מעמדו של אדם ב"מבחן מעורב", אשר בראשו מבחן ההשתלבות ובצידו אופיו של העיסוק, בידי מי הכח לשכור, לפטר, הכפיפות, צורת ניכוי מ"ה, ביטוח לאומי ומע"מ, מיהו המספק כלי עבודה וכאשר אין כפות המאזניים נוטות לכיוון זה או אחר כיצד ראו הצדדים את היחסים שביניהם (דב"ע נב/158-3 יאיר - גליברמן, פד"ע כח 31). לפיכך, יישם בית הדין את המבחנים לעיל כשבראשם מבחן ההשתלבות על התשתית העובדתית שהוצגה בפניו. המבחן העיקרי לבחינת מעמדו של התובע הינו כאמור מבחן ההשתלבות, מבחן אשר שתי פנים לו: פן חיובי ופן שלילי. הפן החיובי - לפיו קיים מפעל יצרני לשירותים או אחר שניתן להשתלב בו ושהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל ושהמבצע את העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל (דב"ע נה/5-2 דעבול - מדינת ישראל, פד"ע כט 481). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עובד שכיר או קבלן עצמאי - יחסי עובד מעביד: 1. זוהי תביעה בה מבקש התובע מבית הדין לחייב את הנתבעת בתשלום: פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנה, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה והפרשות לקופת גמל ולקרן השתלמות בצירוף פיצויי הלנה.   2. הרקע לתביעה א. הנתבעת הינה אגודה שיתופית רשומה כחוק בישראל וחברה בתנועת מושבי העובדים בישראל. ב. התובע שימש, לטענתו, כמזכיר הנתבעת במשרה חלקית בתקופה שמ-1/94 ועד 9/96. ההתקשרות בין הצדדים הופסקה ביוזמת הנתבעת בהודעה מיום 1.10.96. ג. במשך תקופת ההתקשרות בין הצדדים שולמו לתובע תשלומים כנגד המצאת חשבוניות על ידו. בסוף תקופת ההתקשרות עמד התשלום החדשי על סך 3,200 ₪ לחודש בתוספת מע"מ. ד. לטענת התובע במהלך עבודתו היה כפוף להוראות שקיבל מוועד הנתבעת; שעות עבודתו נקבעו על ידי הנתבעת; הוא היה חייב לאשר את חופשותיו עם הוועד; בימים בהם עבד עבור הנתבעת לא רשאי היה לעסוק בעיסוק נוסף; הציוד בו השתמש במסגרת עבודתו סופק לו על ידי הנתבעת. ה. בתקופת ההתקשרות שימש התובע בין היתר כמזכיר של ישובים נוספים. ו. במשך תקופת ההתקשרות לא קיבל התובע את התנאים המפורטים בחוקת העבודה של חטיבת עובדי הציבור (עוצ"מ) בתנועת מושבי העובדים בישראל (להלן: חוקת העבודה). ז. לטענת התובע על יחסי העבודה בין הצדדים חלה חוקת העבודה ולפיכך בעת פיטוריו ולאחר מכן הפרה הנתבעת את התחייבויותיה כלפיו ופעלה בניגוד להוראות חוקת העבודה: על פי הוראות חוקת העבודה זכאי היה התובע להודעה מוקדמת על פיטוריו של לפחות 3 חודשים מראש בראשון לאחד מהחודשים ינואר, אפריל, יולי או אוקטובר. בפועל לא קיבל הודעה מוקדמת לתקופה של החודשים 10/96-12/96.   במהלך תקופת עבודתו נמנעה הנתבעת מלשלם לו דמי חופשה. ולכן טען, זכאי היה בהתחשב בותקו (כ-20 שנה) לפי החוקה ל-26 ימי חופשה ואולם הנתבעת נמנעה מלעשות כן.   על פי תנאי העסקתו היתה חייבת הנתבעת לשלם לו עם סיום עבודתו את כל הכספים שהצטברו לזכותו בחשבונו בקופת תגמולים וקרן השתלמות של עוצ"מ. ואולם הנתבעת לא הפרישה כספים כנדרש לקופת תגמולים ולקרן השתלמות.   כמו-כן, לא שילמה הנתבעת לתובע דמי הבראה בתקופת העסקתו ופיצויי פיטורים בעקבות פיטוריו.   ח. התובע פנה לנתבעת באמצעות בא-כוחו בדרישה לתשלום זכויותיו הנתבעת דחתה את דרישותיו (נספחים ב-ג לכתב התביעה).   3. א. הנתבעת, בכתב הגנתה, טענה כי דין התביעה להדחות על הסף מאחר ולא נקשרו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד. התובע, לטענתה, סיפק לה שירותי מזכיר ו"פרויקטור" כקבלן עצמאי. ב. לחילופין, גם אם יקבע כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, וכי על התובע חלה חוקת העבודה, אזי אין הוא זכאי לסעדים הנתבעים שכן שילמה לו כל המגיע לו על פי חוקת העבודה.   4. בישיבת בית הדין ביום 7.7.98, קבע בית הדין את הפלוגתאות בין הצדדים כאשר הפלוגתא העיקרית בין הצדדים היא: האם נקשרו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים: לפיכך, ידון בית הדין , ראשית, בשאלת קיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.   5. א. קביעת מעמדו של אדם כעובד או כקבלן עצמאי נעשית על פי מבחנים שונים ויישום התשתית העובדתית, בחינת מכלול הסממנים והעובדות הנותנים לבית הדין תמונה כוללת (דב"ע מח/137-3 אדר - פרסום מלניק בע"מ, פד"ע כ עמ' 60. דב"ע נד/238-3 ד"ר בן-דוד - המועצה המקומית מרחבים, פד"ע כח 461). ב. עיון בפסיקת בתי הדין לעבודה מורה כי בתי הדין נוקטים בקביעת מעמדו של אדם ב"מבחן מעורב", אשר בראשו מבחן ההשתלבות ובצידו אופיו של העיסוק, בידי מי הכח לשכור, לפטר, הכפיפות, צורת ניכוי מ"ה, ביטוח לאומי ומע"מ, מיהו המספק כלי עבודה וכאשר אין כפות המאזניים נוטות לכיוון זה או אחר כיצד ראו הצדדים את היחסים שביניהם (דב"ע נב/158-3 יאיר - גליברמן, פד"ע כח 31). לפיכך, יישם בית הדין את המבחנים לעיל כשבראשם מבחן ההשתלבות על התשתית העובדתית שהוצגה בפניו.   6. א. המבחן העיקרי לבחינת מעמדו של התובע הינו כאמור מבחן ההשתלבות, מבחן אשר שתי פנים לו: פן חיובי ופן שלילי. הפן החיובי - לפיו קיים מפעל יצרני לשירותים או אחר שניתן להשתלב בו ושהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל ושהמבצע את העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל (דב"ע נה/5-2 דעבול - מדינת ישראל, פד"ע כט 481). ב. במקרה דנן, לאחר שבית הדין עיין בתצהירי הצדדים, חקירותיהם וראיותיהם, סבור בית הדין כי התובע לא עמד הרים את נטל ההוכחה, החל עליו, להוכיח כי השתלב במערך הארגוני של הנתבעת וכי פעולתו היתה צריכה לפעילותה הרגילה. ג. התובע בתצהירו העיד כי מחודש 1/94 הועסק על ידי הנתבעת במשרה חלקית בתפקיד מזכיר המושב (סעיף 4א' לתצהיר). אולם, מחקירתו ומתצהירו של מר רפאל, אשר שימש במועדים הרלבנטיים לתביעה כיו"ר ועד ההנהלה של הנתבעת וכן מחקירתו עלתה תמונה שונה. ד. בחקירתו העיד התובע כי כמזכיר מושב היה עליו לנהל את ענייני המושב על כל גווניו (עמ' 3 ש' 4-5). אולם, בהמשך חקירתו העיד כי לא עסק בשיווק ביצים ועופות, וכן לא עסק באספקת תערובת וברמה הפרטנית של עניני החברים במושב גם לא היה בקשר עם תנובה בעניני שווק (עמ' 3 ש' 18-19). כשהתעוררו בעיות אצל החברים פנו ליו"ר הוועד (עמ' 3 ש' 24-25) ולא אליו. ה. בתצהירו העיד מר רפאל כי ב"מסגרת ההתקשרות עם התובע סוכם כי השירותים שהוא יספק לאגודה יהיו בתחום הרחבת המושב והמגעים שמול הרשויות והגורמים השונים בנושא זה וכן חלק משירותי המזכיר" (סעיף 8 לתצהיר). ובחקירתו הסביר לענין סעיף זה, בתצהיר: "ש. ... סעיף 8 לתצהירך אתה אומר שבמסגרת ההתקשרות לתובע ומצטט. מהם חלק משירותי המזכיר המצויינים שם. ת. החלק הדרוש שיטפל בנושא הפרויקט." (עמ' 12 ש' 7-9) ומשנשאל מר רפאל לענין עבודת התובע כמזכיר, השיב: "ש. אתה אומר לי שהוא בכלל לא עבד כמזכיר מושב. ת. יכול להיות שבשוליים נגע להיותו מזכיר מושב. אבל זה לא סוכם." (עמ' 9 ש' 26-27) ש. הוא טיפל בנושא הבריכה. ת. לא אני טיפלתי, ובכל נושא האגודה. ייתכן שהיו דברים שנוגעים לנושא הפרויקט וביקשתי ממנו לטפל בזה. הוא לא טיפל בלול ובתרנגולות. ש. באיזה נושאים שהוא מזכיר הוא כן טיפל. ת. לפי מיטב ידיעתי הוא לא טיפל בנושאים של מזכיר. ש. באיזה נושאים של מזכיר אתה טיפלת. ת. בנושא של מול החברים והתקשרויות עם ספקי עופות ותערובת, גידול עופות, בנושאים מוניציפליים, עבור המושב ועבור חברים" (עמ' 12 ש' 10-17). ובהמשך הסביר העד כי משגמר התובע את פרויקט ההרחבה פוטר (עמ' 12 ש' 7). ו. זאת ועוד מטיוטת ההסכם אשר הוצגה על ידי בא-כח התובע למר רפאל בעת חקירתו (ת/6) עולה, כי הנתבעת ביקשה להתקשר עם התובע כפרויקטור לענין הרחבת המושב. בטיוטה זו כלל לא מוזכר כי יפעל וישמש כמזכיר. יצויין כי טיוטה זו הוכנה על ידי בא-כח הנתבע להערות מר רפאל ויש לייחס לה משקל ראוי משהוגשה על ידי בא-כח התובע. ז. אמנם במספר פרוטוקולים של ישיבת ועד ההנהלה אשר הוצגו בפני בית הדין כונה התובע מזכיר ואולם מר רפאל הסביר בענין זה בחקירתו: "ש. למה כתוב בפרוטוקול מזכיר המושב חיים עונה. ת. כי לא ידענו מה המשמעות בין פרויקטור למזכיר אבל הכוונה שמדובר על פרויקטור. כך זה היה מקובל אצלנו. הנושא של הפרויקטור היה חדש ולכל אחד היה קורא מזכיר"(עמ' 14 ש' 23-25) ח. לפיכך, קובע בית הדין כי מהתשתית העובדתית אשר הוצגה לפניו עולה כי התובע נשכר על ידי הנתבעת לביצוע פרויקט הרחבת המושב והמגעים שניהל מול הרשויות ומול חברי המושב התמקדו בפרויקט זה. משסיים את הפרויקט פוטר. התובע לא מילא תפקיד של מזכיר המושב, תפקיד אשר סמכויותיו ותפקידיו נרחבים ממה שהתובע עסק בהם והכולל למיטב ידיעתו השיפוטית של בית הדין ייצוג המושב כלפי כל מוסדות החוץ וטיפול בכל עניני החברים מטעם המושב כממסד. התובע נתן, במידה ואכן נתן שרותי מזכיר לחברי המושב שרותים שנגעו לנושא הפרויקט בלבד. ט. משנשכר לביצוע פרויקט הרחבת המושב בלבד ולא שימש בפועל מזכיר המושב המסקנה היא, כי התובע לא השתלב בנתבעת. פעולותיו כפרויקטור לא בוצעו לצורך הפעילות הרגילה של הנתבעת והתובע לא היווה חלק ממערכת האירגונית שלה. י. לפיכך, סבור בית הדין כי לא התקיים בתובע הפן החיובי של מבחן ההשתלבות. משלא מתקיים הפן החיובי אין צורך עוד לבדוק את התקיימות הפן השלילי (דב"ע נה/5-2).   7. מעבר לעובדה כי התובע לא השתלב במפעל הנתבעת על פי מבחן ההשתלבות, מהתשתית העובדתית אשר הוצגה לפנינו עולים סממנים נוספים השוללים קיומם של יחסי עובד-מעביד ומצביעים על העובדה כי התובע ביצע את עבודתו כקבלן.   8. מהתשתית העובדתית אשר הוצגה בפני בית הדין עולה, כי בתמורה לביצוע העבודה, קיבל התובע תשלום חודשי בתוספת מע"מ כנגד המצאת חשבוניות. ובחקירתו העיד התובע כי נחשב ע"י מע"מ כ"עוסק מורשה", פתח תיק של עצמאי במס הכנסה, נחשב בביטוח לאומי כעצמאי (עמ' 7 ש' 3-4) ועל ימי המילואים לא שילם לו המעביד אלא הוא פדה את הגמול ישירות מהמל"ל (עמ' 2 ש' 27). וכן קיזז הוצאותיו כנגד הכנסותיו לצרכי מיסוי. בעובדות אלה, יש בכדי לבסס את מעמד התובע כעצמאי ולא כעובד (דב"ע מח/137-3).   9. בתצהירו, העיד מר רפאל, כי התובע סיפק בתקופה הרלוונטית לתביעה שירותים דומים לשני מושבים נוספים לפחות ומהם קיבל תשלום בנפרד. כמו-כן, לא פעם היה קובע פגישות עם גורמים שונים טיפל בשלושת המושבים גם יחד (סעיפים 10ב-10ג לתצהיר). על האמור בענין זה, בתצהירו, לא נחקר מר רפאל ולפיכך מקבל בית הדין את האמור בתצהיר. התובע אף אישר בחקירתו כי בתקופת עבודתו בנתבעת עבד במקביל גם במסילת ציון ובאשתאול (עמ' 3 ש' 11-12). מכאן, כי בתקופת עבודת התובע בנתבעת, נתן התובע שירותים למושבים נוספים ולא היתה כל בלעדיות בעבודתו עבור הנתבעת. עובדה זו מעידה גם היא על העדר השתלבות בנתבעת (דב"ע לא/27-3 עירית נתניה - בירגר, פד"ע ג 177).   10. לענין מועד וקביעת חופשותיו מעדיף בית הדין את גרסת הנתבעת על פני גירסת התובע לאור הסתירה שעלתה מגרסתו של התובע. בעוד שבכתב תביעתו תבע התובע פדיון חופשה לפי חישוב לפיו לא יצא בתקופת עבודתו לחופשה, בחקירתו העיד תחילה כי אינו זוכר אם יצא לחופשה בתקופת עבודתו ובהמשך כי כשיצא סיכם זאת עם הנתבעת (עמ' 2 ש' 7-9). מנגד, מר רפאל העיד בתצהירו, כי התובע לא ביקש אישור לחופשותיו ולא נדרש לעשות כן (סעיף 9ז לתצהיר). ובחקירתו העיד כי התובע כקבלן היה נעדר תקופות ארוכות וכשיצא לחופשה לא דיווח עליה (עמ' 13 ש' 14-17).   11. הנה כי כן הן ממבחן ההשתלבות הן מאופן התשלום, הן מאופן הדיווח לרשויות, הן מהעדר הבלעדיות והן מאופן נטילת החופשות עולה כי בין התובע לבין הנתבעת לא נקשרו יחסי עובד-מעביד.   12. א. בית הדין סבור כי אף לו היה נקבע כי במקרה דנן התקיימו בתובע סממני יחסי עובד-מעביד, אזי זה המקרה בו מטעמי דין וצדק אין לפסוק לתובע את הזכויות להן הוא עותר, זכויות מכח חוקי המגן ומכח חוקת העבודה. זהו אחד מאותם מקרים נדירים בהם גובר חוסר תום הלב של התובע על דרישת הקוגנטיות או הסטטוס (דב"ע 300275/88 ויסלר אברהם-מוקד (1973) תאגיד לחקירות פרטיות, עבודה ארצי, כרך לג(82) 25). ב. במקרה דנן, מהתשתית העובדתית אשר הונחה בפני בית הדין עולה כי התובע הוא זה אשר דרש מהנתבעת כי בינו לבינה לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד וכי הוא יספק את השרותים לאגודה כקבלן וזאת מטעמיו הוא. כמו-כן, משטען התובע כי שימש כמזכיר אשר בין תפקידיו לנהל רישום חופשות כהודאת בא-כוחו (עמ' 2 ש' 19) ולהפריש כספים לפי חוקת העבודה בגין עבודת כלל העובדים (עמ' 5 ש' 20-21) ואף על פי כן לא פנה לנתבעת בבקשה שחוקת העבודה תחול עליו (כעולה מחקירתו של מר רפאל (עמ' 13 ש' 27-28)), סבור בית הדין כי זה המקרה של חוסר תום לב מובהק הגובר על דרישת הקוגנטיות.   13. משקבע בית הדין כי בין התובע לבין הנתבעת לא התקיימו יחסי עובד-מעביד מתייתר הצורך לדון בסעדים להם עותר התובע, סעדים הנובעים מקיום יחסי עובד-מעביד.   14. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד - התובע ישלם לנתבעת 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק בסכום כולל של הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.   שכיריםקבלןעצמאים