פסילת הצעה במכרז עקב פגמים בערבות בנקאית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת הצעה במכרז עקב פגמים בערבות בנקאית: זוהי עתירה שבה מתבקש בית-המשפט להורות על ביטול החלטתה של המשיבה 1 שבה נקבע כי העותר לא זכה במכרז מס' 61/2000 ל"ביצוע עבודות חידוש מבנים בבית הספר היסודי "גלים" (להלן - המכרז). המשיבה 1 הייתה בדעה שאף שהצעתה של העותרת הייתה ההצעה הזולה ביותר, אין לקבלה בשים לב לכך שלדעת המשיבה 1 נפל פגם בערבות הבנקאית אשר צורפה להצעתה. בשים לב לאמור הודיעה המשיבה 1 למשיבה 2, שהייתה ההצעה השנייה מבחינת רמת המחיר, כי היא הזוכה במרכז. המשיבה 2 הוזמנה היום לדיון שהיה קבוע הן להחלטה בדבר צו-המניעה הזמני והן לדיון מוקדם בעתירה לגופה, אך בחרה שלא להופיע. השאלה העומדת לדיון היא אם צדקה ועדת המכרזים בכך שסברה שהערבות הבנקאית של העותרת פגומה. הנימוק שהניע את המשיבה 1 לפסול את הערבות היה שהערבות, לדעתה, לא התייחסה להצעת סאסא, ואין ביטחון שאם סאסא לא תתקשר בסופו של דבר בחוזה עם המשיבה 1, יהיה ניתן לפרוע את הערבות. כדי לבדוק את עמדת המשיבה 1 מן הראוי להביא את הקטעים הרלוונטיים מתוך כתב הערבות. הערבות היא בטופס סטנדרטי של ערבות בנקאית אוטונומית, אשר נאמר במפורש שאין על המוטב לבסס את דרישתו. בראש הערבות נאמר שהיא ניתנה לבקשתו של אחד עראף מוחלס, והיא לסילוק כל הסכום עד לסך של 39,400 ש"ח "בתוספת הפרשי הצמדה הנובעים מהצמדת הסכום הנ"ל למדד הבנייה כמפורט להלן (להלן - הפרשי הצמדה) שתדרשו מאת הנ"ל בקשר להתקשרות במכרז 61/2000 חידוש מבנים 11-12 בית הספר "גלים" עבור קבלנות בניין סאסא". ייאמר מיד, שעצם העובדה שהערבות הוצאה לבקשת אדם שאיננו המציע, אינה פוסלת את הערבות, וזאת על-פי פסק-הדין בעניין ע"א 248/97 איי. אף. אן. מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל [1], אך הבעיה העיקרית היא בכך שבתחילת הקטע המצוטט נאמר "שתתדרשו מאת הנ"ל", והנ"ל הוא לכאורה עראף מוחלס, ולא המציע, שהוא קיבוץ סאסא. אלא שבהמשך הפיסקה המצוטטת נאמר שהדרישה תבוא "בקשר להשתתפות במכרז... עבור קבלנות בניין סאסא". השאלה הפרשנית היא אם העובדה שבתחילת הפיסקה מדובר על "הנ"ל", שהוא כאמור עראף, משמעותה שכאילו מדובר בהתחייבות כלשהי מצד עראף, והרי ידוע שעראף לא השתתף במכרז ולא נתן כל התחייבות. האפשרות האחרת היא לשים את הדגש על הסיפה של הפיסקה המצוטטת המדברת על השתתפות במכרז וכן על קבלנות בניין סאסא, שהיא המציעה. כלל הוא בדיני מכרזים שיש לפרש תנאי סף במכרז בדרך מיטיבה, באופן שלא תכשיל על הסף הצעות, וזאת על-מנת להגדיל את התחרות ולא למעטה (ראה ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל [2]). בשים לב לעיקרון זה נראה לי שיש לפרש את האמור בכתב הערבות כקובע שערבות זו באה להבטיח את התחייבות סאסא, שהיא המציעה במכרז. לעניין זה יש לשים לב גם לעיקרון פרשני נוסף, והוא שמקום שלפנינו טופס מודפס יש עדיפות לתנאים שמולאו באופן ספציפי בתורף הטופס (ראה לעניין זה ע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ [3], בעמ' 511, 513). ההתייחסות לקבלנות בניין סאסא הוספה באופן מיוחד, בעוד שהמילים "שתדרשו מאת הנ"ל" הן חלק מהטופס המודפס. אשר-על-כן אני סבור שניתן לקבוע שסאסא עמדה בתנאי המכרז, באשר כתב הערבות ניתן למימוש ללא קושי, ואני מכריז על סאסא כזוכה ומבטל את הזכייה של קרינה (המשיבה 2). בשים לב לכך שהמקרה הוא במידה מסוימת מקרה גבולי, אינני פוסק הוצאות. מכרזערבות בנקאיתבנקערבות