מה ההבדל בין נחלה למשק עזר ? "נחלה" היא קרקע חקלאית שהוחכרה לחוכר לתקופה ארוכה לצורך פרנסתו ומגוריו, ומהווה יחידה משקית חקלאית אחת. במשך השנים, קטן שטח הנחלה, באופן יחסי לשטח שהיה מקובל לפני קום המדינה, אך עיקרי המדיניות של הקצאת קרקע לנחלה, לא השתנו, וביניהם העיקרון שלפיו הנחלה אינה נמכרת, אלא מוחכרת למתיישב בתנאי חכירה לדורות; לא ניתן לפצל נחלה או לאחד מספר נחלות על מנת לשנות את גודלה המקורי של הנחלה; הנחלה תוקצה בגודל שווה לכל יחידות המשק ביישוב מסויים; הנחלה נמסרת לבעל המשק בכפוף לכך שיגור במשק, ואין אפשרות לבעלות משותפת של גורם חוץ בנחלה. לעומת זאת, "משק עזר" הוא קרקע, שהוחכרה או שנמסרה למטרת סידור משק עזר חקלאי הכולל מגורים, גם אם הקרקע אינה מהווה שטח אחד רצוף, ובלבד שקרקע זו אינה מהווה נחלה. משק עזר נועד לתושבים שאינם מחזיקים במשק חקלאי. מבחינה היסטורית, משקי העזר נועדו עבור עובדי הציבור ביישוב הכפרי, העובדים באגודה החקלאית השיתופית ובמוסדות היישוב. בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובהסכמי החכירה שנכרתו עם קק"ל, טרם כינון מינהל מקרקעי ישראל, נאמר שאדם לא יכול לקבל יותר מיחידה משקית אחת, ולכן בעל נחלה לא יכול לקבל נחלה נוספת. לעומת זאת, בעל משק עזר יכול לקבל נחלה במושב אחר. בנוסף, נחלה, להבדיל ממשק עזר, היא קרקע חקלאית, שהוחכרה לתקופה ארוכה, לצורך פרנסת ומגורי החוכר, ומהווה יחידה משקית חקלאית אחת, שאת גודלה קבע שר החקלאות בהתייעצות עם מנהל התכנון שליד משרד החקלאות, והוחכרה בתנאי חכירה ודמי חכירה הנהוגים במינהל לגבי נחלות. ראו, בהרחבה: ג' ויתקון, דיני מינהל מקרקעי ישראל (2009). המושגים "נחלה" ו"משק עזר" היו נהוגים ומוכרים בהתיישבות הארצישראלית שנים הרבה לפני כינון המינהל ומועצת מקרקעי ישראל וניתן אף לומר כי עקרונות המדיניות שעל פיהם נמסרה קרקע לנחלות באותן השנים ליישובים שונים דומים בעיקרם למדיניות אשר עוגנה מאוחר יותר, בשינויים כאלה ואחרים, בהחלטותיה של מועצת מקרקעי ישראל שחלקן צוטט לעיל (ראו ויתקון, דיני מינהל מקרקעי ישראל ב, 878). כמו כן הוקמו ביישוב היהודי כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת "משקי עזר" שאינם אלא משקים חקלאיים זעירים ששטחם נע בין דונם וחצי לארבעה דונמים. משקים אלה נועדו לסייע בפרנסת המשפחה (בענף הלול למשל) מקום שהמפרנס העיקרי עבד מחוץ לבית או שימש ביישוב כעובד ציבור או כבעל מקצוע דרוש (למשל רופא), וכן לצורך ייצור מזון לאספקה עצמית, בעיקר ירקות ופירות. משקי עזר כאלו תוכננו והוקמו במושבות חקלאיות, בפרברי שכונות מגורים עירוניות כמו גם במושבים ובכפרים שיתופיים והיו גם יישובים שלמים שהוקמו עוד בשנות ה-50 במתכונת זו של משקי עזר (ראו: גדעון ויתקון "סוף עידן משקי העזר" מקרקעין ד/2 77, 77-80 (2005) (להלן: ויתקון, סוף עידן משקי העזר); ויתקון, דיני מינהל מקרקעי ישראל ב, 1106-1107).... בהחלטה מס' 279 הוסיפה מועצת מקרקעי ישראל וקבעה כי נחלה תכלול חלקה א' אשר תיועד למגורים ולמבני משק של המחזיק בנחלה ובני משפחתו, חלקה ב' שהינה שטח קרקע בנחלה המשמש לחקלאות בלבד ומעובד על-ידי המחזיק בנחלה וכמו כן נקבע כי עשויות להיות לחוכר של נחלה זכויות בחלקה ג' שהינה שטח נחלה המעובד במשותף (ראו: החלטה מס' 279 של המועצה מיום 29.5.1984 וראו גם החלטות מס' 304, 530 ו-823; ויתקון, דיני מינהל מקרקעי ישראל ב, 854, 877; ת"א (מחוזי י-ם) 2234/00 כ"ץ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פיסקה 4 (טרם פורסם 8.11.2007)). נחלה היא אפוא חלקה או חלקות קרקע ביישוב או ביישוב שיתופי, הכוללת בית מגורים, חצר ומבני עזר וכן שטחים לעיבוד חקלאי, בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטה מס' 9 (ראו: ויתקון, דיני מינהל מקרקעי ישראל ב, 877; ה"פ (מחוזי נצ') 201/03 עפרוני נ' מינהל מקרקעי ישראל , פיסקה ה(1) (טרם פורסם 11.6.2006)- הערעור נמחק (ע"א 7573/06) )". מושבים נחלות ומשקיםמשק חקלאי