תביעה בגין ריהוט פגום

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין קניית מזנון פגום / תביעה בגין ריהוט פגום: מבוא תביעה בטענה להפרת חוזה למכירת ריהוט לרקע פגם באחד הפריטים.    הרקע העובדתי ביום 5.12.10 רכש התובע רכש מהנתבעת ריהוט שכלל מספר פריטים ,שבכללם מזנון זאת לאחר שבדק אותו באתר הנתבעת ומצא כי הוא מתאים לצרכיו.    הריהוט הובל לביתו על ידי מוביל מטעם הנתבעת      בכתב התביעה נטען בין היתר כי החוזה הופר מהבחינות הבאות :א.  כשפתח את האריזה גילה שבר בחזית המזנון.  ב. לאחר הודיע עליו לנתבעת נשלח נציג  מטעמה  שהבטיח שתינתן  הצעה חילופית   .  הצעה לא נתנה כי לבסוף זאת משהושמעה טענה לפיה, כביכול היה קיים השבר בעת המכר. עתירתו היא להחזר עלות המזנון, ולהחזר התשלום בגין הובלה. בכתב  ההגנה  הכירה הנתבעת בכך שקיים במזנון מה שכונה על ידה כ"סימון" מובלט חזק של הטסקטורה . הנתבעת, לא חלקה, על כי הריהוט סופק באמצעות מוביל מטעמה  אך טענה שמקור אותו סימון אינו בהובלה אלא בטקסטורה חזקה של עץ טבעי.   הראיות בדיון העידו התובע והנתבע . בנוסף היו בפני מסמכים בכתב שצורפו לכתבי הטענות. הנציג שמכר לא הובא לעדות. האחות שנכחה בעת המכר לא הובאה  לעדות ומכאן הצורך להתמקד בעולה מהעדים שהופיעו לפני לרקע התרשמותי מהם וממכלול הראיות. .   מעדות התובע אציין את הדברים הבאים: חזר על גרסתו כי מדובר בפגם והדגיש את מימדיו טען כי לו היה קיים בעת המכר לא היה רוכש אותו לדבריו הפגם אף לא היה ניתן לתיקון וזאת גם לרקע דברי נציג של הנהלת הנתבעת שנכח בעצמו ניסה לצבוע ונכשל להביא למצב חדש . ואמר שיודיע להנהלה כדי שיציעו פתרון אחר  חיזוק לדברים נמצא בעדות נציג הנתבעת בפני כי לא יוכל להביא את המצב לחדש. לו היה פגם בעת שהמוצר הוצג לא היה קונה אותו. . עדותו נשמעה רהוטה וכנה מעדות נציג הנתבעת אציין את הדברים הבאים: לטעמו אין המדובר בפגם כלל וממילא לא בפגם שנגרם בהובלה אלא בעץ מלא ובמיקום שהוא  בצוקל התחתון. אם זאת אישר שיתכן שלא ראו זאת באולם התצוגה אולם טען בנוסף שתנאי התאורה היו טובים. את הצוקל גם לדבריו לא ניתן להחליף ותיקון יתכן שלא ישיב למצב כחדש עדותו נשמעה מגמתית. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם , שמעתי את העדים  התרשמתי מהם במישרין , ונוכח מכלול הראיות שבפני, ועל פי כללי הראיות הנהוגים בבית המשפט לתביעות קטנות הגעתי למסקנה כי ההסכם בין הצדדים הופר הואיל ובפריט המזנון בלבד אכן נפל  פגם שמהווה  אי התאמה לנסיבות העסקה הספציפית בשים לב לאומד דעת הצדדים שבפני הואיל ואירע במסירה וכי עומדת לתובע הזכות להסתמך על טענת אי ההתאמה. להלן אנמק את מסקנתי  המעדיפה את גרסת התובע  מהפן המשפטי והפן העובדתי . הפן המשפטי וחובה למסירת נכס המתאים למוסכם גם מבחינת הצורה    מחובת   הנתבעת ככל  מוכר, למסור נכס כשהוא מתאים למוסכם בין הצדדים. זאת, בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 ( להלן: "חוק המכר").במהלך המשא ומתן, חלו על המוכר חובות נוספות שבראשן חובת תום הלב מכוח סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). להקשר של תהליך כריתה של חוזה צרכני רלבנטי גם חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") החל על הנתבעת בהיותה עוסק שמכרה לצרכן דרך עיסוקה. חזקה שהצורה  "עניין מהותי בעסקה" כמובנו של סעיף 2(א)(2)  לחוק הגנת הצרכן שלפיו : "... בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה: (2). "מידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס".אגב, דין הפרת החובה המעוגנת בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן היא לפי הוראת סעיף 31 לחוק הגנת הצרכן כדין עוולה אזרחית. ניתן להזכיר גם את סעיף 15 לחוק החוזים. במקום שישנה הפרה קמה זכאות לתרופה לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970 אגב, פער הזמנים שבין הצגת הנכס  לקונה למסירתו הוא עלול להתקלקל או להיפגם, למשל, בהיותו בתצוגה , אך גם לאחר מכן בעת ההובלה אך במקרה דנן הסתבר שהובלה הייתה לפי המוסכם על ידי נציג של הנתבעת שהתחייבה שימסור את  המוצר במצבו בתצוגה לתובע . הפן העובדתי  שוכנעתי כי במזנון נתגלתה אי התאמה בפתיחת האריזה, לאחר הובלה  לרקע פגם שלא הייה במהלך הרכישה שהייתה כרוכה בבדיקה קפדנית ביותר, של הקונה. עדות התובע, נשמעה מהימנה , יש לה סיוע  בהזמנה בכתב שהנפיקה הנתבעת . בהזמנה , המהווה נקודת המוצא לאיתור ההסכם בין הצדדים , נרשמה , בין היתר לאחר פירוט הריהוט שנרכש הערה ספציפית על מצבו  :" הסלון מתצוגה עם פגם קטן מאחורה - מזנון+ שולחן מתצוגה "   בהזמנה אין כל התייחסות ל"סימון" במזנון  וממילא לא בחזית המזנון. זאת למרות שגם לגרסת הנתבעת עצמה הוא בולט ושוכנעתי שבנסיבות עסקה זאת סימון זה מהווה אי התאמה  לרקע הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים שלפני ער אני לטענת נציג הנתבעת כי לא הבחינו בפגם בעת שהות בתצוגה אך קשה להבין זאת הן לא זאת בלבד שלטענתו התאורה הייתה טובה הרי שעלה שניסו לבדוק בצורה קפדנית מה בדיוק קרה העובדה שמדובר בפגם מתחזקת גם מנסיון צביעה שלא צלח   ההזמנה  נוסחה על ידי הנתבעת שהיא עוסק במובנו של חוק הגנת הצרכן התשמ"א -1981 .   עוד עלה כי בנסיבות המקרה דנן סוכם שהמסירה תבוצע אצל התובע בהובלה שבה המוביל אחראי כלפי הנתבעת וזאת לפי הסיכום הקונקרטי. הנזק על התובע להוכיח לא רק את ההפרה אלא גם את הנזק ואת התנאים לתרופות שהוא טוען להן. התרופה והפיצוי התובע ביקש לבטל את החוזה ולקבל בחזרה את כספו משלא נוצלה הזדמנות קודמת שנתן לתיקון.  בנסיבות לעיל נחה דעתי כי נתנה הודעת ביטול ברורה וחד משמעית. לצורך הוכחת שיעור הנזק   צירף חשבונית שבה נרשם כי מדובר בפריט שמחירו 3017 ₪. עם זאת תבע תמורתו 2552 ₪  ובסכום זה הנני מזכה אותו  אי ביצוע תיקון נאות חרף מתן הזדמנות לתיקון, והסכמה  שיבוצע תיקון עלול  להאמיר את הנזק ומהווה למעשה הפרה של הסכמה נוספת בדבר עצם מסירת המוצר לתיקון. סוף דבר אשר על כן, ולאור האמור לעיל תשיב הנתבעת לתובע את התמורה בסך של 2552   ₪  שיישא הפרשי הצמדה וריבית מיום המכר (  5.12.10 ) והתובע ישיב לה  את המזנון שקיבל.  הובלת הריהוט בנסיבות אלה היא על חשבון הנתבעת.וזאת בשים לב סעיף 9(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א 1970 .  בנוסף תשא הנתבעת בסך של 400 ₪ כפיצוי על דרך האומדן בגין הטרחה והנזק הלא ממוני הכרוכים בכך. #4# רהיטים (תביעות)