המבקש עתר בבקשה מושא החלטה זו לאפשר לו לתקן את כתב תביעתו על ידי הוספת חוות דעתו הרפואית של פרופ' רוזין, ולאפשר לו לשנות את שיעור הפיצוי בגין אבדן כושר עבודה וחישובו על פי 100% נכות. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להוספת חוות דעת לכתב תביעה / בקשה לתיקון כתב תביעה: 1. המבקש הגיש תביעתו כנגד המשיבה, שהיא חברה לביטוח, זאת בקשר עם פוליסת ביטוח שהוצאה על ידי המשיבה ביום 1.10.91 וכפי שהורחבה ביום 29.4.92. פוליסת הביטוח המקורית כללה, בין השאר, ביטוח למקרה תאונה ואי כושר עבודה זמני ומוחלט, והרחבת הפוליסה התייחסה להגדלת הסכומים בנוגע "לנכות תמידית" ו"אי כושר עבודה". 2. המבקש טען בכתב התביעה כי נפגע ביום 25.6.92 בעת "שהעביר ציוד כבד בעסקו, חש בכאבי גב אשר קרנו גם לרגל שמאל". בעקבות כך הובהל לקבלת טיפול רפואי. מומחים רפואיים מטעם המשיבה בדקו את המבקש וממצאיהם מפורטים בחוות הדעת מטעם ד"ר יצחקי וד"ר אסף (נספחים ב ו-ז לכתב התביעה). בהתבסס על חוות דעת אלו נטען בכתב התביעה, כי למבקש נקבעו 68% נכות לצמיתות. 3. לטענת המבקש, לאור הארועים המפורטים בכתב התביעה והפוליסה שהוצאה על ידי המשיבה זכאי הוא לתשלומים שונים כמפורט בכתב התביעה. 4. המבקש עתר בבקשה מושא החלטה זו לאפשר לו לתקן את כתב תביעתו על ידי הוספת חוות דעתו הרפואית של פרופ' רוזין, ולאפשר לו לשנות את שיעור הפיצוי בגין אבדן כושר עבודה וחישובו על פי 100% נכות. בבקשה ובתצהיר המצורף לה מפרט המבקש את נימוקיו לבקשה זו, ובתמצית, מביע המבקש את הסתייגותו מחוות דעתו של ד"ר אסף. לטענתו חוות הדעת מנוסחת באופן מגמתי לטובת המשיבה ומנסה לפגוע במהימנותו ואמינותו (סעיף 3 לתצהיר המבקש). 5. המשיבה, בתגובתה לבקשה התנגדה לתיקון כתב התביעה. לטענתה מהווה בקשת התיקון שינוי עילת התביעה המקורית. שני טעמים מוצאת המשיבה לטענתה זו: האחד: עניינו בכך שעילת התביעה בכתב התביעה המקורי, התבססה על חוות הדעת הרפואית של ד"ר אסף וד"ר יצחקי המהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה ואשר קבעה לתובע 68% נכות. הוספת חוות דעתו של פרופ' רוזין הקובעת 100% נכות לצמיתות מהווה שינוי עילת התביעה המקורית. השני: מתמקד בעובדה שפרופ' רוזין מבסס טיעונו בדבר אי-כושרו של התובע על פגיעה פסיכולוגית שנבעה ממספר פגיעות אורגניות שגרמו ל"כרוניק פטיג סינדרום" (עמ' 3 לחוות הדעת של פרופ' רוזין). בכך, לטענת המשיבה, יוצרת חוות הדעת החדשה עילה תביעה השונה מזו המקורית, אשר בעיה נפשית זו לא מצאה את זכרה בה. ממשיכה המשיבה ואומרת כי ברגיל, לא היה הדבר מעורר קושי, אולם לאור העובדה שארוע התאונה, כפי שנטען בכתב התביעה, התרחש ביום 25.6.92, ובמהותה מבוססת התביעה על פוליסת ביטוח אשר חוק חוזה הביטוח קצב את תקופת ההתיישנות ל3- שנים בלבד, הרי שעילת התביעה החדשה התיישנה ולפיכך אין להתיר התיקון המבוקש. עד כאן תמצית טענות המשיבה. 6. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), קובעת כלל רחב לפיו בית המשפט רשאי להתיר לבעל דין לשנות או לתקן כתב טענות וזאת על מנת לאפשר הכרעה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת. הנטייה תהא להגדיר המחלוקת על דרך ההרחבה ובית המשפט לא ירתע ממתן רשות לתקן אפילו הוחלפה או הוספה בדרך זו עילה. בצידו של כלל רחב זה קיים כידוע הסייג לפיו שמקום בו הרשאת התיקון לצד אחד תביא לפגיעה בבעל דין יריב, באופן שאינו ניתן לריפוי על ידי פסיקת הוצאות, רשות התיקון לא תינתן, למשל, מקום שבקשת התיקון מתמקדת בהוספת עילה חדשה, שבמועד הגשת בקשת התיקון התיישנה, הרי שמתן הרשות מהווה הענקת יתרון למבקש אשר אותו לא ישיג עם הגשת כתב תביעה חדש (ראה י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) עמ' 350). אין עוררין כי שאלת אחוזי הנכות מהם סובל המבקש שאלה מהותית היא וטעונה הכרעה, ולפיכך גדר המחלוקת הוא האם הוספת חוות הדעת של פרופ' רוזין מהווה עילה חדשה. 7. המגמה בכל הנוגע לתיקון כתב טענות היא מגמה ליברלית, הן בשאלת אופן הגדרת הפלוגתא והן בשאלת אופן הגדרת עילת תביעה. כאמור, טענת ההתיישנות הינה מהגורמים המונעים מתן רשות לתקן. מנגד מן הראוי להדגיש כי לא כך הוא בכל מקרה: כל עוד כתב התביעה המקורי גילה עילה וזהותה נשתמרה, הרי שהדיבור "עילת תובענה" יפורש בהרחבה. עילת תביעה הוגדרה לצורך מתן רשות לתקן כ"העסקה או המעשה המובא לדיון". (ראה ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית נ' זייד, פ"ד ל"ד (4) 126, 131). לשון אחר, כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית שמהם השתמעה אף על דרך החסר, חבותו של הנתבע - אין מניעה עקרונית להתיר התיקון אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות (ראה ע"א 702/96 איטונג בטרום נ' בן הרוש, פ"ד מ"ד (1) 160, 166). בפסק דין שבענין קירור אף קבע כב' השופט לוין כי "די בייחוס היולי בלתי מלא ובלתי מפורט של העובדות בכתב התביעה המקורי לנתבע, כדי להניח נדבך שניתן לבנות עליו בקשת תיקון, אם בתקופת הביניים עברה תקופת ההתיישנות". 8. בענייננו, העילה עליה התבסס כתב התביעה נשוא בקשה זו עניינה פוליסת ביטוח מטעם הנתבעת, אשר מקימה לטענת התובע, את חבות הנתבעת לשלם פיצוי בגין תאונת עבודה שארעה לו. יישום העקרונות לעיל מוביל לידי מסקנה כי בכתב התביעה המקורי משתמעת חבותה של הנתבעת במידה הנדרשת, באופן המאפשר תיקון כתב התביעה על דרך הוספת חוות הדעת של פרופ' רוזין. התוצאה היא שאני נעתר לבקשה. כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 יום מהיום וכתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן. בשלב זה לא יוגשו תצהירי העדות הראשית. הוצאות הבקשה יידונו בפסק הדין. כתב תביעהמסמכיםחוות דעת