ביטוח ברשות לעת זקנה וגמלת שאירים

1. בפנינו עתירה לחייב את הנתבע לקבל את בקשתה של התובעת ברשות לעת זקנה ולשאירים. 2. התובעת, אשה נשואה, עבדה משנת 1970 ועד 31.8.1977 כמורה למוסיקה מזרחית בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שבתל-אביב ומאז היא אינה עובדת. 3. הנתבע טוען, כי את בקשתה לביטוח ברשות הגישה התובעת ב-17.9.1978, היינו לאחר חלוף 12 חודשים מאז היום שבו חדלה להיות מבוטחת ועל כן דחה את בקשתה. התובעת טוענת, לעומת זאת, כי הגישה בקשה כזו לפני המועד הנ"ל. 4. השאלה שעלינו להכריע בה, האם הוגשה לנתבע בקשה לביטוח ברשות לעת זקנה ולשאירים בטרם חלפו 12 חודשים מיום שהתובעת חדלה לעבוד. 5. מטעם התובעת העידה היא עצמה ומר הרץ ראובן, פקיד הנתבע. מעדותה של התובעת למדנו, כי לאחר כ-7 חודשים מתום עבודתה שלחה לנתבע מכתב, בו ביקשה לברר מה הן זכויותיה "בקשר לביטוח לאומי לאחר שהתפטרה מהעבודה" (ראה ע' 1 לפרוטוקול). למכתב לא נתקבלה תשובה. לאחר כשבועיים, משלא נתקבלה תשובה, פנתה התובעת לסניף המוסד בבת-ים (בו עבד העד מר הרץ) וסיפרה לו ששלחה מכתב ותשובה לא נתקבלה. מר הרץ נתן לה טופס למלא וכן הורה לה לצרף תלוש שכר עבודה של בעלה. התובעת שלחה את הטופס בצירוף תלוש השכר. משחלפו 3-4 שבועות ולא נתקבלה תשובה, פנתה שוב למר הרץ, אשר נתן לה טופס בקשה נוסף. התובעת מילאה את הטופס והפעם הגישה אותו במו ידיה (טופס זה הינו הבקשה מיום 17.9.1978, אשר הנתבע מודה בקבלתו). בעדותה תמך מר הרץ, אשר מסר כי התובעת ובעלה הופיעו אצלו כחודשיים לפני חודש ספטמבר 1978 וסיפרו לו על התכתבות עם סניף הנתבע ביפו וכן אמר, כי הסביר לתובעת שעליה למלא טופס ולכלול בו את הפרטים הרלבנטיים וכי העניין שבו עסקו באותה שיחה היה ביטוחה של התובעת. כן אישר העד, כי בפעם השניה הופיעו אצלו התובעת ובעלה והגישו את הבקשה מ-17.9.1978. 6. עדותה של התובעת מהימנה עלינו, למרות מספר אי-דיוקים בעניינים שאנו רואים אותם כשוליים, כגון מועד הגשת הבקשה והסניף שלשם הוגשה הבקשה. גם עדותו של מר הרץ מהימנה עלינו ולגבי מועדים מעדיפים אנו את עדותו שלו ולפיה אנו קובעים את המועדים הרלבנטיים כפי שיפורטו להלן. 7. מצירוף שתי העדויות הללו שוכנענו, כי התובעת היתה אצל פקיד הנתבע מר הרץ בסביבות חודשיולי 1978 וקבילה ממנו טופס בקשה לביטוח ברשות ואמנם שלחה את הטופס לנתבע מייד לאחר מכן. אם הטופס נשלח, הרי ההנחה היא שהוא אף התקבל אצל הנתבע. הנחה זו לא נסתרה מחומר הראיות. מדוע למרות זאת לא נמצא הטופס בתיקה של התובעת אצל הנתבע - לא הוברר לנו. 8. אנו קובעים, כי התובעת הגישה לנתבע תוך 12 חודש מיום שחדלה להיות מבוטחת בקשה לביטוח ברשות ועל כן הנתבע חייב לבטחה כבקשתה. 9. אנו מורים, איפוא, לנתבע לקבל את בקשתה של התובעת ולבטחה בביטוח ברשות כאמור בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות לעת זקנה ושאירים), תשכ"ה-1965. קצבת שארים