קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעת ירי בעבודה - ביטוח לאומי: התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעה שארעה לו ביום 25.1.2008 כתוצאה מירי, כפגיעה בעבודה. תביעתו נדחתה ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו. במועד הרלוונטי לתאונה היה התובע עצמאי, בעל חנות בגדים בכרמיאל. לטענת התובע, ביום 25.1.2008, התעכב הוא בחנות עד השעה 24.00 או בסמוך לכך, שכן, התכוון לנסוע למחרת לתל אביב להחליף סחורה אצל ספקים. התובע העמיס רכבו בסחורה ונסע לביתו. תוך כדי היציאה מהרכב בחניה שבסמוך לביתו, ועוד טרם הספיק לצאת מהרכב, ירה בו רעול פנים בבטנו, וברח. לטענת התובע, מאחר והיה בדרך מהעבודה לביתו, יש להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה במהלך שובו מהעבודה למעונו. בחקירתו בפנינו, העיד התובע:- "אני חזרתי מהחנות שלי, האוטו עמוס סחורה, הגעתי לפתח הבית, אני החניתי על הכביש את האוטו, רגע אחד יצאתי החוצה ומישהו בא וירה בי בבטן. לשאלתך למה אני חושב שזו תאונת עבודה אני משיב שחזרתי מהעבודה, האוטו היה עמוס סחורה, אני חזרתי ישירות מהעבודה הביתה... לשאלת מה אמרתי במשטרה אני משיב שאני חזרתי מהעבודה, הגעתי לפתח הבית, יצאתי עם חצי רגל החוצה, בא מולי רעול פנים, ירה בי וברח. הייתי לבד לא היה אף אחד מסביבי". (ההדגשות הוספו) לבקשת בית הדין, זומן תיק המשטרה נשוא האירוע. בהודעת התובע למשטרה מיום 29.1.2008 נרשם מפיו כך: "הגעתי הביתה לרחוב שיזף... בשעה 24.50 לערך. אני נהגתי. היה איתי איציק בן נעים, הוא חבר שלי הוא ישב לידי, באתי לקחת ארנק מהבית, לפני כן הייתי אצל איציק בבית, הוא גר בגבעת רם, ישבתי אצלו שעה ובאתי לקחת הארנק שלי כי רצינו לנסוע לבלות... הגענו לבית החניתי את האוטו מול הבית, הרכב נשאר מונע וירדתי לבית, נכנסתי לתוך החצר של הבית ולבית עצמו לקחתי את הארנק ויצאתי חזרה לאוטו. שאני בא לפתוח את דלת האוטו מגיע מולי מכיוון מזרח... הוא ירה באוויר שתי יריות, התקרב אלי ונתן לי שתי סטירות לשתי הלחיים... ואחרי שהוא רץ חזרה... רדפתי אחריו... או שמישהו אחר ירה בי מישהו מהשיחים או שאותו בחור ירה לי בבטן". התובע נשאל: "מתי קבעת שאתה מגיע לאיציק?" והשיב: "הייתי אצלו בשעה 22.30". כן נשאל: "היה מתוכנן שאתה בא לביתך לקחת כסף"? והשיב: "לא, נסעתי עם איציק לכספומט להוציא כסף ישר מהבית וגיליתי בכספומט... שהארנק לא איתי אז נסעתי הביתה להביא את הארנק". מר יצחק בן נעים נחקר במשטרה ביום 25.1.2008 ומהודעתו עולה:- "היום בשעה 00.50 ישבתי עם יניב ברכב, הגענו לבית שלו הוא נכנס לקחת את הארנק. ביציאה שלו מהבית ראיתי אדם רעול פנים..." ובהודעה מיום 31.1.2008 מסר מר בן נעים: "באותו ערב הוא בא אלי בשעה 22:00 לערך, היינו אצלי בבית. ישבנו דיברנו. בסביבות 24:30 יצאנו מהבית שלי לכיוון הקניון הישן כי יניב רצה להוציא כסף בכספומט, הגענו לקניון, ואז יניב הבין שהוא שכח את הארנק שלו בבית, נסענו חזרה לבית שלו ואז יניב החנה את הרכב ליד השער של הבית שלו, ירד מהאוטו, נכנס לבית, אני חיכיתי באוטו אולי דקה אחרי שנכנס אולי אפילו פחות, יניב יצא מהבית, אני ישבתי בכל הנסיעה ליד הנהג יניב נהג... ראיתי בן אדם רץ עם אקדח לכיוון יניב... וראיתי את אותו אדם נותן ליניב שתי סטירות ובעיטה שהבחור נגע ביניב אני פתחתי את הדלת ועמדתי ואז הבן אדם ישר ברח... אני מסתכל ורואה את יניב רץ אחרי אותו בחור שהרביץ לו... פתאום שמעתי עוד שניים או שלוש יריות..." מאחר והתיק המשטרתי הגיע לבית הדין לאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם, הודיע בית הדין לצדדים על הגעת החומר ועל כך שעומד הוא בסתירה גמורה לעדות התובע, וביקש עמדת התובע בשאלת המשך ההתדיינות בתיק. משלא הודיע התובע כל הודעה, ניתנה ביום 25.11.2010 החלטה ולפיה תיק המשטרה ישמש כחלק מהראיות בתיק. לצדדים התאפשר להשלים טיעוניהם, אולם הם לא עשו כן עד כה. לנוכח העדויות שבתיק המשטרה, אשר ניתנו בסמוך לאירוע ואשר מהן לא הסתייג התובע, קובעים אנו כי גרסתו של התובע בפנינו, לפיה נפגע בעת שחזר ישירות מן העבודה לביתו, וטרם כניסתו הביתה, וכי היה לבדו - אינה אמת. הוכח בפנינו כי הפגיעה לא אירעה בדרכו של התובע מהעבודה הביתה. אשר על כן, ומבלי שנדרשים אנו להתייחס לשאלת "סיכוני הדרך", לפגיעה שארעה לתובע ביום 25.1.2008 אין דבר וחצי דבר עם תאונת עבודה כהגדרתה בחוק. התוצאה היא כי דינה של התביעה להידחות. בנסיבות העניין, לנוכח הגרסה השקרית שהציג התובע במטרה לזכות בהטבות מהנתבע, מוצאים אנו לחייב את התובע בהוצאות הנתבע בסך של 10,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום. כמו כן מורים אנו, כי עותק פסק הדין יישלח אל הסניף הראשי של המוסד לביטוח לאומי לידיעתו ופעולתו כמתחייב בנסיבות העניין. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.ביטוח לאומימקרי ירי