הוגש ערעור מנהלי בסוגיית רישום בן ממשיך. עיקרי טענות המערערים היו לגבי החלטות שניתנו על ידי רשם האגודות השיתופיות ועוזרו וכן החלטת המפקח - נטען כי מדובר בהחלטות שגויות משום שהסתמכו על פירוש מוטעה של תקנה 3 א (א) לתקנות לפיו מעמד כבן ממשיך נוצר רק לאחר קבלת אישור ממינהל מקרקעי ישראל ומהסוכנות היהודית. לטענת המערערים, על פי תקנה 3 א (א), די בכך שבן ממשיך יגיש בקשה ושהאגודה תאשרה כדי שיוכל להיחשב כבן ממשיך מבחינת יחסיו עם האגודה. רישום מעמדם של הבנים הממשיכים במינהל מקרקעי ישראל ובסוכנות היהודית איננו קשור ליחסים בין בן ממשיך לאגודה אלא רק להעברת הזכות הקניינית של ההורים על שם הבן הממשיך. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רישום בן ממשיך: המערערים, אגודה שיתופית מושב עובדים מירון (להלן - האגודה) ושלושה עשר בני חברים בעלי משקים באגודה, מערערים על החלטת רשם האגודות השיתופיות מיום 3.2.02 ועל החלטת עוזרו של רשם האגודות השיתופיות אילן רונן (להלן - עוזר רשם האגודות השיתופיות), מיום 24.2.02. החלטת רשם האגודות מיום 3.2.02 אישרה צו לעדכון פנקס החברים שהוצא על ידי המפקח אצל רשם האגודות השיתופיות, מר שלומי אברהם,(להלן - המפקח) מיום 19.11.01. על פי הצו, אין המערערים 2 עד 14 נמנים על חברי האגודה. החלטת עוזרו של רשם האגודות השיתופיות מיום 24.2.02, קבעה כי תקוימנה בחירות חדשות למוסדות האגודה, על פי רשימת חברים שנחתמה ביום 19.2.02 על ידי רשם האגודות השיתופיות. בהודעת הערעור טוענים המערערים, בין היתר, כי החלטת רשם האגודות השיתופיות מיום 3.2.02 והחלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות מיום 24.2.02 נמסרו לאגודה רק ביום 17.3.02. ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין: ביום 14.6.01 נערכו באגודה בחירות לרשויות האגודה. בסמוך לפרסום רשימת הבוחרים על ידי ועד ההנהלה, ועוד לפני מועד הבחירות, התלוננו מספר חברים באגודה לרשם האגודות השיתופיות בטענה כי רשימת הבוחרים כוללת שמות של בוחרים שלא סיימו את הליכי קבלתם כחברים באגודה. בעקבות זאת שלח המפקח ביום 5.6.01 מכתב לועד הנהלת האגודה בעניין הבחירות לאגודה, ובו צויין כי בשל תלונתם של מספר חברים, הוא מפנה את תשומת הלב להגדרת "בן ממשיך" בתקנה 3 א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג - 1973 (להלן: התקנות). עוד נאמר במכתב כי על בן ממשיך להגיש לועד הנהלת האגודה בקשה בכתב להתקבל כחבר ולצרף אישור מאת הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל על היותו בן ממשיך. ביום 17.6.01 הגישו מספר חברים באגודה ערעור לעוזר רשם האגודות השיתופיות ובו ערערו על רשימת הבוחרים בטענה כי בבחירות נטלו חלק אנשים שטענו כי הם בנים ממשיכים על אף שאינם זכאים למעמד זה. בעקבות זאת מינה עוזר רשם האגודות השיתופיות את המפקח לערוך חקירה בעניין חוקיות הבחירות לרשויות האגודה שנערכו ביום 14.6.01 ובעניין תיקון פנקס חברי האגודה. במכתב מיום 15.7.01 ליו"ר ועד האגודה ציין המפקח כי חקירתו העלתה שלא היו ברשות הנהלת ועד האגודה מסמכים רבים ובכללם בקשה של חברי המשקים לקבל את בניהם כבנים ממשיכים ופרוטוקול על קבלתם כבנים ממשיכים. לפיכך נתבקש ראש הועד להמציא את כל המסמכים החסרים תוך 10 ימים שאם לא כן, יאלץ המפקח להגיש לרשם האגודות את ממצאי חקירתו על סמך החומר הקיים בלבד. במכתב מיום 30.10.01 נתן המפקח לועד הזדמנות נוספת להמציא את המסמכים החסרים בציינו כי הטוענים למעמד של בנים ממשיכים לא צרפו את המסמכים המעידים על כך ובכללם אישורם מהסוכנות היהודית וממנהל מקרקעי ישראל. לפיכך נתבקשו הללו להגיש את המסמכים האמורים תוך חמישה עשר ימים. בקשותיו הנ"ל של המפקח לא נענו.   בתום חקירתו, ולאחר שלא הומצאו לו המסמכים הדרושים, נתן המפקח ביום 19.11.01 צו המעדכן את שמות החברים הרשומים בפנקס חברי האגודה. הצו לא כלל בפנקס החברים את המערערים 2 - 14. בצו צויין כי ניתן לערער עליו בכתב תוך 20 ימים. בעקבות זאת הוגש למפקח ערעור מאת משיבה 4, בעניין שאיננו קשור להליך זה. ביום 27.1.02 נתקיים לפני רשם האגודות השיתופיות דיון בערעורה האמור של משיבה 4. במסגרת הדיון בערעור אליו הוזמנה הנהלת האגודה, טענה הנהלת האגודה כי גם מערערים 4 - 12 הגישו ערעור על החלטתו של המפקח מיום 19.11.02ויש לדון גם בערעורים אלה. לטענת המערערים המפקח לא פירש נכון את תקנה 3 א לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) שכן לפי נוסח התקנה אין צורך באישור הסוכנות ומנהל מקרקעי ישראל כדי להיכלל בהגדרת בן ממשיך. מטעם זה, היה על המפקח לכלול גם את המערערים 4 - 12 בפנקס חברי האגודה ולאפשר להם לבחור למוסדות האגודה. ביום 3.2.02 ניתנה החלטת רשם האגודות השיתופיות אשר דחתה את ערעורי המערערים ואישרה את פנקס החברים שפורסם ביום 19.11.01.   בהחלטה נקבע כי דין הערעורים להידחות על הסף מכיוון שהמערערים 4 - 12 לא הגישו ערעור על החלטתו של המפקח תוך המועד שנקצב לכך. ערעורים אלה לא נתקבלו אצל המפקח וגם לא אצל רשם האגודות השיתופיות. לא הומצא כל אישור שיכול להעיד על שליחתם. בעת הדיון החזיק ראש הועד כתבי ערעור מקוריים בידו, עובדה שתמכה במסקנה כי הערעורים לא נשלחו אלא הוצגו לראשונה רק בעת הדיון לפני הרשם שיועד כאמור לענין אחר.   טענת המערערים נדחתה גם לגופה. בהחלטה נקבע כי המערערים לא הוכיחו כי הם בנים ממשיכים בהתאם לתקנות. הנהלת האגודה טענה אמנם כי המערערים ברי רשות מטעמה, אך לא הוצג כל מסמך המאשר את הדבר. כן נקבע כי באגודה שבה מנהל מקרקעי ישראל מחכיר את הקרקע לסוכנות וזו מחכירה את הקרקע לאגודה, כפי שהדבר אצל האגודה המערערת, על הסוכנות להכיר בבנים כבנים ממשיכים ואין די באישור האגודה. בעקבות החלטה זו, הורה עוזר רשם האגודות השיתופיות ביום 24.2.02 על קיום בחירות חדשות באגודה על פי רשימת חברים שנחתמה כדין ביום 19.2.02 על ידי רשם האגודות השיתופיות. על ההחלטות הנ"ל הוגש כאמור הערעור שלפני.   עיקרי טענות המערערים: ההחלטות הנדונות שניתנו על ידי רשם האגודות השיתופיות ועוזרו וכן החלטת המפקח הן שגויות משום שהסתמכו על פירוש מוטעה של תקנה 3 א (א) לתקנות לפיו מעמד כבן ממשיך נוצר רק לאחר קבלת אישור ממינהל מקרקעי ישראל ומהסוכנות היהודית. לטענת המערערים, על פי תקנה 3 א (א), די בכך שבן ממשיך יגיש בקשה ושהאגודה תאשרה כדי שיוכל להיחשב כבן ממשיך מבחינת יחסיו עם האגודה. רישום מעמדם של הבנים הממשיכים במינהל מקרקעי ישראל ובסוכנות היהודית איננו קשור ליחסים בין בן ממשיך לאגודה אלא רק להעברת הזכות הקניינית של ההורים על שם הבן הממשיך. עוד טוענים המערערים כי המפקח פעל במשוא פנים, בחוסר סבירות קיצוני ותוך הפרה של כללי הצדק הטבעי כשציטט מתקנה 3 א (א) באופן מטעה, שלל את מעמד הבן הממשיך מקבוצת חברים שלא כדין והעדיף קבוצת חברים אחת על פני רעותה.   עיקרי טענות המשיבים: טענתם הראשונה של המשיבים היא כי הערעור לבית משפט זה הוגש לאחר תום המועד הקבוע בחוק ולפיכך יש לדחותו. על פי תקנה 23 (ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א - 2000, יש להגיש ערעור תוך 45 ימים ממועד ההחלטה עליה מערערים. החלטת הרשם ניתנה ביום 3.2.02 והיא נשלחה למערערת בדואר רשום כבר ביום 6.2.02. לכן, טענת המערערים בהודעת הערעור כי קיבלו את ההחלטה רק ביום 17.3.02 אינה נכונה ויש לדחותה. משלא הוגש הערעור במועד הקבוע בחוק ולא הובאו טעמים מיוחדים לאיחור, יש לדחות את הערעור על הסף. המשיבים מוסיפים וטוענים כי המערערים פעלו בחוסר ניקיון כפים כאשר טענו בערעורם כי החלטת רשם האגודות השיתופיות התקבלה בידי ועד הנהלת האגודה רק בביום 17.3.02. לטענת המשיבים, ניסה ועד האגודה במשך זמן רב לדחות שלא כדין את הבחירות למוסדות האגודה. רק כשהתברר לו כי הבחירות, מהן הוא מנסה להתחמק, קרובות מאוד, החליט להגיש ערעור על החלטת הרשם. ואולם, בשלב זה כבר חלף המועד להגשת הערעור, וכדי להתגבר על מכשול זה, טען ועד הנהלת האגודה בחוסר תום לב כי קיבל לידיו את ההחלטה רק ביום 17.3.02. לטענת המשיבים חוסר ניקיון כפיהם של המערערים בא לידי ביטוי גם בטענתם החוזרת ונשנית בערעור, לפיה תלונות החברים על רשימת החברים הועלו רק לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות. טענה זו איננה נכונה והמערערים ידעו זאת שכן כבר במכתבו של המפקח אל הועד מיום 5.6.01, שנשלח עוד לפני הבחירות, צויין כי הוגשו לו תלונות בנדון. המשיבים טוענים כי המערערים פעלו בחוסר תום לב גם כשטענו כי הגישו את הערעורים על החלטת המפקח במועד. ועד הנהלת האגודה מעולם לא שלח את הערעורים ולא הציג כל אישור על כך. רק במהלך הדיון בערעורה של משיבה 4 שנגע לעניין אחר, "השחיל" ועד הנהלת האגודה את הערעורים בדלת האחורית כשהחזיק בידיו את המקור וטען כי שלח את העתקם עוד קודם לכן. המשיבים טוענים כי יש לדחות את הערעור גם לגופו. לטענתם האגודה איננה רשאית להעניק זכות של בר רשות בלא הסכמת המוסד המיישב ובעלי הקרקע ובכך ליצור באופן עצמאי מעמד של בן ממשיך. יכולתה של האגודה להעביר את זכויותיה בקרקע כפופה להסכם המעניק לה זכויות אלו. בהסכם זה נאמר כי האגודה איננה רשאית להעביר את זכותה שבחוזה לאחר בכל דרך שהיא בלי לקבל רשות מראש ובכתב מהבעלים ומהמוסד המיישב. סמכותה של אגודה להעניק זכות של בר רשות, כנזכר בתקנה 3 א (א) מכוונת לאגודות שהן הבעלים של הקרקע ולא לאגודות שזכותן הינה של בר רשות בלבד.   ההכרעה דין הערעור להידחות. על פי תקנה 23(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א - 2000, יש להגיש ערעור מינהלי תוך 45 ימים. בתקנה 38 לתקנות אלה נקבע כי מועד להגשת ערעור מינהלי לא יוארך אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. החלטת רשם האגודות מיום 3.2.02 נשלחה אל ועד הנהלת האגודה בדואר רשום ביום 6.2.02 . אישור על כך צורף לתשובת הפרקליטות להודעת הערעור. המערערים לא הראו כל מסמך המאשר את טענתם לפיה נתקבלה בידיהם ההחלטה רק ביום 17.3.02. המערערים גם לא הסבירו כיצד לפתע הגיעה לידיהם ההחלטה ביום 17.3.02. זאת ועוד, החלטת הרשם נתקבלה על ידי מזכירת הועד כבר ביום 10.2.02. (ראו אישורי הדואר מש/1 מש/2 ועמ' 19 לפרוטוקול). לכן, יש לדחות את הטענה כי ההחלטה נתקבלה אצל המערערים רק ביום 17.3.02. משחלף המועד להגשת הערעור ולא נטען לטעם מיוחד המצדיק את הגשת הערעור לאחר המועד הקבוע, דין הערעור להידחות. למעלה מן הצורך אציין כי גם הערעורים לרשם האגודות השיתופיות על החלטת המפקח, הוגשו כמבואר לעיל באיחור. הערעור נדחה. המערערים ישאו בשכר טרחת המשיבים בסכום של 15,000 ₪ נכון להיום. מושבים נחלות ומשקיםבן ממשיך