תביעה להחזר שכר דירה ששולם ביתר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזר שכר דירה ששולם ביתר: 1. מבוא התובע תבע את הנתבע להחזר סך של 3,997.50 ₪ אשר גבה ממנו ביתר בגין שכר דירה. כמו-כן תבע התובע סך של 3,000 ₪ עבור עגמת נפש. במועד הדיון ב - 16.7.01 התייצב התובע ואילו הנתבע לא התייצב. בתיק היה אישור מסירה לפיו הנתבע סירב לחתום על קבלת כתבי-בי-דין. מטעם זה, ולאחר ששמעתי את התובע ואת אמו נתתי פסק-דין על-פי התביעה לטובת התובע. לאחר שהתובע החל בביצוע הליכי הוצל"פ כנגד הנתבע פנה האחרון בבקשה לביטול פסק-הדין בטענה כי כתבי-בי-דין לא הומצאו לא מעולם וכי הכתובת אליה לכאורה הומצאו המסמכים אינה כתובתו. משלא באה תגובת התובע לבקשה ביטלתי את פסק-הדין וזימנתי הצדדים בפני. 2. העובדות הנתבע הינו בעלים של מספר נכסים אותם הוא משכיר. התובע שכר מהנתבע דירה בשכירות בלתי-מוגנת ביחד עם שותף ברח' ריינס 37 ת"א. תקופת השכירות הראשונה החלה ב - 29.8.99 (להלן החוזה הראשון). ביום 2.4.00 נחתם בין התובע, הנתבע ושותף אחר לדירה בשם ערן רובינשטיין, חוזה נוסף לתקופת שכירות מ - 1.5.00 ועד 30.4.01. בחוזה ניתנה לשוכרים אופציה לשנה נוספת. דמי השכירות הועמדו על 650$ ארה"ב כשווים בשקלים. התשלום בוצע בשיקים דחויים. לטענת התובע שילם בשיקים דחויים אחת ל - 3 חודשים עבור 3 חודשים מראש. עבור התקופה של דצמבר-ינואר-פברואר מסר לנתבע שיק מחשבונו ע"ס 3,987 ₪ שמועד פרעונו 1.12.00. שיק זה נפרע בסמוך למועד הוצאתו. במקביל משכה אמו של התובע שיק מקביל מחשבונה ע"ס 3,997.50 ₪ שזמן פרעונו גם הוא 1.12.00. שיק זה נפרע ביום 16.3.01, לאחר שאף הוא נמסר לנתבע מחמת טעות. משגילה התובע דבר הטעות ביקש מהנתבע להשיב לו את הסכום הנ"ל אך זה סירב ומכאן התביעה. 3. טענות הצדדים הנתבע לא הגיש כתב הגנה ורק בעת הדיון מסר גרסתו. לטענתו פרע את השיק שבמחלוקת לאחר שהתובע גרם לנזקים בדירתו ולא תיקנם כפי שהבטיח. לטענת הנתבע ,התובע ושותפו הפכו הדירה לחורבה והותירו אותה מלוכלכת. עוד טען הנתבע כי מתווכים ששלח לדירה על-מנת לעניין שוכרים חדשים לא יכלו להראות הדירה שכן התובע מנע זאת מהם. התובע מכחיש את כל טענות הנתבע וטוען כי לא הפך הדירה לחורבה. לטענתו הותיר את הדירה לא נקיה לאחר שהנתבע גנב את כספו ואיים עליו. לביסוס טענתו המציא התובע קלטת שבה הקליט 3 שיחות של הנתבע. שמעתי הקלטת באולם בעת הדיון. מתוך הקלטת עולה בבירור שהנתבע פוטר את דרישת התובע להחזר השיק באמירה - שהשיק ניתן לו כמתנה ואין הוא רואה צורך להחזיר. עוד עולה כי התובע מיידע את הנתבע בדבר קיומה של התביעה ומועד הדיון הקבוע ליום 16.7.01 וכי הנתבע מסרב לחתום על אישור המסירה. ההודעה המוקלטת שהשאיר הנתבע לתובע מצביעה על כי הוא רועם שהמתווכים מתקשים להראות הדירה לשוכרים פוטנציאליים. טון הדיבור הינו על גבול האיום. התובע משיב לו כי לא היה בדירה בעת שהמתווכים הגיעו לשם. 4. דיון אם לא די היה לי בקלטת, באה עדותו של הנתבע בפני לשכנעני כי התובע זכאי לפסק-דין. עדות הנתבע היתה בלתי אמינה בלשון המעטה. מחד גיסא, מציג עצמו התובע כמי שמנהל נכסים רבים ונוהג בסופה של שכירות לערוך מזכר ובו פירוט מונה החשמל וכי הוחזרה ערבות בנקאית וכו'. מאידך, במקרה שבפני לא עשה כן ויותר מכך - בראשית דבריו ציין בביטחה כי קיבל מהתובע 12 שיקים דחויים לכל השנה. בהמשך לאותה עדות מציין כי לעיתים התובע היה משלם חודש בחודשו ולעיתים כמה חודשים ביחד ולעיתים השותף משלם. גם הטענה כאילו אמו של התובע מסרה שיק לכיסוי הנזקים של בנה אינה מתיישבת עם ההיגיון. ראשית, מדוע ליתן שיק באמצע תקופת השכירות. שנית, מדוע נרשם סכום של 3,997.50 ₪ - כאשר אין כל פירוט מהם הנזקים והסכום מתאים לסכום דמי השכירות ל - 3 חודשים. בצר לו ניסה הנתבע לשכנעני כי התובע ושותפו הותירו חובות לחברת החשמל ולבזק. עיון בחשבונות מלמד שאכן חשבון החשמל מתייחס לתקופה האחרונה של השכירות והוא הוצא בסמוך לה. אין כל אישור שהחשבון לא שולם והתובע מנגד הצהיר שהוא סבור ששילם אותו. באשר לחשבון "בזק" הרי שהחשבון מתייחס לתקופה שממאי 2001 - מועד בו עזב התובע את הדירה. מכאן שלא ראיתי לקזז מסכום התביעה כל סכום ע"ח חובות נטענים אלו. אין זאת אלא שהנתבע הפקיד בטעות את השיק הנ"ל במועד מאוחר ממועד פרעונו אך משהוסבה תשומת ליבו לטעות לא היה נכון לוותר על הכסף ששכן כבר בידו. ראה דבריו בפרוטוקול לפיו השיקים "התערבבו" לו. 5. על-כן אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובע סך של 3,996.50 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 16.3.01 ועד התשלום המלא בפועל. כן ישא הנתבע בהוצאות פתיחת ההליך בהוצל"פ כשהם מוצמדים ונושאי ריבית עד מועד התשלום בפועל. חסד עשיתי עם הנתבע שלא הוריתי על השארת פסק הדין כולל על כנו. תיק ההוצל"פ יתוקן בהתאם. מקרקעיןשכירותדמי שכירות