האם ניתן להגיש בקשה לתשלום תכוף כשיש מחלוקת לגבי שאלת החבות ? המחלוקת בשאלה אם מדובר בתאונת דרכים או לא אינה מהווה מחסום בפני בקשה לתשלום תכוף. כפי שנקבע בפסיקה די בראיה לכאורה כדי להקים עילה לתשלום תכוף. ראו ספרו של כבוד סגן הנשיא ריבלין, תאונות הדרכים - סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה שניה בע' 386. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לתשלום תכוף מבלי להכריע בשאלת החבות: 1. 1) המבקשת נפגעה לטענתה, ביום 20.12.98, עת נסעה ברכב מסוג מיצובישי מסחרי מס' 6934820, להלן: "הרכב", בו נהג בעלה. הרכב קפץ ונחת נחיתה קשה על הגלגלים,להלן: "התאונה". המבקשת טוענת כי התאונה מהווה תאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, 1975, להלן, "החוק", והגישה תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה. 2) יחד עם התביעה, עתרה המבקשת בבקשה לתשלום תכוף, להלן: "הבקשה". 2. בתשובתו ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הבקשה על הסף מהטעמים הבאים: 1) התאונה כלל לא אירעה והמבקשת נפגעה, אם בכלל, בנסיבות שאינן מהוות תאונת דרכים לפי החוק. 2) לבקשה לא קדמה דרישה לתשלום תכוף כאמור בסע' 5א לחוק. 3) הבקשה לוקה בחסר, שכן חסרים בה פרטים מהותיים כולל תיעוד רפואי וקבלות על הוצאות מחייה. 3. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 13.7.99, הגישו באי כוח הצדדים סיכומים בכתב. בנוסף על הטענות לגופו של הענין, חזר ב"כ המשיבה והעלה טענות מקדמיות וביקש לדחות את הבקשה על הסף משני נימוקים: 1) המשיבה כופרת בקיומה של תאונת דרכים. המשיך ב"כ המשיבה וטען, על סמך התיק הרפואי של המבקשת, שכאבי הגב, אותם מייחסת לתאונה, סבלה קודם לכן. 2) המכתב בו דרשה המבקשת תשלום תכוף, אינו מהווה תחליף לדרישה לפי התקנות. לטענתו אין גם לראות במכתב התשובה של המשיבה מיום 11.4.99, להלן: "התשובה" משום ויתור על "דרישה" כאמור בתקנות. ממשיך ב"כ המשיבה וטוען כי הדרישה תהא ערוכה לפי טופס 1,להלן:ו"הטופס",שבתוספת לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, (תשלומים תכופים), 1989,להלן: "התקנות", כשהדרישה צריכה להיות נתמכת בתצהיר החתום על ידי המבקש עצמו, אלא אם הוא חסוי. 4. אדון תחילה בטענות המקדמיות. בתשובתו לטענות אלה טען ב"כ המבקשת כי: 1) התנאי שאת הבקשה לתשלום תכוף יש להקדים בדרישה לפי התקנות, מהווה מחסום דיוני בלבד שניתן לפסוח עליו בדיון בדרישה לגופה. לטענתו,התשובה, לפיה סירבה המשיבה לשלם תשלום תכוף, מחמת אי שיתוף פעולה של המבקשת ונהג הרכב, מהווה ויתור על הגשת דרישה לפי התקנות. 2) נסיבות המקרה מהוות תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. לטענתו אין מניעה שבית המשפט יפסוק תשלום תכוף, גם כאשר יש מחלוקת לגבי עצם חבות המשיבה, מה שאין כן בעניינו. ביחס לטענת המשיבה שהמבקשת סבלה מכאבי גב עוד קודם לתאונה, מסביר ב"כ המבקשת ושואל לא ברור כיצד רישום יחיד על כאב גב התפתח לשבר בחוליה. 5. אומר מיד כי המחלוקת בשאלה אם מדובר בתאונת דרכים או לא אינה מהווה מחסום בפני הבקשה. כפי שנקבע בפסיקה ועולה מסע' 5ב (א) לחוק, די בראיה לכאורה כדי להקים עילה לתשלום תכוף. ראה ספרו של כבוד סגן הנשיא ריבלין, תאונות הדרכים - סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה שניה בע' .386 לדעתי ראיה לכאורה מונחת בפני. תצהירה של המבקשת שנפגעה תוך כדי נסיעה עם בעלה ברכב לא נסתר. בנוסף, לפי מכתב השחרור מבית החולים שיבא מיום 25.12.98, נרשם במפורש כי המבקשת נתקבלה בבית החולים לאחר תאונת דרכים ואושפזה למשך 5ימים כשהיא סובלת מ- fracture burst. 1lלעומת זאת, מתיק המבקשת בקופת חולים, שדף ממנו צורף לסיכומי המשיבה, עולה כי בשנת 92 היה חשד ל"פריצת דיסק" בצוואר. אין להרבות במילים כדי לדחות את טענת ב"כ המשיבה לאור הממצא הרפואי מבית החולים שיבא. מכל מקום העובדה שלמבקשת היו תלונה או אפילו תלונות בעבר ביחס לכאבי הגב אינה מהווה, ולו ראיה לכאורה, כי לא מדובר בתאונת דרכים. המסקנה היא, אפוא, כי המבקשת זכאית לתשלום תכוף לאחר שהמציאה ראיה לכאורה, כי נפגעה בתאונת דרכים לפי החוק. 6. הדרישה לפי התקנות: 1) לדעתי, אין ולא צריכה להיות מחלוקת לאור סע' 5א לחוק ותקנה 2(א) לתקנות, כי תנאי מוקדם להגשת הבקשה לתשלום תכוף הוא משלוח דרישה לחברת הביטוח. בהעדר פניה ודרישה בהתאם לסע' 5א לחוק ותקנה 2(א) לתקנות, דין התביעה לתשלום תכוף להימחק על הסף. סע' 5לחוק מחייב משלוח דרישה כפי שנקבע בתקנות. למבקש אין שיקול דעת כיצד לנסח את הדרישה והוא חייב למלא אחרי הוראות הטופס, לרבות צירוף תצהיר ומסמכים. 2) ב"כ המבקשת צירף לסיכומיו העתק מפסק דינו של כבוד השופט נאסר, שניתן בת"א (שלום - עכו) 4272/97, המר' 2017/97, גלבוע יואב נ. "סהר" חברה לביטוח בע"מ, שפורסם בצלטנר, חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, תוספת שלושים ע' .4560 על פי פסק הדין טוען ב"כ המבקשת כי ניתן "לעקוף" את הוראות התקנה והטופס. עיינתי בפסק הדין, אך אין להסיק ממנו כטענת ב"כ המבקשת. כבוד השופט נאסר קבע כי אין חולק שתנאי לפנייתו של נפגע תאונת דרכים בבקשה לתשלום תכוף, פניה לחברת הביטוח בהתאם לטופס לפי תקנה 1לתקנות, לפני פניה לבית המשפט. בית המשפט קבע כי חובה למלא אחרי תנאי זה, אין הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט, ובהעדר פניה כאמור יש למחוק את הבקשה על הסף. בהתיחסו למקרה הספציפי שהיה בפניו הוסיף וקבע בית המשפט כי משלא כלל מכתב התשובה, (של חברת הביטוח), ולו רמז כי פניית הנפגע איננה כנדרש ומשהובהר בו כי המשיבה בודקת את נסיבות המקרה, יש לראות בכך משום ויתור על הדרישה הפורמלית ומכאן מסקנתו של בית המשפט כי הבקשה הוגשה כדין, ובלשונו של כבוד השופט נאסר בע' 4561: "פשיטה כי מדובר במחסום דיוני אשר הציב מחוקק המשנה וצד רשאי למחול על הפורמליות שהחוק העניק לו ולבחור להתיחס לגופם של הדברים. אפשרות נוספת הינה כי הטיפול לגופו של עניין מסוייג בכך שהדרישה איננה כדין." הנמקתו ומסקנתו של כבוד השופט נאסר, עם כל הכבוד, מקובלת עלי. העיקרון הוא שיש להגיש את הבקשה כמצוות החוק והתקנות, אך עמדת חברת הביטוח תיבחן לאור התשובה לדרישה - אם ובאיזה מידה יש בתשובה משום ויתור על הדרישות הפורמליות לפי החוק והתקנות. 3) ב"כ המשיבה צירף לסיכומיו שני פסקי דין: פסק הדין שניתן ע"י כבוד השופט גבאי בת.א (תל אביב יפו) 65659/95 בולודר מיכאל נ. "הפול" חברה לביטוח חובה בע"מ, פורסם בצלטנר בתוספת 23 בעמ' 3403 וכן פסק הדין שניתן ע"י כבוד השופט סלטון, בת.א (שלום בת - ים), 4740/95, שלום בר נ. הפניקס ואח’, פורסם בצלטנר, תוספת 26 בעמ' 3379, בו הביעו השופטים את דעתם במפורש כי משלוח מכתב לא יכול, בשום אופן, להחליף את הדרישה הקבועה לפי התקנות. 4) עיינתי גם בשני פסקי הדין שצירף ב"כ המשיבה. לדעתי,שלושת השופטים, בדעה אחת לפיה אי מילוי אחרי הדרישה כפי שנקבע בחוק ובתקנות מביאה לתוצאה של דחית הבקשה.מסקנותיהם של השופטים המלומדים מקובלת עלי.אני נוטה לכיוון המגמה לפיה יש לעמוד על הגשת דרישה בהתאם להוראות התקנות קודם להגשת הבקשה, ואינני רואה בהוראות אלה מחסום טכני בלבד וזאת מכל אחד ואחד מן הנימוקים הבאים וממשקלם המצטבר: 1: תקנה 2(א) לתקנות קובעת: "דרישה לתשלום תכוף ממי שחייב בפיצויים לפי החוק,תהא ערוכה לפי טופס שבתוספת ותהא נתמכת בתצהיר של הפונה". התקנה ברורה, חד משמעית ואינה משתמעת לשתי פנים,לפיה דרישה לתשלום תכוף חייבת להיערך לפי הטופס שבתוספות, אליה יצורף תצהיר של המבקש בעצמו אלא אם הוא חסוי. מעיון בנוסח התקנה עולה כי מדובר בחובה לערוך את הדרישה בצורה מסוימת, ואין התקנה משאירה בענין זה שיקול דעת למבקש. 2: החובה בתקנה לערוך את הדרישה בהתאם לטופס נועדה לתכלית מסויימת שיש לקיים אותה. לדעתי,נועדה התקנה, בין השאר, להבטיח שהדרישה תיערך בצורה כזו שבידי הצד השני תמצא כל האינפורמציה החיונית להחלטה, אם לתת תשלום תכוף אם לאו. אי עמידה על עריכת הדרישה כמצוות התקנה יכולה להביא למצב שהצד השני יימנע מדיון בדרישה בהעדר פרטים מהותיים וצירוף מסמכים בעלי חשיבות לצורך מתן תשובה הולמת לדרישה. 3: מלבד החיוב לכלול בדרישה פרטים מסוימים ומסמכים ספציפיים, הדרישה צריכה להיות נתמכת בתצהיר של הפונה אישית. התצהיר הוא דבר מהותי שיש לעמוד על קיומו. העדרו של תצהיר יש בו משום פגם מהותי הפוסל, לדעתי, את הדרישה. 4: אי עמידה על דרישת התקנה תפתח פתח לא רצוי לכך שכל צד יערוך את הדרישה לפי רצונו והדבר ירוקן את התקנה מתוכן ויפגע בהליך המקדמי שקיומו נועד לחסוך, במידת האפשר, בהליך שיפוטי. 7. על אף האמור לעיל דעתי היא כי חברת הביטוח יכולה לותר על קיום התנאים שנקבעו ולדון בדרישה המופנית אליה במכתב רגיל, אך הדבר מסור לשיקול דעתה. 8. ב"כ המבקשת טוען, כי בתשובה יש משום ויתור על הדרישה הפורמלית לפי התקנות. אינני סבור כי יש מקום לקבל את הטענה. בתשובה מציינת המשיבה כי המבקשת "סרבה" לשתף פעולה ולמסור פרטים מדויקים אודות נסיבות הפגיעה ולא הועברו אליה אישורים שונים כדי שתוכל לנקוט עמדה. כפי שמציינת המשיבה "כל מה שנתקבל אישור מחלה ל - 10 ימים". מנוסח המכתב ברור כי בהעדר פרטים ברורים ומספיקים לא יכלה המשיבה לדון בדרישה, ולא ניתן להסיק מהתשובה כי המשיבה מוותרת על דרישה כדין. מכל מקום ברור, ולא נטען אחרת, כי לא צורף לדרישה תצהיר.אילו המבקשת הייתה שולחת למשיבה,לאחר קבלת התשובה, חומר נוסף משלים, והמשיבה התייחסה עניינית למסמכים שהומצאו לה, ניתן אולי, להסיק, כי המשיבה ויתרה על הדרישה הפורמלית. היא לא עשתה זאת, המציאה מסמכים, בחלקם, אינו קריא, כפי שנטען, והמשיבה לא התייחסה עניינית לדרישה. 9. לאור האמור לעיל, אני קובע שאין פניית המבקשת במכתב מהווה תחליף לדרישה לפי התקנות. על כן ולפי התקנה 8לתקנות אני מוחק את הבקשה על הסף ומחייב את המבקשת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 1500 ש"ח להיום בצירוף מע"מ כחוק. המבקשת תהיה רשאית,אם רצונה בכך,לשלוח דרישה למשיבה,בהתאם לתקנות,תוך תקופה שלא תעלה על 21יום מיום קבלת החלטה זו לידיה. תשלום תכוףשאלת החבות