תקנה 17 (יג) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), תשנ"ג - 1993 (להלן: "התקנה") קובעת את זכות העיון בהצעה הזוכה כדלקמן:   "...במשך תקופה שלא תעלה על 30 יום ממועד ההודעה, כאמור, יהיה רשאי משתתף במכרז רגיל לעיין בהצעת הזוכה במכרז, למעט כאשר ועדת המכרזים החליטה בהחלטה מנומקת כי מסיבות של סודיות בטחונית או סודיות מסחרית או מקצועית שלא להרשות העיון, כולו או חלקו;..."   קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת עיון בהצעה במכרז משרד הביטחון:   רקע   משרד הביטחון (להלן: "המשרד") הזמין מציעים להציע הצעות מחיר לתשתיות תקשורת לפרוייקט בניה רב היקף במתחם דרום הקריה בתל-אביב בהליך של מכרז סגור. העותרת (להלן: "בזק") ומשיבה 2 (להלן: "אלגדפון") היו בין המתמודדות במכרז. ביום 2.12.02 הודיעה ועדת המכרזים לבזק שהצעתה של אלגדפון זכתה במכרז (נספח ב).   בתגובה פנתה בזק למשרד בדרישה לעיין בהצעת אלגדפון.   המשרד פנה לאלגדפון וביקש תגובתה לדרישת העיון בהצעה. אלגדפון הגיבה בשלילה מוחלטת וטענה לסודיות ההצעה על כל חלקיה. משנדרשה ליתן הנמקה מפורטת צמצמה את התנגדותה לחשיפת פרטי התמחור הפנימי של ההצעה, כשנימוקה לכך היה שהחשיפה תפגע בסיכוייה במכרזים הבאים.   ועדת המכרזים קיימה דיון בסוגיה והחליטה לחשוף בפני בזק את המחיר הסופי של הצעת אלגדפון אך לא את כתב הכמויות ובו פירוט מרכיבי המחיר, פירוט בו הכירה כסוד מסחרי של אלגדפון הנהנה מחיסיון.   מכאן העתירה שבפני לחיוב ועדת המכרזים לחשוף בפני בזק את כל מסמכי ועדת המכרזים, בכלל זה הצעת אלגדפון על כל חלקיה.   בדיון שהתקיים ביום 15.1.03 הסכימה העותרת לצמצם את עתירתה, ולהגבילה למסמכים הבאים: מסמכי האומדן, מסמכים ככל שישנם לגבי הוצאת חלקים מהמכרז, וכתב הכמויות.   דיון   לטענת בזק, זכאית היא לעיין בכל מסמכי המכרז כדי לממש כראוי את זכותה לבחון את אופן התנהלות ועדת המכרזים ולהיווכח האם היה בהתנהלות ועדת המכרזים פגם שיש בו כדי לשנות את תוצאות המכרז.   תקנה 17 (יג) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), תשנ"ג - 1993 (להלן: "התקנה") קובעת את זכות העיון בהצעה הזוכה כדלקמן:   "...במשך תקופה שלא תעלה על 30 יום ממועד ההודעה, כאמור, יהיה רשאי משתתף במכרז רגיל לעיין בהצעת הזוכה במכרז, למעט כאשר ועדת המכרזים החליטה בהחלטה מנומקת כי מסיבות של סודיות בטחונית או סודיות מסחרית או מקצועית שלא להרשות העיון, כולו או חלקו;..."   התקנה מאזנת בין עניינם של המשתתפים במכרז לבדוק את כשרות זכיית המשתתף שהצעתו זכתה, לבין זכותו של בעל ההצעה הזוכה לשמור על סודותיו המסחריים והמקצועיים שהם בבחינת קניינו הפרטי. נוסחת האיזון שנבחרה היא הכרה בזכות עיון כללית בהצעה הזוכה, תוך מתן סמכות לועדת המכרזים לא להתיר עיון בהצעה הזוכה או חלקה מטעמים של סודיות מסחרית או מקצועית. לטענת המשיבים כאשר מדובר במכרזים מסוג המכרז נשוא עתירה זו, המתפרסמים תדיר על ידי מערכת הביטחון ומשרדי הממשלה השונים, גילוי אסטרטגיית התמחור של אלגדפון עשוי לפגוע בתחרות ובסיכויי מפרסם המכרז לקבל את ההצעה הטובה ביותר במכרזים הבאים שיתפרסמו בתחום התקנת תשתית תקשורת טלפון ונתונים. זאת ועוד, המשיבים טוענים כי אין בפרטי התמחור כדי לסייע לבזק בביקורת על הליכי המכרז, מאחר וההשוואה בין ההצעות לצורך קביעת ההצעה הזולה נעשתה על פי השוואת המחיר הכולל של ההצעות ולא על פי השוואת פרטי התמחור.   כאמור, התקנה קובעת כי ההחלטה בדבר חסיון של ההצעה הזוכה או חלקה חייבת להיות החלטה מנומקת. לטעמי הקביעה כי כתב הכמויות של אלגדפון מהווה, או כולל, סוד מסחרי או סוד מקצועי, אינה עולה כדי הנמקה. בקביעה זו אך מציינת הועדה את עילת הפטור מ-3 העילות שנמנו בתקנה. בנוסף לכך על הועדה לנמק על מה ולמה סבורה היא כי ההצעה מהווה, או כוללת, סוד מסחרי או סוד מקצועי של בעל ההצעה. בהעדר הנמקה כזו נמנעת האפשרות לביקורת שיפוטית על ההחלטה, והדברים מגיעים כדי חריגה מסמכות, שכן הועדה לא הוסמכה להעניק את החסיון ללא הנמקה.   הואיל וכך ההחלטה לא להתיר עיון בפרטי התמחור של הצעת אלגדפון אינה יכולה לעמוד.   אוסיף כי בענייננו המדובר בחוברת פרטי כמויות המהווה חלק ממסמכי המכרז, כשהמציעים נדרשו לציין בצידו של כל פריט את המחיר המבוקש. המציעים לא התבקשו להציע מודלים או פתרונות יחודיים, כי אם לתמחר פריטים סטנדרטיים שפורטו על ידי בעל המכרז.   אכן, פרטי התמחור הינם פונקציה של מקורות האספקה של המציע, עלויות ושכר, ושיעור הרווח עליו מבוססת ההצעה, אולם כל עוד המציע לא נדרש לחשוף את מקורות האספקה שלו או את הסכמי השכר עם עובדיו או קבלני המשנה שלו, בדרך כלל אין לראות בכתב הכמויות סוד מסחרי או סוד מקצועי המצדיק חסיון על פי התקנה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כגון כאשר שוכנעה הועדה כי התמחור מבוסס על מודל סודי שפותח על ידי המציע.   כאמור, בענייננו הועדה לא נימקה את החלטתה להכיר בפרטי התמחור כסוד מסחרי, ועצם העובדה שבעריכת התמחור בא לידי ביטוי ניסיונה של אלגדפון במשך 10 שנים בהגשת הצעות במכרזים אינה מעטה על התמחור את אדרת הסוד המקצועי או המסחרי, שרק הוא ראוי לחסיון.   לפיכך אני מורה כי רשימת הכמויות בהצעת אלגדפון תיחשף בפני בזק.   מכאן למחלוקת בדבר זכות בזק לעיין באומדן. משרד הבטחון מנמק את התנגדותו להתיר לבזק לעיין באומדן בכך שהאומדן משמש את המשרד במכרזים רבים, וחשיפתו תפגע בעקרון סודיות האומדן במכרזים הבאים. טענה זו מקובלת עלי. מדובר באומדן המשמש את משרד הבטחון במכרזים שעניינם עבודות תשתית כבילה בפרוייקטים רבים. תוצאת חשיפת האומדן שלא לצורך במסגרת מכרז אחד, תהפוך את האומדן לסוד גלוי במכרזים הבאים הצפויים בתקופה הקרובה, ואין חולק על חשיבות השמירה על סודיות האומדן במכרזים.   בענייננו אין חולק כי הצעת אלגדפון היתה נמוכה במידה ניכרת מהאומדן, ונתקבלה בהיותה ההצעה הזולה ביותר. בנסיבות אלה העיון באומדן אינו דרוש לבחינת תקינות החלטת ועדת המכרזים לבחור בהצעת אלגדפון, והחלטת ועדת המכרזים שלא לחשוף את האומדן לעיונה של בזק נראית בעיני סבירה.   נותרה לדיון בקשת העותרת לעיין במסמכים, ככל שישנם, בנושא הוצאת חלקים מהמכרז. ככל שמדובר בהוצאת חלקים מהכרז לפני המועד להגשת הצעות, איני רואה מקום לחייב את ועדת המכרזים לחשוף את המסמכים, שכן הליכי גיבוש תנאי המכרז אינם רלבנטיים לביקורת תקינות החלטת ועדת המכרזים לבחור בהצעת אלגדפון. תנאי המכרז הינם נקודת המוצא, ממנה מתחילה הביקורת.   שעתה של הביקורת על תנאי המכרז - בטרם הגשת ההצעות, ושעה זו חלפה.   עם זאת, בדיון במעמד הצדדים נטען כי היתה אל בזק פניה מטעם גורם העוסק בביצוע פרוייקט הקריה, להזמנת עבודות שנכללו בהצעת אלגדפון אצל בזק, במחירים העולים על אלו שבהצעת אלגדפון.   ככל שקיימים מסמכים בנושא זה, עלולה להיות להם השפעה על ביקורת הליכי המכרז, שכן אם אלגדפון תמחרה ביודעין במחיר נמוך עבודות שנועדו מעיקרא לביצוע על ידי בזק במחיר גבוה, הדבר עלול להיחשב כתמחור פסול.   לפיכך אני מורה כי ככל שקיימים מסמכים כאמור, הם יוצגו בפני בזק.   כמוסכם בין בעלי הדין, אין צו להוצאות.   בקשת עיוןצבאמכרזמסמכיםמשרד הביטחון