כיצד עושים הבחנה בין פסק דין להחלטה אחרת ? ההבדל בין פסק דין להחלטה אחרת ? בע.א. 399/87 עזיז ושמחה שנסי נ' יהודית גלעדי ואח' ב.ש. 130/87 פד"י מ"א (4) 707נדונה בהרחבה סוגיית ההבחנה בין פסק דין להחלטה אחרת . הרשם ש. צור מפנה לאסמכתאות ולספרו של ד"ר זוסמן (מהדורה 4תשל"ד) וכך הוא כותב: (עמ' 712 המפתח להבחנה בין פסק דין להחלטה' אחרת מצוי במישור הדיוני, ועיקרו הוא - האם סיים בית המשפט, עם מתן ההחלטה את בירור המחלוקת שבאה לפניו ו"סגר את התיק" (זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 583). בעניין זה אין חשיבות לכותרת, אותה העניק בית המשפט להחלטתו, והדברים ידועים. לפי תקנה 191מוסמך בית המשפט להוציא גם פסק דין חלקי, הן לגבי חלק מבעלי הדין והן לגבי מקצת העילות או העניינים הכלולים בתובענה, "כל אימת שנראה לבית המשפט, שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות לעניין אותה תביעה או חלקה או לגבי השאלות, העומדות להכרעה לעניין זה" (ע"א 277/81, 308(המ' 564/81),בעמ' 202). פסק דין חלקי הוא פסק דין לכל דבר ונתון לערעור בזכות בתוך המועד הקבוע לכך (זוסמן, בספרו הנ"ל, בעפ' 585-586). קורה, לעתים, שבית המשפט מחליט על קיום הדיון המשפטי בשלבים. מצב זה מתעוררו כאשר יש צורך ללבן, כבר בשלב מוקדם, שאלה, שהחלטה בה עשויה לחרוץ את גורל התביעה כולה. כך, למשל, בתביעה למתן חשבונות מכוח שותפות ניתן לברר תחילה את שאלת עצם קיומה של השותפות ולאחריה את שאלת זכותו של בעל הדין לקבלת כספים מן השותפות (ע"א 609/78 בעמ' 242) או בתביעת נזיקין בה מתבררת, תחילה שאלת החבות ואחריה שאלת גובה הנזק וכיוצאים באלה מצבים (זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 594). הלכה פסוקה היא שהחלטה הניתנת בשלב הראשון של המשפט הינה בבחינת החלטה אחרת, הניתנת לערעור נפרד ברשות או לערעור בזכות, במסגרת פסק הדין הסופי (זוסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 596; ע"א 277/81, 308(המ' 564/81) הנ"ל, בעמ' 202מול אותיות השוליים ג-ד). אולם ההבחנה בין פסק דין חלקי לבין החלטה הניתנת באחד משלבי הדיון בין אותם בעלי דין, אינה תמיד ברורה. נדמה שהמפתח להבחנה זו נעוץ בסעד המבוקש מבית המשפט: אם בית המשפט פוסק לבעל דין את הסעד אותו ביקש וסעד זה עומד בפני עצמו, אף עם לא הסתיים הדיון בתובענה כולה, הרי לפנינו פסק דין חלקי. זוסמן, בעמ' 596מסביר: "בפסק דין חלקי פוסק בית המשפט לגבי אחד מבעלי הדין, או לגבי חלק מן הסעד המבוקש העומד בפני עצמו ואילו בהחלטות האמורות (בתביעות למתן חשבונות) פסק בחלק מהפלוגתאות שבאו לדיון, אבל הדבר אינו עומד בפני עצמו אלא משמש רק מנגנון, כדי להכין את בירור הסעד הסופי שינתן בתובענה". עניין זה הוסבר גם בפסק דינו של השופט בייסקי בע"א 609/78, בעמ' 249, לאמור: " ואולם יכול כי בתביעה אחת יהא על בית המשפט להכריע בשתיים או יותר עילות נפרדות, או בשני מיני סעדים העומדים בנפרד בשל עילה אחת. אם סיים בית המשפט סופית את הדיון בעילה אחת, או בעניין הסעד האחד העומד בנפרד והחליט בהם, הרי לפניך פסק דין חלקי; ואין בכך כלום כי בעניין העילה האחרת או בעניין הסעד הנוסף יהא עליו להמשיך לדון. המבחן עדיין יהא אם באותו עניין שבו נפלה ההכרעה נסגר הדיון. שלא כן בכל אותם המקרים בהם מפוצל הדיון שלא לצורך עילה נפרדת או סעד העומד בפני עצמו - אלא שהפלוגתות שבאו להכרעה משמשות רק מנגנון כדי להכין את בירור הסעד הסופי שיינתן בתובענה; כגון הכרעה בשאלת האחריות והחבות בנזיקין, המהווה רק שלב לקראת ההכרעה מה שיעור הפיצוי לו זכאי התובע-.." (וראה, בעניין זה, גם דברי השופט אשר, שם, בעמ' 243, וכן ע"א 897/79 [11], בעמ' 356, וע'א 277/81, 308 (המ' 564/81) [9], בעמ' 201-202). דרך שונה - טכנית באופיה - לבחינה אם החלטה מסוימת הינה פסק דין חלקי או החלטה אחרת הובאה בע"א 226/65 [12], בעמ' 573מול אות השוליים ז. גאש היה מדובר בתביעת נזיקין בשל תאונת דרכים, ובית המשפט דן תחילה בשאלת האחריות. על ההחלטה בנקודה זו הוגש ערעור ונטען, שהערעור הוגש בלא נטילת רשות. בית המשפט קיבל טענה זו, ולעניין ההבחנה בין החלטה אחרת במסגרת אחד משלבי הדיון לבין פסק דין חלקי". בספרו של הנשיא זוסמן מה' 7(עמ' 758): שם נקבע כי "החלטה שניתנה נגד שניים ובית המשפט דוחה את התביעה נגד נתבע אחד בקובעו שהוא לא הזיק ואינו אחראי למעשה נזיקין. החלטה זו מסיימת לגבי נתבע זה את הדיון והיא ניתנת לערעור כפסק דין חלקי". לגבי מערכת היחסים שבין התובע לבין נתבע זה בפנינו פסק דין, לגבי מערכת היחסים בין צדדים אחרים- זוהי החלטה אחרת ויש ליטול רשות כדי לערער עליה. אלמלא הוגש "הערעור" שבפנינו, כי אז על פי תקנה 411בעל דין שלא ערער על ההחלטה שאינה פסק דין בין שלא ניתנה לו רשות ערעור עליה ובין שניתנה אך הוא לא השתמש בה, זכות הערעור שמורה כאשר יצטרך לערער על פסק הדין.החלטה אחרת (ערעור)