אחריות המדינה בנזיקין | עו"ד רונן פרידמן

##(1) אחריות המדינה בנזיקין - הקדמה:## על פי המצב המשפטי כיום המדינה נמצאת חייבת בנזיקין גם בכובעה הציבורי, למשל, כרשות רישוי או כרשות מפקחת. הכלל האנכרוניסטי של "The king can do no wrong" חלף עבר זה מכבר מן העולם, ואת מקומו תפס עקרון השוואת המעמד של הרשות הציבורית למזיק הפרטי. ##(2) אחריות המדינה בנזיקין - תביעות נגד חיילים:## דיני הנזיקין הכלליים אינם מתאימים להסדרת נזק שנגרם במסגרת פעילות צבאית-מלחמתית בכלל, ולהטבת נזק שנגרם לחייל במסגרת מערכת היחסים הייחודית שבין המדינה לבין חייל בשירותה, ובמיוחד בכל הנוגע לפגיעה במסגרת שאירעה במסגרת פעילותו הצבאית. בהתאם לכך נקבעה גם הוראת הפטור בגין נזק שנגרם על ידי "פעולה מלחמתית" (סעיף 5 לחוק אחריות המדינה). סעיף 6(א) לחוק אחריות המדינה חוסם תביעות נזיקיות של חיילים רק במקרה של חבלה, מחלה או החמרת מחלה. במקרים אלו יוחדה עילת התביעה לחוק הנכים בלבד, וחיילים לא יוכלו לתבוע בנזיקין את המדינה. חוק הנכים ממצה את זכויותיהם במקרה זה. אולם, תביעה נזיקית בעילה אחרת, שלא נובעת מהחבלה, מחלה או החמרת מחלת החייל – אינה חסומה על ידי סעיף 6(א) לחוק אחריות המדינה, וכלל ייחוד העילה אינו חל עליה. ##(3) אחריות המדינה בנזיקין - השתהות בקבלת החלטה:## אפשרות התביעה נגד רשויות הורחבה גם למצבים בהם הזיקה הרשות לפרט בדרך הפעולה שבחרה, קרי, הליך קבלת ההחלטה היה בלתי תקין. כך, הוטלה אחריות בנזיקין בשל השתהות בקבלת החלטה (ראו, למשל, ע"א 4809/91 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים נ' קהתי, פ"ד מח(2) 190 (1994); ע"א 8557/06 עיריית פתח תקווה נ' חברת אולימפיה בניה השקעות ופיתוח (1994) בע"מ (2010)). כן הוטלה אחריות בגין התרשלות על הנמקה מטעה ואי-מתן זכות טיעון (ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 193 (2005)). ##(4) אחריות המדינה בנזיקין - רשלנות בהפעלת שיקול-דעת:## כאשר עניינה של טענת הרשלנות הוא בהפעלת שיקול-דעת, על בית המשפט לצאת מנקודת מוצא כי המדינה לא תחוב בנזיקין, למעט מקרים חריגים. נקודת מוצא זו עולה בקנה אחד עם ההכרה בכך שהרשות מפעילה את שיקול-דעתה לא לטובתה היא, אלא לטובת הציבור בכללותו. על-כן, הטענה כי האיזון אשר אליו הגיעה המדינה בהחלטתה - אותו איזון בין אינטרסים, קבוצות אוכלוסיה ומטרות מתחרות- אינו האיזון הרצוי, טענה זו לא די בה להקים אחריות בנזיקין, גם אם סבור בית המשפט כי ניתן היה להגיע לאיזון טוב יותר. שיקול-דעת פירושו החופש להחליט בין מספר דרכי פעולה אלטרנטיביות. בחירה באלטרנטיבה הטובה פחות, כשלעצמה, אינה מקימה לאזרח את היכולת לקבל פצוי כספי, גם אם בחירה זו גרמה לו נזקים. בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות מדיניות של הרשות השלטונית ועל-כן אחריות בנזיקין, בגין החלטות אלו, תקום רק במקרים קיצוניים. ##(5) אחריות המדינה בנזיקין - פיצוי על פעולות הממשלה:## ייתכן שבמקרים מסוימים ייווצר מצב שבו תהא הצדקה לפצות ניזוקים שנזקם נגרם בחלקו או כולו באשמתה של מדיניות מוטעית שנקטה הממשלה. במקרים כאלה יכולה הממשלה לקחת על עצמה את פיצוי הניזוקים. כך נהגה ממשלת ארצות-הברית כאשר תכנית להקמת מפעל גרמה לפיצוץ שהביא למותם של אנשים רבים ונזק רב לרכוש (dalehite); יתרה מכך, ניתן לקבוע תחומים שלמים שבהם פיצויו של הניזוק לא יהיה תלוי בהתרשלות של המדינה, כפי שנקבע בישראל, למשל, בעניין נפגעי פעולות איבה. לחלופין, ניתן למצוא פתרון לתחומים מסוימים כך שהניזוקים - בין באשמת הממשלה ובין שלא באשמתה - יפוצו, כפי שנקבע בנושא תאונות הדרכים. אך שינויים אלו צריך שייעשו בחוק, ולא בדרך של הטלת אחריות בנזיקין. שיקול הדעת, אשר לגביו לא יראה בית המשפט מקום להפעלת כוחותיו בתחום דיני הנזיקין, מתייחס למעשים או להחלטות המקיימים את התנאים הבאים: (א) הם כוללים אלמנט דומינאנטי של שיקול-דעת שפירושו בחירה בין מספר דרכי פעולה או החלטות אלטרנטיביות. (ב) עניין לנו בשיקול-דעת אשר המלומד dworkin קורא לו שיקול-דעת במובן "החזק". הכוונה לשיקול-דעת שבו אין קריטריונים ספציפיים המורים למחליט כיצד עליו להחליט". ##(6) אחריות המדינה בנזיקין - תביעה נגד המשטרה:## באשר תביעות כנגד משטרת ישראל בגין רשלנות "רגילה" - כמו עיכוב או מעצר או חיפוש שלא כדין - נדונות בפסיקה חדשות לבקרים, ומן המפורסמות כי המשטרה אינה חסינה מאחריות ברשלנות, כך, לדוגמה, בע"א 429/82 מ"י נ' סוהן, פ"ד מב(3) 733 (1988) הוטלה אחריות על משטרת הגבולות בגין אי ביצוע צו עיכוב יציאה מהארץ; בע"א (מחוזי ת"א) 175/84 יעקובוביץ נ' מדינת ישראל, פ"מ תשמ"ו(א) 177 הוטלה אחריות על משטרת הגבולות בגין עיכוב יציאה מהארץ בטעות; בע"א 337/81 בוסקילה נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(3) 337 (1984) הוטלה אחריות על "חריצות יתר" שגילתה המשטרה בכך שביצעה כנגד ראובן צו שיפוטי שהופנה כלפי שמעון; ובע"א 126/85 ר.ג.מ. מרט נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 272 (1990) הוטלה אחריות על המשטרה בגין אי הפעלת מערכת אזעקה שחיברה בין מלטשת יהלומים לבין מוקד משטרתי. הפסיקה אף הרחיבה את האחריות בעוולת הרשלנות, למקרים בהם המשטרה התעלמה מתלונות חוזרות ונשנות של צד שסבל מהתנכלויות שכניו. בית המשפט הדגיש באותו מקרה כי "המשטרה חייבת לטפל בתלונות שאדם מגיש על מעשי עבירה שנעשו בו בעבר, שנעשים בו בהווה, או שהוא חושש שייעשו בו בעתיד" וכי אין המשטרה רשאית להתעלם כליל מתלונה ללא הפעלת שיקול דעת וללא הנמקה. עצם ניהול חקירה על-פי מידע לא נכון מהווה ראיה לכאורית כי המשטרה התרשלה בהערכת המידע שעל-פיו פתחה בחקירה שבעטיה נפגע הנחקר", ובע"א 4371/13 לסרי נ' משטרת ישראל (14.12.2014) (להלן: עניין לסרי) נדונה ונדחתה תביעת נזיקין בגין פעולות חקירה שנפתחה כנגד התובע בחשד למעורבותו בעבירת רצח (וראו גם ע"א 3580/06 עזבון המנוח חגי יוסף ז"ל נ' מדינת ישראל (21.3.2011)). ##(7) אחריות המדינה בנזיקין - פסיקה:## הפסיקה בנושא אחריות רשויות ציבור הלכה והתפתחה ואף ניתן להצביע על מגמה של הרחבת האחריות, שמא אף הרחבת-יתר" (ע"א 7008/09 עדנאן נ' אלקאדר). בית המשפט הכיר בחובת הזהירות של גופים ציבוריים ובאפשרות לתבוע בנזיקין את הרשות המינהלית (ראו ע"א עיריית חדרה נ' אהרון זוהר, פ"ד לז(3) 757 (1983); ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פ"ד לט(1) 113 (1983)). השופט – כתארו אז – ברק כתב בעניין גורדון, כי "שעתו היפה של המשפט הישראלי הייתה, כשבוטלה החסינות המיוחדת של המדינה" (שם, עמ' 135). כדוגמה להרחבה רבתי של אחריות הרשות הציבורית בנזיקין ראו ע"א 8650/08 רפאלוב נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר (17.7.2013); ע"א 2303/11 מדינת ישראל משרד הבטחון נ' עואדה (24.6.2014). לסקירה ולביקורת של הפסיקה שהרחיבה את אחריות הרשות הציבורית ראו חיה זנדברג "תביעות נזיקין נגד הרשות המבצעת – על תנועת המטוטלת" הפרקליט נב 591 (התשע"ד)). ##(8) אחריות המדינה בנזיקין - המשפט העברי:## הטלת אחריות וחובת פיצוי מסייעת בהרתעת גורמי השלטון מפני התנהלות רשלנית עתידית, ככל שפסק הדין זוכה לעיון הרשות ולהפצת הנחיות פנימיות מתאימות בבחינת "ממני תראו וכן תעשו" (שופטים ז', י"ז). ראו גם הוראות המשפט העברי לעניין אחריות דיין במקרה רשלנות (ראו בבלי סנהדרין ל"ג, א'; רמב"ם סנהדרין ו' א'-ב'; שולחן ערוך חושן משפט כ"ה, א'-ד'; ראו גם סיכום הרב י' בן-דוד "אחריות שופט או דיין בנזיקין" פורטל הדף היומי סנהדרין ל"ג, א'). ##(9) אחריות המדינה בנזיקין - פעולות שלטוניות:## בהתייחסו להבדל שבין חבות המדינה בנזיקין בגין פעולות שהן שלטוניות במהותן לפעולות הנעשות במישור הפרטי קבע הנשיא שמגר (כתוארו אז) בע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, 76 (1994) כך: "שונה המצב כאשר מדובר בפעולה שלטונית אשר אינה מוגבלת בסטנדרטים ברורים, והמערבת שיקולי מדיניות רחבים, שיקולים הדורשים עשיית איזון בין השקפות פוליטיות, כלכליות או חברתיות מתחרות; כאשר איזון זה כולל הכרעה בין הצורך למלא הוראה לבין חיסכון בהוצאות בהגשמתה, או החלטות הדורשות הכרעה בשאלה של רמת הסיכון אשר מן הנכון להטיל על הפרט בחברה, כמו הדרך הנאותה ללכידת פושע (1987) hill v. Chief constable; ההחלטה לאשר או להפסיק פעילותו של מוסד פינאנסי; ההחלטה על הקמת מפעל ממשלתי המייצר חומרי דישון; החלטות מדיניות המקרבות את המדינה למלחמה או לשלום, החלטות בדבר גובה הריבית וכיוצא באלה. השוני בין מצבים אלה לקודמיהם נובע מההשלכות הנובעות מן ההכרה בחובת זהירות; שהרי בתביעה בגין רשלנות, הכרה בחובת זהירות בסיטואציה מסוימת מחייבת את בית המשפט לבדוק אם התקיימה גם התרשלות באותו מקרה, היינו הפרתה של אותה חובה. אך במקרים מהסוג האחרון שהוצגו, בדיקת יסוד ההתרשלות פירושה העברת ביקורת שיפוטית על הכרעות הרשות, להבדיל מבדיקת חריגה מהתנהגות סבירה. שלא כבמקרים האחרים, שבהם בדיקת יסוד ההתרשלות פירושה בדיקה של חריגה מסטנדרט קיים, הרי שבמקרים מהסוג השני משמעות הבדיקה היא בדיקה אם בהחלטה ציבורית-כללית הציבה הרשות סטנדרט ראוי. הביקורת אינה על עמידה בסטנדרט אלא על קביעת הסטנדרט בהחלטת הרשות. אחריות המדינהתביעות נגד המדינהנזיקין