חברת הביטוח טענה כי תאריך תחילת הביטוח הוא 01.09.05, לפיכך התאונה אירעה עוד קודם לכניסת חוזה הביטוח לתוקף. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף: 1 לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נכות ואבדן כושר עבודה עפ"י פוליסת ביטוח. טענות התובע 2. התובע רכש פוליסה כאמור לעיל שמספרה 1926459015. 3. התובע טוען, כי הפוליסה לא הומצאה לו עד מועד הגשת כתב התביעה. 4. עפ"י דוח של הנתבעת ליום 31.12.05 לפוליסות ביטוח חיים, מופיע כי הפוליסה של התובע לעניין ריסק נכנסה לתוקף ביום 01.07.05. 5. ביום 18.08.05 נפגע התובע בתאונת דרכים ונגרמו לו נזקי גוף, כתוצאה מהתאונה היה התובע באי כושר מלא למשך 10.5 חודשים. 6. הפיצוי החודשי שנקבע בפוליסה בגין כל חודש של אי כושר עבודה הינו 5,109 ₪. 7. לנוכח האמור, הגיש התובע תביעתו ע"ס 53,644 ₪. טענות הנתבעת 8. הנתבעת טוענת כי תאריך תחילת הביטוח הוא 01.09.05, לפיכך התאונה אירעה עוד קודם לכניסת חוזה הביטוח לתוקף. 9. התובע לא גילה כי חל שינוי במצבו הרפואי מיום שמילא את מסמכי הקבלה ועד לכריתת חוזה הביטוח. 10. מסמכי הקבלה של התובעת התקבלו אצל הנתבעת לאחר קרות מקרה הביטוח. 11. הנתבעת טוענת כי לא ניתן להסתמך על הדוח שהציג התובע, אלא יש לבחון את הפוליסה עצמה. 12. התובע מנוע מלטעון עניין שברפואה מבלי שצורף חוו"ד רפואית. 13. התובע לא איבד את כושר עבודתו או 75% מכושר עבודתו לעבוד במקצועו או בעיסוקו. 14. התובע אינו יכול לתבוע במסגרת כתב תביעה זה בגין נכות מתאונה, שכן מדובר בעילה נפרדת. 15. התובע תיקן את כתב תביעתו והוסיף עילה בגין נכות, וגם הנתבעת הגישה כתב הגנה מתוקן. הראיות 16. התובע בתצהיר עדותו הראשית מצהיר כי סוכנת הביטוח הגב' מאיה חכמי הייתה סוכנת הביטוח של המקום בו עבד והתובע הופנה אליה, כדי לערוך פוליסת ביטוח מנהלים. 17. התובע פגש את הגב' חכמי ביום 19.07.05, מילא את הטפסים וההצהרות ונאמר לו כי מאותו יום הוא מבוטח. הסוכנת מסרה לו כי היא מעבירה לחברת הביטוח את המסמכים ואין לו מה לדאוג. היא גם מסרה לו, כי הוא מבוטח מיום 01.07.05, מאחר והביטוח הוא לפי חודשים עגולים. 18. התובע מצהיר, כי לא קיבל את הפוליסה, אך קיבל אישור כיסוי, לפיו הוא מבוטח מיום 01.07.05. 19. התובע מצהיר, כי נפגע בתאונת דרכים ביום 18.08.05 ונגרמו לו נזקי גוף, אך הנתבעת דחתה את פנייתו, בטענה שחוזה הביטוח לא היה בתוקף במועד האירוע. 20. התובע צירף לתצהירו את הדו"ח על קיום פוליסת הביטוח, כאמור בכתב התביעה. כמו כן צירף התובע לתצהירו את הצעת הביטוח, לפיה תאריך תחילת הביטוח הוא חודש יולי 05'. 21. עוד צירף התובע לתצהירו דף פירוט ביטוח חיים שבו נכתב כי הפוליסה בתוקף מ-01.09.05 וכי פוליסה זו מחליפה פוליסה קודמת במספר זהה. 22. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של הגב' מירי חייט, מנהלת צוות חיסכון ארוך טווח אצל הנתבעת. 23. עפ"י האמור בתצהירה של הגב' חייט, התובע חתם על הצעת הביטוח ביום 19.07.05, ד.נ.ר סוכנות לביטוח בע"מ, באמצעותה רכש התובע את הביטוח קיבלה ההצעה ביום 30.08.05. ביום 31.08.05 נתקבלה ההצעה אצל הנתבעת. ביום 09.11.05 הונפקה הפוליסה בתוקף מיום 01.11.05. סוכנת הביטוח הגב' חכמי פנתה לנתבעת וביקשה להקדים את מועד תאריך תחילת הביטוח מאחר וההצעה המקורית התקבלה אצל הנתבעת ביום 31.08.05 הונפקה פוליסה חדשה שתחולתה מיום 01.09.05. מועד הכניסה לתוקף היה כדי לא לגבות פרמיה רטרואקטיבית לתקופה שלא היה בה כיסוי ביטוחי. 24. הפרמיה הראשונה שולמה בחודש נובמבר 05', אך היא יוחסה לחודש ספטמבר 05/. 25. ההודעה לנתבעת על התאונה ניתנה רק בחודש מרס 06', באמצעות טופס תביעה. 26. במועד התאונה לא הייתה כלל הצעת הביטוח בידי הנתבעת. 27. בהצעת הביטוח, עליה חתם התובע, נאמר כי ידוע לו שחוזה הביטוח ייכנס לתוקפו רק לאחר שהנתבעת תוציא אישור על קבלתו לביטוח ורק לאחר ששולמה הפרמיה הראשונה. 28. התובע נחקר בחקירה נגדית על תצהירו ואישר, כי הייתה חסרה חתימת המעביד, אך טען כי זה לא קשור אליו אלא למעביד. 29. התובע הודה כי עד למועד התאונה לא קיבל אישור מחברת הביטוח שהוא מבוטח. 30. התובע העיד כי לא הוא אמור לשלם את הפרמיה, לכן אין זה מעניין אותו מתי שילם המעביד. 31. התובע אינו יודע מדוע לא יידע את סוכנת הביטוח, ולא הביא את סוכנת הביטוח להעיד. 32. גם העדה מטעם הנתבעת, הגב' מרים חייט נחקרה בחקירה נגדית על האמור בתצהירה. אין לה מושג מדוע הסוכנת לא זומנה לעדות, אך הוברר שהיא הוזמנה ע"י ב"כ הנתבעת. 33. העדה לא יכולה הייתה להסביר מה קרה עם הצעת הביטוח מיום 19.07.05 ומיום 31.08.05. ההסבר היחיד שיכולה הייתה לתת הוא כי הוראת הקבע לא הייתה חתומה ולכן לא יכלו לגבות פרמיות. ב-09.11.05 הייתה הוראת קבע. 24. האישור על הפוליסות הוא לאחר שהועברו כספים מפוליסה אחת לשנייה. 35. מאחר והצהרת הבריאות הגיעה ב-31.08.05 הנתבעת הייתה מוכנה להקדים הפוליסה ליום 01.09.05. ניתוח הראיות 36. בהצעת הביטוח לא הסמיך התובע את סוכנת הביטוח כשלוחתו, לפיכך עפ"י חוק חוזה הביטוח היא שלוחה של הנתבעת. 37. על הצעה רשום כי מועד הביטוח הוא 01.07.05. 38. עפ"י הפוליסה היא נכנסת לתוקף רק לאחר התשלום הראשון של הפרמיה. 39. אין ספק כי ביום 01.07.05 לא הייתה חתימה על הוראת קבע, ולפיכך לא שולמה הפרמיה. 40. טענת התובע כי בפוליסה נאמר שהיא מבטלת פוליסה קיימת ניתן לפרשה גם באופן שהיא מבטלת את הפוליסה שהייתה קיימת כבר מיום 01.11.05 ומוצאת פוליסה מקדימה את התחולה ל-01.09.05. כך שעניין זה אינו ראייה לטענות התובע. 41. סוכנת הביטוח לא זומנה ע"י התובע כדי לתמוך בגרסתו, ודבר זה פועל לרעת התובע, אשר ההנחה היא שאם היה מזמן אותה, לא הייתה מאשרת את גרסתו. 42. גמירות הדעת להתקשר בחוזה לא הייתה מצד הנתבעת, שכן לא הייתה חתימה על הוראת הקבע. 43. רק לאחר אירוע מקרה הביטוח נעשה קיבול מצד הנתבעת. התובע לא קיבל אישור מהנתבעת. התובע לא קיבל אישור מהנתבעת על קבלתו לביטוח קודם לקרות מקרה הביטוח. התובע לא שילם פרמיות קודם לקרות מקרה הביטוח. כמו כן חל שינוי במצב בריאות התובע מאז חתם על הצהרת הבריאות ועד לקיבול ע"י החברה. 44. המסקנה מהאמור היא כי חוזה הביטוח לא היה בתוקף בעת קרות מקרה הביטוח. 45. התובע קרא את שלושת התנאים שבפוליסת הביטוח, המפורטים בסעיף 43 לעיל, וידע על משמעותם. 46. האישור למס אינו מהווה ראיה, שכן הוא מסמך חלקי ולא הוגש במלואו. מסקנות 47. לנוכח האמור לעיל, אני קובע כי בעת קיום מקרה הביטוח חוזה הביטוח לא היה בתוקף. הגם שהתוקף הוקדם מחודש נובמבר לחודש ספטמבר, עדיין מקרה הביטוח אירע ביום 18.08.05, בטרם קבלת הצעת הביטוח אצל הנתבעת. 48. לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה. 49. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.ביטוח אובדן כושר עבודהאובדן כושר עבודה