מהי טענת אין להשיב לאשמה במשפט הפלילי ?

מהי טענת אין להשיב לאשמה ? הוראת סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי קובעת כדלקמן:   "נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין...". משמעות הטענה "אין להשיב לאשמה" היא שהתביעה לא עמדה בחובתה להביא ראיות "לכאורה" להוכחת האשמה ועל כן, יש לפטור את הנאשם מלהשיב לאותה אשמה ולזכותו ממנה כבר בשלב זה של הדיון. לצורך ההכרעה בטענה בית המשפט או בית הדין בודק, בהנחה שכל החומר שהובא בפניו לחובת הנאשם יזכה למלוא האמון והמשקל, האם יהיה בו כדי לבסס הרשעה בעבירה המיוחסת לנאשם או בעבירה אחרת באותו עניין. ההלכה קובעת כי כדי לחייב נאשם להשיב על האשמה, אין צורך אלא בראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה ודי במערכת ראיות ראשונית (ראה ע"פ 141/84 מדינת ישראל - דוד טובול, פ"ד ל"ט (3)596,606). השופט שמגר מסכם את ההלכה בעניין זה, בזו הלשון: "בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב אישום. ראיות בסיסיות לעניין זה אין משמעותן כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הכרעה על אתר, אלא... ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם". (ע"פ 731/76 רפאל כחלון - מדינת ישראל, פ"ד ל"ב (1), 170, 179). לעניין משקלן של הראיות ובחינת אמינותן ראוי להוסיף, שיתכנו נסיבות קיצוניות שבהן תעלה שאלה זו, כבר בשלב הדיוני האמור בעיקר בהתקיים אחד משניים אלה: (1) כאשר לא הובאה עדות כלשהי, כדי להוכיח יסוד חיוני ומרכזי של האשמה. (2) כאשר הסתבר בעליל, על פניו, כי כל הראיות שהובאו על ידי התביעה הן כה בלתי אמינות עד שאף ערכאה שיפוטית בת דעת לא הייתה מסתמכת עליהן. (ראה ע"פ 405/80 מדינת ישראל - זבולון שדמי, פ"ד ל"ה (2), 757).משפט פלילישאלות משפטיותאין להשיב לאשמה