דחיית מועד תשלום חובות קבלנים עבור החזר הוצאות פיתוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית מועד תשלום חובות קבלנים עבור החזר הוצאות פיתוח:
 
1.             העותרת התקשרה עם המשיב בחוזה לבניית דירות בשכונת הר חומה. בגין עבודות הפיתוח אותן ביצע ומבצע המשיב במקום התחייבה העותרת לשלם למדינה 10,844,569 ₪. עד להגשת העתירה שילמה העותרת סכום של כ- 6.5 מליון ₪, ובידי המשיב נותרו ביום 30.06.2002 שתי המחאות: האחת, ע"ס 2,296,713 ₪ לפירעון ביום 5.7.2002 (להלן – התשלום הראשון), והשנייה, ע"ס 2,429,813 ₪ אשר נועדה במקורה לפירעון ביום 5.7.02, ופירעונה נדחה על פי החלטה קודמת של משרד השיכון ליום 5.1.2003 (להלן – התשלום השני).
 
2.             בהתאם להחלטת ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה מס' 2137 (חכ/38) מיום 1.7.2002 (להלן – החלטת הממשלה) קבע המשיב ביחד עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, קריטריונים למתן דחיות בתשלום חובות קבלנים עבור החזר הוצאות פיתוח. בהחלטה זו נקבע:
 
"מחליטים, להטיל על משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לקבוע נהלים אשר יאפשרו, על בסיס נקודתי, דחייה של 6 חודשים ממועד החלטה זו בתשלום חובות הקבלנים בעד החזר הוצאות פיתוח שישולמו בתוספת ריבית החשב הכללי בעד תקופת הדחייה".
 
3.             בעקבות החלטת הממשלה, נקבע על ידי צוות שכלל את החשב הכללי, ניר גלעד, מנכ"ל משרד השיכון, מר אבי מעוז ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר אביגדור יצחקי, כי הדחיה שתינתן תעמוד על ארבעה חודשים, וזאת לפרויקטים בעלי עדיפות לאומית בלבד, שיחס המכירות בהם הינו עד 35% וביחס לתשלומים שמועד פירעונם חל בחודשים יולי עד אוקטובר 2002.
 
4.             במכתב לעותרת מיום 7.8.2002 הודיעה גב' שרה צימרמן, מנהלת אגף נכסים ודיור במשיב, כי מועד התשלום הראשון שנקבע ליום 5.07.2002 נדחה בארבעה חודשים ויחול ביום 5.11.2002 בתוספת ריבית חשב. במכתב צוין כי לא יחול שינוי לגבי מועדי התשלום הנוספים בפרויקט, היינו (במקרה של העותרת), לא תחול דחייה במועד התשלום השני, שנקבע במקורו ליום 5.7.02, ופירעונו נדחה כאמור עוד על פי החלטה קודמת, ליום 5.1.2003.נ
 
5.             העותרת השיגה על הודעה זו בשתיים: האחת, כי הדחייה צריכה להיות לשישה חודשים ולא לארבעה, והשנייה, כי התשלום השני שמועד פירעונו (הדחוי) חל ביום 5.1.2003 צריך שיידחה אף הוא בשישה חודשים. בעקבות השגה זו העבירה העותרת למשיב המחאה חדשה ע"ס 2,378,676 ₪ עבור התשלום הראשון ליום 5.11.2002 "תחת מחאה". בעקבות זאת נשלח לעותרת ביום 22.10.2002 מכתב מאת היועצת המשפטית של המשיב, בו נטען כי החלפת ההמחאה "תחת מחאה" הנה הפרת חוזה, ואם לא תוסר המחאה יפעל המשיב למימוש הערבות הבנקאית שנתנה העותרת להבטחת תשלומי הפיתוח.ב
 
6.             בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת לקבוע, כי היא זכאית לכך ששני התשלומים שנזכרו לעיל יידחו לשישה חודשים כ"א, וכן כי המשיב אינו זכאי לממש את הערבות הבנקאית עקב החלפת ההמחאה "תחת מחאה". המשיב הסכים שלא לפדות את ההמחאה מיום 5.11.2002 ולא לממש את הערבות הבנקאית, עד להחלטה בעתירה.ו
 
7.             העותרת טוענת כי החלטת צוות המנכ"לים סותרת את החלטת הממשלה ועליה להדחות מפני אותה החלטה.
 
8.             המשיב טוען, שבהחלטת הממשלה נפלה טעות, וכי כוונת השרים הייתה לקבוע שהדחייה תינתן לתקופה של עד 6 חודשים ולא למשך 6 חודשים כפי שנאמר בטעות בהחלטה.
 
המשיב סומך את טענת הטעות על החלטה קודמת של הממשלה מיום 17.6.01, בה הוחלט לקבוע נהלים שיאפשרו דחייה של עד 6 חודשים בתשלום חובות הקבלנים. כמו כן מפנה המשיב בהקשר זה להצעת החלטה שהוגשה לממשלה לקראת קבלת החלטת הממשלה הנוכחית, על-ידי שר הבינוי והשיכון, שבדברי ההסבר לה נאמר, כי מוצע ליתן הקלה זו, היא ההקלה שניתנה בהחלטת הממשלה הקודמת, לחצי שנה נוספת ממועד ההחלטה החדשה. מכאן עולה, טוען המשיב, שכוונת שר הבינוי והשיכון הייתה ליתן הקלה זהה לזו שניתנה על פי החלטת הממשלה הקודמת. אותה הקלה ניתנה לתקופה של עד 6 חודשים, וזו הייתה הכוונה גם במתן ההקלה הנוכחית. להצעה זו של שר הבינוי והשיכון הוגשה התנגדות על ידי שר האוצר באמצעות החשב הכללי. בעקבות כך החליטה ועדת השרים לצמצם את ההקלה שנקבעה בהחלטה הקודמת וליתן את הדחייה הפעם על בסיס נקודתי. אולם, טוען המשיב, ודאי שלא הייתה כוונה להרחיב את היקף ההקלה שנקבעה בהחלטה הקודמת ולקבוע תקופת דחייה ארוכה יותר, של 6 חודשים, במקום עד 6 חודשים כפי שנקבע בהחלטה הקודמת.
 
עוד טוען המשיב, כי החלטת הממשלה הייתה בגדר הנחייה פנימית או נוהל פנימי, המסמיך את הגורמים המקצועיים ששקדו על יישומה ליתן הטבה מעבר לחיוב החוזי, ואין לראותה כהבטחה מנהלית לעותרת. החלטת צוות המנכ"לים טוען המשיב, הייתה החלטה סבירה, שהייתה מושתתת על מגבלות התקציב של המדינה והרצון להרחיב את תחולת הדחייה על מספר גדול ככל האפשר של קבלנים. מדובר, נטען, בהחלטה אשר נופלת במתחם הסבירות של הרשות המבצעת שבית המשפט לא יתערב בה ולא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות. אפילו סטה הצוות מהנחיית הממשלה, טוען המשיב, מדובר בסטייה סבירה שאינה מצדיקה התערבות בית המשפט.
 
מעבר לכך, טוען המשיב, מדובר בדחייה לפנים משורת הדין ומעבר לחיובים החוזיים שנטלה על עצמה העותרת בחוזה, שמקורה ברצונה הטוב של הממשלה לבוא לקראת הצד האחר לחוזה ולהקל עליו לקיים את החוזה. בנסיבות אלה, נטען, אין לעותרת זכות קנויה בהיקף ההקלה שתינתן לה על ידי הממשלה. לטענת המשיב, העותרת אף לא שינתה לרעה את מצבה, שכן היא ידעה כי ניתנה לה דחייה בת ארבעה חודשים בלבד, לפי מכתבה של גב' צימרמן, ועוד לפני שנודע לה על החלטת הממשלה.
 
9.             בינתיים לאחר הגשת העתירה ואף לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, קיבלה הממשלה ביום 17.11.02 החלטה נוספת בה נקבע:
 
"דחיית תשלומים בגין פיתוח תשתיות לבניה חדשה – תיקון החלטה
 
מחליטים פה אחד: -
לתקן את החלטת הממשלה מס' 2137 (חכ/38), באופן שיובהר שדחיית תשלומי החזר הוצאות פיתוח תהיה לתקופה של עד שישה חודשים.
כן יובהר שהסדר זה חל על פרויקטים לבניה ששווקו על ידי משרד הבינוי והשיכון מיום 1 ביוני 1999 עד ליום 1 בינואר 2002 ושמועד פירעון התשלומים חל בין 1 ביולי 2002 ל-31 באוקטובר 2002".
 
10.         לטענת המשיב, החלטה זו תיקנה, ככל שהדבר נדרש, את ההחלטה הקודמת. לפיכך, גם אם בהחלטת הממשלה הקודמת נפלה אי בהירות, זו הוסרה בעקבות החלטת הממשלה החדשה, מה ששומט את הקרקע תחת העתירה.
 
11.         העותרת טוענת שהחלטתה השנייה (המתקנת) של הממשלה אינה החלטת הבהרה אלא החלטה חדשה, אשר משנה את ההחלטה הקודמת. לטענתה, הממשלה לא הייתה רשאית לתקן את החלטתה בדיעבד, לאחר שזו פורסמה, והעותרת, כמו גם קבלנים אחרים, הסתמכו עליה בתכנון צעדיהם.
 
12.         העתירה הוגשה ביום 30.10.02. תגובת המשיב לבקשה לצו ביניים הוגשה ביום 6.11.2002. ביום 7.11.02 קוים דיון במעמד הצדדים בבקשה לצו ביניים ודיון מקדמי בעתירה. באותו דיון הודיעו הצדדים, כי הם "מסכימים לקיים בישיבה זו גם את הדיון המלא בעתירה, בכפוף לזכותנו להשלים השלמות מסוימות אם יתעורר בכך הצורך". ביום 14.11.02 הודיע המשיב, כי הוא מבקש לאפשר לו להשלים את תשובתו לעתירה כדי שיובאו לפני בית המשפט "מלוא התמונה ומלוא הטיעון קודם שיכריע בעתירה לגופה". בנסיבות שנוצרו, הוסיף המשיב וציין, הוא מוכן להמשיך ולשמור על המצב הקיים עד להכרעת בית המשפט בעתירה לגופה. המשיב הגיש את תשובתו המשלימה לעתירה ביום 2.12.02 והעותרת הגישה את תגובתה לאותה השלמה ביום 16.12.02. כך חלפה כמעט מלוא תקופת הדחייה בביצוע התשלום הראשון לה טענה העותרת, וכיום (5.1.03) אנו נמצאים באותו מועד שבו מוסכם גם על העותרת שמוטל עליה לשלם תשלום זה.
 
13.         לאור האמור הפך הדיון בשאלה האם העותרת זכאית לדחייה של 6 חודשים, כפי שנטען על ידה, או לדחייה של ארבעה חודשים בלבד, כפי שנטען על ידי המשיב, בביצוע התשלום הראשון לשאלה תיאורטית, שאינני רואה עוד מקום לדון בה.
 
14.         נותרה השאלה האם זכאית העותרת לדחייה נוספת של 6 חודשים גם בביצוע התשלום השני, שחל ביום 5.1.03. לגבי תשלום זה, מעלה העיון בהחלטת הממשלה, כי זו הטילה על המשיב ועל משרד האוצר "לקבוע נהלים אשר יאפשרו...דחייה של 6 חודשים ממועד החלטה זו בתשלום חובות הקבלנים...". החלטת הממשלה התקבלה ביום 1.7.2002. מכאן, שאפילו חלה אותה החלטה על תשלום זה (השני), גם אז, הדחייה המקסימלית האפשרית בביצועו הנה עד ליום 1.1.2003. מסיבה זו גם ברור שההחלטה אינה חלה על תשלומים שמועד פירעונם חל לאחר מועד זה.
 
לאור כך, אינני צריך להידרש לשאלה האם הנהלים שקבע המשיב יחד עם משרד האוצר, לפיהם הדחייה תחול רק על תשלומים שמועד פירעונם הוא בין יולי לאוקטובר 2002, חורגים מהחלטת הממשלה. כמו כן אין צורך להכריע, בנסיבות אלה, בשאלה האם הממשלה הייתה רשאית לתקן או להבהיר את ההחלטה הקודמת ולקבוע (בהחלטתה השנייה) שההחלטה תחול רק על תשלומים שמועד פירעונם חל בתקופת ארבעת החודשים הנזכרים.
 
מעבר לנדרש אציין, שמהחלטת הממשלה (הראשונה) לא ברור על אלו תשלומים היא חלה (הגם שברור שהיא אינה חלה על תשלומים שמועד פירעונם לאחר 1.1.03). לאור כך אין לקבל גם את הטענה, שהמשיב לא היה רשאי להגביל את ההחלטה לתשלומים שמועד פירעונם בין חודש יולי לחודש אוקטובר, וודאי שאין לקבל את הטענה שהממשלה לא הייתה רשאית להבהיר בנושא זה את החלטתה הקודמת.
 
15.         מכאן שיש לדחות את טענת העותרת לפיה היא זכאית לדחייה בביצוע התשלום השני שמועד פירעונו ביום 5.1.03.
 
16.         לאור האמור ולאור העובדה שהמשיב לא מימש את הערבות הבנקאית עד כה, מתיתר הצורך גם בדיון בזכותו של המשיב לממש את הערבות הבנקאית.נ
 
17.         העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קבלן לא רשום

  2. ערר רשם הקבלנים

  3. העסקת קבלן עצמאי

  4. הסכם עם קבלן שלד

  5. חוב לקבלן בפירוק

  6. לשון הרע נגד קבלן

  7. רישיון קבלן שירות

  8. תשלום לקבלן פיתוח

  9. ביטול חוזה עם קבלן

  10. מחיקה מפנקס הקבלנים

  11. רטיבות בדירה מקבלן

  12. זכות עיכבון של קבלן

  13. הסכם לרישום קבלנים

  14. חוזה עם קבלן בפירוק

  15. החזר תשלום יתר לקבלן

  16. זכות התיקון של הקבלן

  17. השוואת תנאי עובדי קבלן

  18. העלמת מס של קבלן בניין

  19. פירוק שותפות בין קבלנים

  20. עורך דין רכישת דירה מקבלן

  21. תביעה של קונים נגד קבלן

  22. עובד שכיר או קבלן עצמאי

  23. איחור במסירת דירה מקבלן

  24. בקשה לרישיון קבלן שירות

  25. יחסי עובד מעביד קבלן משנה

  26. קבלן משנה יחסי עובד מעביד

  27. עובד מדינה או קבלן עצמאי

  28. עורך דין קניית דירה מקבלן

  29. תאונת עבודה של קבלן עצמאי

  30. הסכם עם קבלן כפוף למשכנתא

  31. תביעה לפי חוק חוזה קבלנות

  32. ערר על רישום בפנקס הקבלנים

  33. יחסי עובד מעביד קבלן עצמאי

  34. פיצוי מקבלן בגין אי נוחות

  35. התקנת תשתית גז ע''י הקבלן

  36. ליקויים בדירה מקבלן בחולון

  37. יחסי קבלן עצמאי מזמין עבודה

  38. תביעה נגד קבלן - דירה חדשה

  39. רישום קבלנים - עתירה לבג''צ

  40. בקשה לקבלת רישיון קבלן שירות

  41. סכסוך עם קבלן משנה - בוררות

  42. אישור מהבנק לקבלן למכירת דירה

  43. יחסי קבלן לקוח או עובד מעביד

  44. בעיות בריצוף בדירה חדשה מקבלן

  45. סתימה בצנרת בדירה חדשה מקבלן

  46. חשבוניות מס פיקטיביות של קבלן

  47. נטישת קבלן משנה באמצע העבודה

  48. טענת ביצוע עבודה רשלנית של קבלן

  49. תביעה של קבלן עבודות אלומיניום

  50. חשבוניות קבלן שיפוצים לא רשום

  51. הודעת מזמין לקבלן על פגם בעבודה

  52. גמלאות שירות המדינה לעובדי קבלן

  53. תאונת עבודה באתר בניה - רשלנות קבלנים

  54. סכסוך בין מזמין עבודה לבין קבלן

  55. ביטול זכרון דברים עם קבלן בניה

  56. רכישת מחסן מקבלן - שינויים בגודל

  57. דירה מקבלן שלא נרשמה על שם הקונים

  58. פיצוי מקבלן על אי התקנת קו טלפון

  59. זכויות קבלן עצמאי שעובד לפי עמלות

  60. מסירת דירה לא ראויה למגורים מקבלן

  61. הקשר בין בנק מלווה לבין קבלני משנה

  62. פיטורי עובד קבלן סמוך לפני 9 חודשים

  63. תביעה נגד קבלן במסגרת תביעות קטנות

  64. תביעה כספית לתשלום קבלן לקבלן משנה

  65. ביטול צ'ק לקבלן עקב אי השלמת העבודה

  66. קרבה משפחתית לקבלן בעסקת קומבינציה

  67. איחור במסירת דירה מקבלן של 5 חודשים

  68. קבלן פושט רגל - סכסוך על מקומות חניה

  69. אי תשלום שכר לקבלן ע''י מזמין העבודה

  70. קבלת דירה מקבלן ללא חיבור לחשמל ומים

  71. יחסי עובד מעביד קבלן עצמאי פועלי בניין

  72. תביעה נגד קבלן בגין אי אספקת מחסן בדירה

  73. איחור במסירת דירה מקבלן בעסקת קומבינציה

  74. פיצויי פיטורים לעובד קבלן בחילופי מעבידים

  75. תביעת רוכשי דירות נגד הקבלן בתביעות קטנות

  76. פיצוי בגין הפרת הסכם לביצוע עבודות קבלנות

  77. אחריות בנק מלווה עקב קשיים כלכליים של הקבלן

  78. כישלון עסקת קומבינציה בגלל קשיים כלכליים של הקבלן

  79. דחיית מועד תשלום חובות קבלנים עבור החזר הוצאות פיתוח

  80. הסכמה חוזית עם קבלן הכוללת הסכמה לביצוע דבר שהוא מעבר לנדרש

  81. תביעה בגין נזקי הוצאות מימון לחברה הקבלנית כתוצאה מעיכובים בתשלום

  82. תשלום לקבלן משנה כאשר לא נערך הסכם בכתב ואף לא הוצאה הזמנת עבודה

  83. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון