להליך פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשנייה, לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. פסיקה רלוונטית בנושא הליך פשיטת הרגל: ע"א 6021/06 פיגון נ' הכו"נר ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מ"י, פ"ד לא (1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; תכליות אלו, עפ"י ההלכה הפסוקה, אינן עומדות בפני עצמן וכפופות בראש ובראשונה בהוכחת תום לב מצד החייב. לעניין זה יפים דברי השופט דברי כב' הנשיא לשעבר אהרון ברק בע"א 6416/01 בנבינשתי נ' הכונ"ר: "ודוק, ההגנה על האינטרס של הנושים בהבטחת זכותם וכן והאינטרס של החייב בשיקומו אינם עומדים בפני עצמם, אלא כפופים הם לעקרון תום-הלב (במובנו האובייקטיבי והסובייקטיבי)." בהתאמה, סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב. אם לא שוכנע בית המשפט כי הבקשה הוגשה בתום לב תידחה הבקשה, כשהנטל בנדון מוטל על החייב. התשובה לשאלה האם פעל החייב בתום לב, מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו כפושט רגל והשנייה, לאחר הגשת הבקשה (ראה ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל מהדורה שלישית, עמ' 173). על רקע תכליות אלו ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון בענייננו האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל, אם לאו. בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם (ראה ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר פ"ד נז(4), 197, 205-206). בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימאליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435). (ראה לעניין זה גם: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר פ"ד מח(1) 45, 58. לסוגיית תום הלב ממועד צו הכינוס ייבחן בית המשפט בין היתר את עמידת החייב במטלות על פי צו הכינוס ובראש ובראשונה תשלומים חודשיים ודוחות דו חודשיים. בנוסף יבחן בית המשפט את מיצוי כושר ההשתכרות של החייב, העדר יצירת חובות חדשים, שיתוף פעולה כללי עם הכנ"ר, התייצבות לחקירה והצגת מלוא הנתונים בפני הכנ"ר וככל הנדרש על ידו לרבות בין השאר הצגת מסמכים המבססים את גרסתו לבקשה והצגה מהימנה של מצבת נכסיו . פשיטת רגל