מהו אומדן מכרזים ? יעודו של אומדן המופקד בתיבת המכרזים להעמיד לרשות ועדת המכרזים כלי עזר מקצועי לבחינת רצינותן וכדאיותן של ההצעות המובאות בפני ועדת המכרזים.   תפקידה של ועדת המכרזים לבחור מתוך ההצעות הכשרות הנבחנות על ידה, את ההצעה הטובה ביותר לרשות בעלת המכרז. ההצעה הזולה ביותר (או היקרה ביותר, לפי העניין) אינה בהכרח ההצעה הטובה ביותר. כדי שההצעה תיחשב ראויה עליה להיות סבירה. כדי להיחשב סבירה עליה להיות כזו המבטיחה את יכולתו של המציע לעמוד מאחורי הצעתו ולבצע את העבודות או השרות נושא המכרז כראוי, כשהמחיר המוצע מכסה לפחות את העלויות הכרוכות בביצוע העבודות, ובדרך כלל אף להשאיר שולי רווח מקובלים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אומדן מכרזים:  בפני עתירה נגד זכייתה של משיבה 2 במכרז 10/2002 שפורסם על ידי עיריית אור יהודה.   בתנאי המכרז נקבע כי סטיה של 20% מהאומדן, בין כלפי מעלה ובין כלפי מטה, תגרום לפסילת הצעה על הסף. הצעת משיבה 2 היתה נמוכה מהאומדן בממוצע בלמעלה מ-29%, ולמרות זאת לא נפסלה על ידי ועדת המכרזים ואף הוכרזה כזוכה.   העותרת, שאף היא הגישה הצעה במכרז, תוקפת את זכיית משיבה 2, ומבקשת לבטל את זכייתה ולהכריז על הצעתה שלה כזוכה.   המשיבות מצדיקות את החלטת הועדה בטענה כי האומדן היה שגוי, דבר שלטענת המשיבות הכשיר את התעלמות ועדת המכרזים מהאומדן וזה תנאי האמור.   הטענה כנגד האומדן היא, ביסוס האומדן על תשומות, היינו עלויות שהזוכה יצטרך לעמוד בהן בביצוע השירות, שעה שמאבקי שליטה בענף הורידו את רמת המחירים בשוק למחירי הפסד.   תנאי זהה בנוסחו לתנאי הנדון כאן, נכלל גם במכרז 9/2002 של עיריית אור יהודה, וגם שם זכתה במכרז משיבה 2 שבפני אף שהצעתה שם היתה נמוכה מהאומדן בכ-40%.   עותרת אחרת השיגה על זכיית משיבה 2 במכרז 9/2002 (עת"מ 1466/02) והנימוקים שהובאו שם על ידי המשיבות להצדקת זכיית משיבה 2 זהים לאלו שהובאו כאן. ב-11.11.02 החלטתי ליתן צו ביניים כנגד זכיית משיבה 2 במכרז 9/2002.   בהחלטתי (בש"א 30574/02) נימקתי את מתן צו הביניים כך:   " דיון   א. המחלוקת בתיק זה מעוררת שתי סוגיות: האחת, מהי הדרך הנכונה לעריכת אמדן. השניה, מקום שאומדן שהונח בתיבת המכרזים שגוי, ובתנאי המכרז נקבעו שולי סטיה מהאומדן שחריגה מהם תגרום לפסילת הצעה על הסף, האם רשאית ועדת המכרזים להתעלם מהאומדן ולקבל הצעה החורגת משולי הסטיה שנקבעו בתנאי המכרז. יעודו של אומדן המופקד בתיבת המכרזים להעמיד לרשות ועדת המכרזים כלי עזר מקצועי לבחינת רצינותן וכדאיותן של ההצעות המובאות בפני ועדת המכרזים.   תפקידה של ועדת המכרזים לבחור מתוך ההצעות הכשרות הנבחנות על ידה, את ההצעה הטובה ביותר לרשות בעלת המכרז. ההצעה הזולה ביותר (או היקרה ביותר, לפי העניין) אינה בהכרח ההצעה הטובה ביותר. כדי שההצעה תיחשב ראויה עליה להיות סבירה. כדי להיחשב סבירה עליה להיות כזו המבטיחה את יכולתו של המציע לעמוד מאחורי הצעתו ולבצע את העבודות או השרות נושא המכרז כראוי, כשהמחיר המוצע מכסה לפחות את העלויות הכרוכות בביצוע העבודות, ובדרך כלל אף להשאיר שולי רווח מקובלים.   אכן, יש ובתחום מסויים מתנהלים מאבקי שליטה שבמסגרתם מוגשות הצעות המשקפות בעליל מחירי הפסד, שנועדו להרחיק מהשוק מתחרים, ומצב דברים כזה מניח לפתחה של הרשות הזדמנות לקנות מוצרים או שרותים מתחת למחיר עלותם. לדעתי הגררות הרשות אחר "מציאות" כאלו אינה משתלמת בטווח הארוך, ואף לוקה לפחות במידת מה בחוסר הגינות. אינה משתלמת הן בשל החשש שבסופו של דבר המציע לא יעמוד בהתחייבויותיו, והן נוכח האפשרות שדחיקת רגלי מתחרים על ידי הצעת מחירי הפסד תביא להשתלטות על השוק שתוצאתה האפשרית עלולה להיות דווקא העלאת מחירים וירידה ברמת השירות או ברמת המוצרים. לוקה לפחות במידת מה של חוסר הגינות, באשר רשות ציבורית אמורה ליתן או לקבל תמורה הוגנת עבור מצרכים או שירותים שהיא רוכשת או מוכרת.   ומן הכלל את הפרט. בעניננו נערך האומדן על בסיס חישוב העלויות בהן על המציע לעמוד לשם מתן השירות נושא החוזה: שכר עבודה, הוצאות רכב וכיוצא בזה, ואין טוען כי נפלה טעות בדרך חישוב העלויות. שומה כזו הינה שומה ראויה, ועל כן לא היה מקום להתעלם ממנה ומתנאי המכרז בקביעת תוצאות המכרז.   לפיכך נראה שאין החלטת ועדת המכרזים להעניק את הזכיה למשיבה 2 יכולה לעמוד.   מסקנתי זו מייתרת את הצורך לדון בשאלה השניה, ועל כן לא אדון בה."   דברים אלו יפים גם לענייננו.   לפיכך דין העתירה להתקבל.   זכיית משיבה 2 מתבטלת, ותחתיה נקבעת העותרת כזוכה במכרז.   משיבה 2 תשלם לעותרת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.   לאור חזרת העירייה מהתנגדותה לעתירה לא יפסקו נגדה הוצאות.  מכרז